שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה לכל באי עולם
בהצדעה לנופלים ונחמה לבני משפחותיהם איחולי רפואה שלמה לפצועים שובם של החטופים ושלום על ישראל במהרה בימינו
משרדנו מספק שירותי חשבונאות וייעוץ מס הכנסה , מיסוי בינלאומי מס ערך מוסף , ביטוח לאומי, מיסוי מקרקעין, עידוד השקעות הון ועוד לתאגידים: חברות, עמותות, שותפויות, אגודות שיתופיות, קרנות גידור, וליחידים חברי קיבוץ, בעל/ת שליטה , עצמאי/ת, שכיר/ה פורש/ת ותושבי חוץ.
נשמח לספק ייעוץ מס, במימוש הזכאות להטבות לעולה חדש/ה, לתושב/ת חוזר/ת וותיק/ה ו/ או לתושב/ת חוזר/ת, נשמח לסייע בדיווחים על ביצוע השקעות ובקבלת אישורים מקדמיים ו/או החזרים למפעל מוטב ובקבלת תמיכות ממשרדים ממשלתיים, ו/או מוסדות המגיעים בהתאם להוראות החוק והתקנות.
באתר מידע שימושי שיעורי מס הכנסה , מס על רווח הון ריאלי מס רכישה לדירת מגורים יחידה, ולדירה אחרת וכן למשקים חקלאיים, שיעורי ביטוח לאומי לעצמאים ולשכירים ולמי שאינו עובד ואינו עצמאי (לעל"ע), מי חייב בהגשת דוח, קריטריונים בהחלטה על אופן התאגדות, מי חייב בדיווח, מהו תכנון מס חייב בדיווח, שווי רכב, סכומים המזכים בהטבות בעת הפקדה לקופת גמל ו/או ביטוח חיים ולקרן השתלמות, היבטי מס לגבי הכנסות משכר דירה בארץ ובחו"ל, היבטי מס על הכנסות מהימורים, הגרלות ופרסים, חדשות ועדכונים , שאלות ותשובות מגוון קישורים שימושיים ועוד…
"מס המוטל על הפרט בחברה הינו אחד הכלים המרכזיים למימון פעילות הממשלה, ומילוי ארנקה, לצורך הוצאה לפועל של מדיניותה בתחומים שונים… מס ההכנסה הינו ככל הנראה המס המרכזי ביותר. כך למשל בשנת 2016 התקבולים ממס הכנסה היוו כ-40% מסך התקבולים השוטפים ממסים (הכנסת – מרכז המחקר והמידע תיאור וניתוח הכנסות המדינה בהצעת התקציב לשנת 2019 (2018)). מס ההכנסה ניצב לצד מסים נוספים – כאלו המוטלים באופן ישיר על הנישום, כדוגמת מס שבח, וכאלו המוטלים על הנישום בדרך עקיפה, כדוגמת מס ערך מוסף (מע"מ). מלבד מימון פעילות הממשלה, גביית מס באופן כללי עשויה לשרת תכליות נוספות אשר הוזכרו בספרות, כגון הכוונת התנהגות של הפרט בתחומים שונים, וחלוקת העושר והמשאבים בחברה."
ע"א 9489/16 עדיאל שרמר נ. פקיד שומה ירושלים 1 (09.10.2018)
"תשלום מס אמת הוא נשמת החוק ותכליתו"
אינטרבילדינג פ"ד נג(1) 699, 719 (1999), ראו גם ע"א 4030/03 מפעלי גרנות – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' פשמ"ג (טרם פורסם, ניתן ביום 2.7.2007)
"עיקרון של מס אמת נועד לשרת את הצדק, עם קיום העיקרון הראשון מבין ארבעת העקרונות של "המס הטוב", כפי שעמד עליהם אדם סמית' – "המס צריך להיות שווה וצודק""
(ראו יוסף מ' אדרעי "בסיס מס כולל בישראל" ; כן ראו ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה ת"א 4, פ"ד נז(3) 750, 766-765 (2003)).
"במעגל קרוב המטרה היא הבטחת הכנסה לאוצר הרשות הציבורית. … מאחורי המטרה המיידית עשויות לעמוד מטרות נוספות בעלות אופי חברתי. מס הוא מכשיר חברתי. באמצעותו נלחמת החברה בתופעות הנתפשות כשליליות. הוא מעודד פעולות שרוצים לעודדן ומרתיע מפני פעולות שרוצים למונען…חזקה היא, שתכלית החוק היא לשאוף להרמוניה נורמטיבית. חוק מס אינו עומד בבדידותו. הוא משתלב עם חוקים אחרים המטילים מס דומה ועם כלל חקיקת המס בישראל. יש לפרשו מתוך מגמה ליצור הרמוניה פנימית בתוך חקיקת המס. הרמוניה זו אינה מוגבלת אך להרמוניה 'פנים-מִסית'. על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמטיבית כוללת. על-כן חזקה היא, כי דיני המס משתלבים בדין הכללי" .
