צו איסור הלבנת הון[1] קובע כי חובה על נותן שירות עסקי לזהות לקוח, לבדוק פרטיו מול הרשימה[2], ולבחון את הסיכון להלבנת הון או למימון טרור בשים לב למידע או הסבר לגבי הסיכון[3] בין היתר לגבי לקוח מהרשימה, או לקוח שהוא איש ציבור זר, לקוח ממדינות שיש לגביהן הסתייגות לגבי עמידה בהנחיות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור,[4] לגבי לקוח המבצע שירות עסקי בלא הסבר או הגיון עסקי, פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או הגיון עסקי.
הצו קובע חובה לזהות לקוח[5], לפי תעודת זהות, או, תעודת עולה, רישיון נהיגה, או, דרכון, או, תעודת מסע, או, תעודת רישום, לפי הכללים, בטופס הכרת לקוח[6] שימולא על ידי הלקוח[7] ויכלול פרטי זיהוי, עיסוק, או, עיסוקיו, מטרת השירות העסקי, מקור הכספים שעמם מבוצע השירות העסקי, וזאת לגבי קניית מכירת או חכירת נדל"ן, קנייה או מכירה של עסק, ניהול עסקי הלקוח[8], קבלה, החזקה, או, העברת כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד, או הקמה או ניהול של תאגיד עסק או נאמנות לאחר, בירור לעניין איש ציבור זר הצו קובע גם כללים לניהול רישומים ושמירתם לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי.
[1] צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014, התקבל ביום 2 בדצמבר 2014 (להלן- הצו).
[2] רשימה מרוכזת של ארגוני טרור ופעילי טרור באתר האינטרנט,.
[3] כמפורט בתוספת הרביעית
[4] כמפורט בתוספת השנייה.
[5] חדש. לגבי לקוח חוזר – במקרים מסוימים. פנים אל פנים או באמצעות טכלוגיה של שיחת וידאו.
[6] כפי שנקבע בתוספת הראשונה לצו. ולגבי מוסד ציבורי כפי שנקבע בתוספת השלישית.
[7] או על ידי בעל שליטה בתאגיד יכלול פרטים לגבי זהות מקבל השירות אם אחר, או הצהרה אם הנהנה בלתי ידוע.
[8] ובהם ניהול ניירות ערך, נדל"ן וכן ניהול לקוחות של לקוח בתאגיד בנקאי או בחבר בורסה, במנהל תיקים, חברת ביטוח, וסוכן ביטוח, חברה מנהלת של קופות גמל או בנק הדואר, או גוף שהוקם בחיקוק, או הקדש.
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014
תוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן – חוק איסור מימון טרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין סעיף 11 – בהסכמת שר המשפטים, והכול באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
פרק א': פרשנות
הגדרות
- בצו זה –
"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של תושב חוץ כאמור; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור, אף אם תוארו שונה;
"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"בעל שליטה" – מי שיש לו שליטה בתאגיד, כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
"הממונה" – הרשם אשר מונה על פי סעיף 11ב(א) לחוק;
"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
"הרשימה" – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור ושקישור אליה פורסם באתר האינטרנט של הממונה; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירותי מטבע בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור, ונותן שירותי המטבע לא קיבל הודעה על ביטולה;
"יחיד" – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
"מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
"מורשה חתימה" – מי שבעל חשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבונו;
"מספר זהות" – כל אחד מאלה:
(1) ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום הפנימי אצל נותן שירותי המטבע;
(5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שיקצה לו נותן שירותי המטבע;
"מען" – כל אחד מאלה:
(1) ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א) או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם שם המדינה;
(2) בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם שם המדינה;
(3) במוסד ציבורי ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם שם המדינה;
"מבקש שירות" – מי שמבקש שירות מנותן שירותי מטבע, בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר;
"מקבל שירות" – מי שמקבל שירות מנותן שירותי מטבע, לרבות ספק המבצע עסקה עם לקוח כאמור בסעיף 11ג(א)(6) לחוק, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו;
"מקבל שירות קבוע" – כל אחד מאלה:
(1) מקבל שירות שבוצעו בעבורו, במהלך ששת החודשים שקדמו לביצוע הפעולה, כמה פעולות, בהיקף מצטבר של 200,000 שקלים חדשים ומעלה; או שהפעולה שהוא מבקש משלימה את סכום הפעולות שקדמו לה בפרק הזמן האמור ל-200,000 שקלים חדשים ומעלה;