ראו פרופ' ברק , במאמרו "פרשנות דיני המסים" משפטים כ"ח 425, 436-434 (1997) , ע"א 6726/05 וערעור שכנגד הידרולה בע"מ נגד פ"ש ת"א 1 מיום 10.9.2007
"על פי עקרונות יסוד בדיני המס, "מס אמת" נקבע בהתאם למהות הכלכלית האמיתית של העסקה; ובהקשר זה, "על מנת להתחקות אחר טיבה של העסקה מבחינה כלכלית אין לראות בכותרת שהכתירו אותה הצדדים חזות הכל והוא הדין באשר לאופן שבו כינו אותה, למתכונת שבה ערכו אותה וללבוש שהעטו עליה" (ע"א 5025/03 מנהל מיסוי מקרקעין איזור תל אביב נ' אורלי חברה לבנין ופיתוח בע"מ, פסקה 7 (16.8.2006); כן ראו: ע"א 5118/13 נסים נ' פקיד שומה גוש דן, פסקה 12 (24.12.2015); ע"א 6340/08 וילאר נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, פסקה 24 (10.6.2010)). לא פעם נדרשות אפוא רשויות המס להאיר עסקה באור שונה מזה שבו היא הוצגה על ידי הצדדים לה, שאז פתוחים בפני פקיד השומה שני מסלולים אפשריים: מסלול הדין הכללי ומסלול דיני המס. בתמצית, מטרתו של המסלול הראשון היא לחשוף את המהות האמיתית של העסקה באמצעות עקרונות וכלים מן הדין הכללי הרלוונטי; למשל, מכוח דיני החוזים ניתן להורות על בטלותו של חוזה למראית עין (ע"א 1829/13 ישיבת ויז'ניץ בית ישראל נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, פסקה 14 (8.10.2015) ; ע"א 10666/03 שיטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4, פסקה 13 (30.1.2006); ע"א 3415/97 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' יואב רובינשטיין ושות' חברה לבנין פיתוח ומימון בע"מ, פ"ד נז(5) 915, 923-922 (2003) . במסלול השני עושה פקיד השומה שימוש בדיני המס, וגם בהקשר זה עומדות לו שתי אפשרויות: "סיווג שונה" ו"סיווג מחדש". במסגרת "סיווג שונה" נדרש מפקיד השומה לפנות להוראות מס "רגילות" על מנת להגדיר באופן שונה את בסיס המס; קרי: את התקבול שאותו ממסים. כך, למשל, "מכירה" זכתה להגדרה רחבה בסעיף 88 לפקודה, שמכוחה ניתן לקבוע כי עסקת מתנה לפי הדין הכללי מהווה מכירה במישור המס (עניין ויז'ניץ, פסקה 14; ע"א 7493/98 שרון נ' פקיד שומה – יחידה ארצית לשומה, פסקה 17 (15.12.2003) דוד גליקסברג גבולות תכנון המס 18, 72 (1990) ; אהרון יורן "סיווג שונה של עסקה לצורך מס ומיקומה הנכון של עסקה מלאכותית" משפטים כ 43, 47 (תש"ן-תשנ"א) . "סיווג מחדש", לעומת זאת, נסמך על "נורמה אנטי-תכנונית" כללית – קרי: הוראה שמטרתה לקבוע את קו הגבול בין תכנון מס לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי; ולענייננו רלוונטית ההוראה שבסעיף 86(א) לפקודה… סעיף זה נועד להתמודד עם עסקאות שמטרתן העיקרית היא תכנון מס בלתי לגיטימי, והוא מקנה לפקיד השומה סמכות לסווג עסקה מחדש ובדרך זו להתעלם מיתרון המס שביקש הנישום להשיג. מאחר שסיווג מחדש הוא אמצעי דרסטי יותר מסיווג שונה, ואף כרוך בקביעה שלפיה העסקה שביצע הנישום אינה לגיטימית, הנטל להוכיח שמדובר בעסקה מלאכותית רובץ לפתחן של רשויות המס (עניין שיטרית, פסקה 18; ע"א 2965/08 סגנון שרותי תקשוב בע"מ נ' פקיד שומה פתח-תקווה, פסקאות 14 ו-25 (21.6.2011) ; ע"א 4060/12 שנהב נ' פקיד שומה ת"א 3, פסקה 11 (27.4.2014). יצוין כי נורמות אנטי-תכנוניות כלליות נוספות מצויות בסעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 וסעיף 138 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. לענייננו יש לציין עוד, כי לגישתו של פרופ' גליקסברג "ראשית יש לבדוק אם תכנון המס מושתת על סיווגים התואמים את הדין הכללי. אם התשובה חיובית יש לבחון האם אין בהוראות המס הרלבנטיות סיווג שונה המאפשר לסכל את תכנון המס. הפנייה לשלב השלישי של הסיווג מחדש על פי הנורמות האנטי תכנוניות תיעשה רק לאחר שלא היה בידי הסיווג השונה למנוע את תכנון המס" (שם, עמ' 19). מכל מקום, הנורמה שבסעיף 86 לפקודה היא שיורית. ההלכה היא ש"רק אם לפי העובדות הרלוונטיות לא ניתן לסווג את העסקה באופן שונה מכפי שסיווגה הנישום, מותר לרשויות המס לטעון כי מדובר בעסקה מלאכותית" (עניין שרון, פסקה 17; וראו גם: ע"א 4374/05 ראובני נ' פקיד שומה תל אביב 4, פסקה ח (19.9.2007)); עם זאת ייאמר, כי אף בפסיקתו של בית משפט זה לא פעם חסרה התייחסות לאפשרות של סיווג שונה טרם הפנייה לסעיף 86 לפקודה (ראו למשל: עניין שטרית, פסקה 13; ע"א 9412/03 חזן נ' פקיד שומה נתניה, פ"ד נט(5) 538, 559 (2005)."