(2) מקבל שירות שמבקש מנותן שירותי המטבע שירות בסכום של 200,000 שקלים חדשים ומעלה;
(3) מקבל שירות שהודיע בכתב לנותן שירותי המטבע שהוא מעוניין להיות מקבל שירות קבוע;
(4) מקבל שירות שנותן שירותי מטבע הגדיר אותו כמקבל שירות קבוע והודיע לו על כך;
(5) מקבל שירות שמקבל שירותי מטבע לפי סעיף 11ג(א)(6) לחוק;
(6) בתאגיד שהוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5) – נושא משרה בתאגיד, וכן כל מי שהתאגיד הודיע לנותן שירותי המטבע כי הוא מורשה לפעול מטעמו;
"נושא משרה" – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק;
"עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם נוטריון שהוא עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (להלן – OECD) או נוטריון שהוא עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה;
"פעולה" – פעולה בודדת זולת אם נקבע אחרת בצו זה;
"צדדים לפעולה" – כל אחד מן הצדדים לפעולה הנעשית באמצעות נותן שירותי המטבע; ולעניין שטרי חוב ושיקים – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין;
"שם" – כל אחד מאלה:
(1) ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2) בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4) במוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר;
"תאגיד" – כל אחד מאלה:
(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3) גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
"תושב" – כמשמעו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
"תושב חוץ" – מי שאינו תושב.
פרק ב': חובות הזיהוי
הכרת הלקוח
- (א) נותן שירותי מטבע לא ייתן למקבל שירות קבוע שירותי מטבע ביחס לפעולות החייבות בדיווח, כמפורט בסעיף 8(א), בלא שזיהה את מקבל השירות, ובלא שביצע לגביו, פעם אחת לפחות, הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים, עיסוקו ומטרת השירותים; לגבי תושב חוץ – גם זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; נותן שירותי המטבע יערוך רישומים של פרטים אלה כפי שיורה לו הממונה.
(ב) נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע לאיש ציבור זר, בסכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף 8(א), אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה אצל נותן שירותי המטבע, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ומימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יבצע נותן שירותי המטבע פעולה עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.
(ג) בירור זיקתו של תושב חוץ לישראל והאם הוא איש ציבור זר, יכול שייעשה לפי טופס א' שבתוספת השנייה.
(ד) נותן שירותי מטבע יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל שירות קבוע לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל שירות קבוע או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן שירותי המטבע, יבצע נותן שירותי המטבע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.
(ה) נותן שירותי מטבע אשר אינו מחויב בהקמת מאגר מידע ממוחשב, לפי סעיף 13(א), יבדוק, אחת לשישה חודשים, מי הם מקבלי השירות הקבועים שנוספו ללקוחותיו בששת החודשים שקדמו למועד הבדיקה, בכל סניפיו, ויבצע ביחס אליהם הליך של הכרת הלקוח.
(ו) ליישום סעיף זה, יפעל נותן שירותי מטבע לפי טופס ב' שבתוספת השנייה ולפי הנוהל שבתוספת השלישית; נותן שירותי המטבע רשאי לקבוע נהלים נוספים לצורך יישום החובות לפי צו זה.
רישום פרטי הזיהוי
- (א) נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים אם הפעולה מתבצעת במזומן, בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים אם הפעולה אינה מתבצעת במזומן, ומול מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום לגבי מבקש השירות, ובפעולות לפי סעיף 8(א) גם לגבי מקבל השירות, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן על פי מסמך הנושא תמונה ומספר זהות:
(1) שם;
(2) מספר זהות;
(3) ביחיד – תאריך לידה ומין;
(4) בתאגיד – תאריך התאגדות;
(5) מען.
(ב) לא יעשה נותן שירותי מטבע פעולה של העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מענו מספר זהותו וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, מענו, ומספר זהותו, אם פרטים אלה ידועים לו; לעניין זה, "העברה" – קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, כאמור בסעיף 11ג(א)(3) לחוק.
(ג) גם בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לארץ אל ישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי יוזם ההעברה, לרבות שמו, מענו ומספר זהותו, אם פרטים אלה ידועים לו. וכן את פרטי מקבל השירות הנעבר, לרבות שמו, מענו ומספר זהותו, לעניין זה, "העברה" – קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחרת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, כאמור בסעיף 11ג(א)(3) לחוק.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות קבוע, בעת מתן שירות מטבע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ורשם את פרטי הזיהוי שלו פעם אחת לפחות.
אימות פרטים ודרישת מסמכים
- (א) בפעולה ששווייה עולה על 50,000 שקלים חדשים, ובפעולה מול מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה ששווייה עולה על 5,000 שקלים חדשים, יאמת נותן שירותי מטבע את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3 ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד (3) – תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים, יישמר אצל נותן שירותי מטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, ובהעדרו – עם כרטיס אשראי; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(2) במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב חוץ לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד (3) – דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, שהעתק מצולם שלהם בכל הנוגע לפרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, ובהעדרו – עם כרטיס אשראי; היה היחיד תושב האזור, רשאי נותן שירותי מטבע לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית המונפקת על ידי משרד הפנים, וישמור תיעוד של בדיקה זו;
(3) במקבל שירות שהוא תאגיד – תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירותי המטבע אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; נותן שירותי מטבע יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(1) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד, אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו, או נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות;
(2) בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – אישור עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות;
(4) במבקש שירות שאינו מקבל השירות לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מבקש השירות לקבל את שירות המטבע בעבורו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; היה מקבל השירות תאגיד יכללו כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה; האמור בפסקה זו לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך אישור של עורך דין;
(5) במבקש שירות או מקבל שירות הנחזה בעיני נותן שירותי מטבע כי עיסוקו מתן שירותי מטבע לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – ידרוש נותן שירותי המטבע גם תעודת רישום במרשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר או יאמת את פרטיו אל מול רשימת נותני שירותי מטבע שפרסם הממונה ולא ייתן שירות מטבע בלי שהוצגה לו תעודה כאמור או בלי שאימת את פרטיו כאמור;
(6) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3 של מקבל שירות קבוע, בעת מתן שירות מטבע כאמור בסעיף קטן (א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ואימת את פרטי הזיהוי שלו פעם אחת לפחות.
(ג) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את המסמך;
(2) עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל, נוטריון שהוא עורך דין מאחת ממדינות ה-OECD, או נוטריון שהוא עורך דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;
(3) עובד של נותן שירותי המטבע שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי הממונה בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.
הצהרת מבקש השירות
- (א) לפני מתן שירותי מטבע לגבי פעולות החייבות בדיווח כאמור בסעיף 8(א), וכן בעת הגדרת מקבל שירות מקבל שירות קבוע, ידרוש נותן שירותי המטבע ממבקש השירות הצהרה בחתימת מקור, לפי הנוסח שבסעיף (א) בטופס א' או בטופס ב' בתוספת הרביעית, לפי העניין, כי הוא פועל בעבור עצמו.
(ב) היה מבקש שירות מי שאינו מקבל השירות, ידרוש נותן שירותי המטבע הצהרה בחתימת מקור, לפי הנוסח שבסעיף (ב) בטופס א' או בטופס ב' בתוספת הרביעית, לפי העניין, כי הוא אינו מקבל השירות; בהצהרה יצוינו פרטי הזיהוי של מקבל השירות; נתן מבקש השירות הצהרה כאמור, ימסור לנותן שירותי המטבע העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד, לפי העניין, כאמור בסעיף 4(3).
(ג) נותן שירותי מטבע יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לדרוש ממקבל שירות קבוע הצהרה חתומה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, לפני מתן שירותי מטבע לגבי פעולות החייבות בדיווח כאמור בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ומקבל השירות הקבוע חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות.
(ה) חלו שינויים בפרטים שמסר מקבל השירות הקבוע לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, יחתום מקבל השירות הקבוע מחדש על הצהרה לפי הסעיפים הקטנים האמורים.
זיהוי פנים אל פנים
- (א) נותן שירותי מטבע יזהה פנים אל פנים, על פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4, את מבקש השירות לפני מתן שירותי מטבע המפורטים בסעיף 8(א); לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" – לרבות זיהוי על ידי אחד מאלה:
(1) נציגו או שליחו של נותן שירותי המטבע;
(2) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(3) עורך דין בישראל;
(4) זיהוי אחר שאישר לו הממונה.