ראו ע"א 750/16 בן ציון סעדטמנד נגד פ"ש רחובות
מטרה מרכזית, שאליה דיני המס חותרים, היא השאיפה להגיע לגביית מס-אמת, (עיינו: ע"א 3886/12 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ, פיסקה 26 לפסק דיני (26.08.2014)). שאיפה זו היא מנשמת אפה של מערכת דיני המס ומקומה במארג השיקולים ובאיזון בין השיקולים השונים בדיני המס – הוא רב עוצמה. השמירה על השאיפה לגביית מס אמת היא חיונית הן כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בזכות החוקתית לקניין (המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו), והן מאחר שחריגה מעקרון זה מפרה את עקרונות השוויון בין הנישומים והצדק החלוקתי (ראו: ע"א 10691/06 שריג אלקטריק בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1, פסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (23.01.2011) (להלן: עניין שריג); ע"א 9333/02 מנהל מס ערך מוסף טבריה נ' חוסין, פיסקאות 24-14 לפסק דינה של השופטת א' פרוקציה (12.5.2010) (להלן: עניין חוסין)).לשם הגשמת השאיפה לגביית מס אמת יש לוודא כי על התעשרות הנישום יוטל נטל מס הזהה לזה החל על נישומים אחרים, שהתעשרו בצורה דומה, וזאת על-פי מהותה הכלכלית של העסקה, מבלי ליתן משקל לאדרת שאותה בחר הנישום לעטות (עיינו: ע"א 7204/15 פקיד שומה תל אביב 4 נ' עיזבון לשם, פיסקה 40 לפסק דינו של חברי, השופט ד' מינץ (02.01.2018)). לפיכך, באותה מידה שיש לשלול מהנישום את היכולת להתחמק מתשלום מס בגין התעשרותו (לדוגמה באמצעות כפל הטבות בגביית מס), כך יש למנוע גם מצב של החלת כפל מס על אותה התעשרות עצמה (ראו: ע"א 1194/03 פקיד שומה חיפה נ' מנו, פיסקה 32 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (09.05.2010) (להלן: עניין מנו)).