(ב) לאחר ביצוע הליך הזיהוי, כאמור בסעיף קטן (א), ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי מבקש השירות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיפים 4 ו-5, בכל הנוגע למקבל שירות שאינו מקבל שירות קבוע, רשאי נותן שירותי מטבע שלא לבצע זיהוי פנים אל פנים, אימות פרטים דרישת מסמכים ודרישה לחתימת מקור בהצהרת מבקש השירות, בהתאמה, בשירות מטבע שאינו ניתן במקום השירות, אם אין מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, ובלבד, שמתקיימים כל אלה:
(1) נותן שירותי המטבע קיבל ממקבל השירות –
(א) העתקים של שני מסמכי זיהוי כאמור להלן: מסמך זיהוי הנושא תמונה, שם, מספר זיהוי, תאריך לידה ומען; ומסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה;
(ב) העתק של הצהרת מבקש השירות לפי סעיף 5;
(2) מקבל השירות הוא אחד מאלה:
(א) בעל חשבון בנק בישראל או מורשה חתימה בחשבון בנק כאמור;
(ב) בעל כרטיס אשראי שהונפק בישראל;
(ג) בעל חשבון בישראל אצל חבר בורסה או בנק הדואר;
(3) מקבל השירות העביר לנותן שירותי המטבע פרטים מלאים של החשבון, או כרטיס האשראי, כאמור בפסקה (2), וכן מסמך עדכני כלשהו מאחד הגורמים המנויים באותה פסקה דוגמת מכתב רשמי או תדפיס שמופיעים בו פרטי בעל החשבון, וכן פרטי החשבון או כרטיס האשראי, לפי העניין;
(4) כל הפעולות שעשה נותן שירותי המטבע בעבור מקבל השירות נעשו ישירות מחשבון כאמור בפסקה (2) או לחשבון כאמור בפסקה (2), של מקבל השירות, או מכרטיס אשראי כאמור בפסקה (2) או לכרטיס האשראי כאמור בפסקה (2), של מקבל השירות, שפרטיהם סופקו כאמור בפסקה (3), ולא הועברו כספים לשם עשיית פעולות אלה בכל דרך אחרת.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לזהות מקבל שירות קבוע פנים אל פנים על פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4, בעת מתן שירותי מטבע המפורטים בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 וזיהה אותו פנים אל פנים פעם אחת לפחות.
פרק ג': חובות בקרה ודיווח
בקרה על פעילות מקבל שירות קבוע
- נותן שירותי מטבע יקיים בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות קבוע לצורך מילוי חובותיו לפי צו זה, בהתאם להוראות הנוהל שבתוספת השלישית.
דיווח של נותן שירותי מטבע
- (א) נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:
(1) מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(1) עד (5) (7) ו-(8) לחוק – אם שווי השירות שניתן הוא 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2) מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(6) לחוק – אם שווי השירות שניתן או אם שווי השימוש בכרטיס חיוב בודד הוא 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(3) מתן שירותי מטבע כאמור בסעיפים 11ג(א)(3) ו-(5) עד (8) לחוק שבהם מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה – אם שווי השירות או שווי השימוש בכרטיס חיוב בודד, לפי העניין, הוא 5,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיניו כבלתי רגילות, לרבות ניסיון לביצוע פעולה, אך בלא צורך בהצגת שאלות ובירור עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות; בלי לפגוע בכלליות סעיף קטן זה, יכול שיראו פעולה מן המפורטות בתוספת החמישית כפעולה בלתי רגילה.
(ג) אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).