"מיסוי כפול הוא בלתי רצוי. תוצאותיו המזיקות ברורות. הוא מביא להעלמת הכנסות ולהשתמטות ממס. הוא מהווה תמריץ שלילי לייצור ולעבודה. הוא אינו מעודד פריון. הוא מכשול לצמיחה כלכלית. מכאן המגמה להותיר בידי הנישום את מרבית הכנסתו, מגמה שבאה לביטוי בשיעור המס המירבי המוטל בפקודה. פרשנות המביאה לתוצאה של מיסוי כפול, וכזו היא פרשנותו של המשיב, היא לכן בלתי רצויה. אין מנוס ממנה כשהמחוקק מביע את רצונו הברור להביא לתוצאה כזו. אך המחוקק לא נתן כל ביטוי לכך בלשון הפקודה" (ראו: ע"א 32/86 רמון ביטוח ופיננסים בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1,)
ע"א 2515/18 חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ נ. פקיד שומה פתח תקווה
אכן, העיקרון בדבר גביית מס אמת הוא עיקרון בסיסי ויסודי בדיני המס, ועל כך לא יימצא חולק (ע"א 2064/02 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עיריית נשר, פ"ד נט(1) ,111 120 (2005); ע"א 9333/02 מנהל מס ערך מוסף טבריה נ' חוסין, פ"ד סד(1) ,17 42-41 (2010); ע"א 7204/15 פקיד שומה תל אביב 4 נ' עיזבון המנוחה דפנה לשם ז"ל, פסקה 89 (2.1.2018); בר"מ 6878/17 עיריית ראשון לציון נ' נחום, פסקה 31 (6.5.2020)). עם זאת,
המילים "מס אמת" אינן בבחינת מילות קסם שיש בהן כדי לרפא כל פגם שדבק בהתנהלותו הדיונית של הנישום ולתקן כל מחדל שלו. למול העיקרון בדבר גביית מס אמת ניצבות תכליות רמות מעלה אותן משרתים כללי הפרוצדורה, אשר הקפדה עליהם אינה בבחינת "ניצול סדרי הדין" כטענת המערערת. עמד על כך בית משפט זה בע"א 5238/13 ד"ר משה וינברג נ' מנהל מיסוי מקרקעין – מחוז ת"א (5.3.2015):
"המערער חזר מספר פעמים על הטענה כי יש בכך העדפת ה'פרוצדורה' על פני המהות, באופן המביא לחוסר צדק בעניינו. המילה 'פרוצדורה' תוארה בפיו כמילת גנאי. ולא היא. כללי הפרוצדורה שעניינם חשיפתם של מלוא הגרסה ושל כלל הטענות כבר בפתח ההליך נועדו לשרת מספר תכליות חשובות. תכלית אחת היא משחק ב'קלפים פתוחים.' הצדדים נדרשים לפרוס את גדר המחלוקת שבינם. בין היתר, לצד שכנגד מתאפשר לדעת בפני מה עליו להתגונן. עולה אפוא כי תכלית זו נועדה לאזן בין הזכויות הדיוניות של הצדדים להליך. אילו היה מתאפשר למערער להעלות בשלב זה טענות חדשות ולהציג ראיות חדשות, היה בכך כדי לפגוע בזכויותיו הדיוניות של
המשיב ולהביא לחוסר צדק כלפיו. תכלית נוספת היא יעילות דיונית. העלאת טענות בהזדמנות הראשונה, במלואן ובאופן מפורט, היא יעילה יותר ותורמת לבירור מהיר של גדר המחלוקת. כך, למשל, אילו היה המערער
מעלה את טענותיו במועד, היו אלה זוכות לבירור בשלב הדיוני (הוא ההשגה בענייננו), בירור שיתכן שהיה מוביל לכך שלא היה צורך לדון בהן כאן. לבסוף, יש בכך כדי לשרת גם את התכלית של סופיות הדיון. אילו היה
מתאפשר לצד להליך להעלות טענות חדשות בכל שלב ובפני כל ערכאה שהיא, היה בכך כדי להציב את הצד שכנגד בפני אי-ודאות. גם להליך וגם לטענות שנטענות במסגרתו נדרשת סופיות. הכללים הדיוניים נועדו אפוא
לאזן בין הצדדים. כך גם הכללים בדבר המועד להעלאת טענות. אילו היה מתאפשר למערער להעלות כעת טענות נוספות, היה בכך כדי לקפח את זכויותיו הדיוניות של המשיב – ולכך אין מקום" (שם, פסקה 7).
אמנם, מכוח העיקרון של גביית מס אמת תתאפשר במקרים מסוימים סטייה מכללי הפרוצדורה, באמצעות מתן אפשרות לנישום להעלות טענות חדשות או להציג ראיות שלא הוצגו על ידו בהליכי השומה וההשגה. ברם אפשרות זו שמורה למקרים חריגים שבהם נמצא כי אין בה כדי לגרום נזק דיוני לצד שכנגד; לא תיפגע היעילות הדיונית; ולא תיגרם פגיעה בתוקפו ובחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס, כמו גם ביכולת לערוך במסגרת ההכרעה בהשגה בירור עובדתי מלא של טענות הצדדים (וראו: ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, פסקה 28 (13.10.2015); רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן, פסקה 11 (6.3.2014); רע"א
1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (2.4.2015)).
ע"א 4603/22 הפועל ניר רמת השרון נ. פקיד שומה כפר סבא (28.06.2023)
"בדונו בערעור מס הכנסה יושב בית-המשפט לא רק כפוסק בין שני בעלי-הדין כמו בערעור אזרחי, אלא על-ידי הגשת הערעור נפתח פתח לעיון נוסף בשומה שנעשתה על-ידי פקיד השומה, ומוטלת חובה על בית-המשפט לא רק כלפי הנישום המערער, אלא גם כלפי הציבור כולו, שלו ענין בכך שהשומה תהיה שומת אמת." ( ע"א 495/63 מלכוב נ' פקיד השומה, תל-אביב, פ"ד יח(2) 683, 686ד (1964) .
(ההדגשות אינן במקור, אפרתי רואי חשבון)
בריאות שלום אהבה פרנסה טובה בשפע ועוד