פרטי הדיווח
- דיווח לפי סעיף 8 יכלול פרטים אלה:
(1) לגבי נותן שירותי המטבע –
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים;
(ה) מספר פקסימילה;
(ו) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;
(ז) מספר רישומו של נותן שירותי המטבע במרשם כהגדרתו בסעיף 11ב(ב) לחוק;
(ח) מספר הרישום של הסניף שבו ניתן שירות המטבע ומענו;
(2) לגבי הפעולה המדווחת –
(א) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן שירותי המטבע;
(ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבעות חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה;
(ג) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע;
(ד) סוג השירות; לעניין זה, "סוג השירות" – כפי שפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8) לחוק;
(ה) בדיווח על שירות מטבע לפי סעיף 11ג(א)(3) לחוק – פרטי הזיהוי של המעורבים בפעולה, לרבות מספר הבנק, מספר הסניף, מספר החשבון במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים, סוג הנכסים הפיננסיים המעורבים בפעולה, וכן מטרת ההעברה, אם ידועה;
(ו) בדיווח על שירות מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(1), (5), (7) ו-(8) לחוק –
(1) לגבי ניכיון שיקים – מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה;
(2) לגבי ניכיון שטרי חליפין ושטרי חוב – פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדוח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;
(3) לגבי המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת כנגד שיק – ייכללו כל פרטי הדוח כאמור בפסקת משנה (1);
(4) לגבי מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקה (1); אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקת משנה (2);
(5) לגבי מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקה (1); אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הדיווח כאמור בפסקת משנה (2); כמו כן יש לכלול את פרטי הזיהוי של הנמחה והממחה, כמפורט להלן:
(1) פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי טלפון, מעמד הלקוח, מדינת הנפקת מסמך הזיהוי, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(2) פרטי הממחה – שם, מספר זהות, מען, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(ז) בדיווח על שירותי מטבע כאמור בסעיף 8(א)(2) –
(1) פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר רישום של התאגיד, לפי העניין; לעניין זה, "סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות);
(2) פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען; ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך ההתאגדות; לעניין זה, "ספק" – ספק המבצע עסקה עם לקוח באמצעות כרטיס חיוב, כמשמעו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;
(3) פרטי כרטיס החיוב – סוג כרטיס החיוב, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס בתאגיד בנקאי, אם ידועים; לעניין זה, "כרטיס חיוב" – כהגדרתו בחוק הבנקאות;
(4) פרטי הפעולה שבוצעה אצל הספק בכרטיס החיוב: סכום הפעולה, מועד ביצוע הפעולה, מספר הפעולה, סוג הפעולה (תשלומים / רגילה), המטבע שבו בוצעה הפעולה;
(5) ניתן השירות באמצעות העברה בנקאית: ייכללו בדיווח פרטי החשבון שההעברה נעשית אליו (מספר חשבון, שם חשבון, תאריך פתיחת חשבון, אם ידוע לו, כתובת למשלוח דואר), פרטי זיהוי של בעל החשבון (שם, מספר זהות, מען, תאריך לידה, ומין או תאריך התאגדות), פרטי המוסד הפיננסי שאליו מבוצעת ההעברה (שם המוסד הפיננסי, מספר בנק, מספר הסניף, מען);
(6) ניתן השירות באמצעות שיק: ייכללו כל פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק;
(ח) בדיווח לפי סעיף 8(ב) – סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה;
(3) לגבי מבקש השירות ומקבל השירות –
(א) שם;
(ב) מספר זהות;
(ג) מען;
(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה) ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(ו) ביחיד – מין;
(ז) מעמד הלקוח (תושב / תושב חוץ / תאגיד ישראלי / תאגיד חוץ);
(ח) מדינת הנפקת מסמך הזיהוי.
איסור גילוי ועיון
- נותן שירותי מטבע לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דוח לפי סעיף 8(ב), וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן שירותי המטבע, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.
פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימה
חובת בדיקה אל מול הרשימה
- נותן שירותי מטבע יבדוק אל מול הרשימה –
(1) אם מצוי בה שם או מספר זהות של מבקש שירות או מקבל שירות, שחלה לגביו חובת זיהוי לפי סעיף 3; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה;
(2) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, מצויים בה; לעניין זה, "פעולה" – כל אחת מאלה:
(א) העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל;
(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטרירטוריה כאמור;
(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים המשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור.
פרק ה': שונות
קביעת מדיניות
- נותן שירותי מטבע יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1) הליך הכרת הלקוח;
(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
ניהול רישומים ושמירתם
- (א) נותן שירותי מטבע שמחזור הפעילות השנתית שלו עלה על 3 מיליון שקלים חדשים בשנה, יקים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה, בתוך 3 חודשים מתום השנה שבה עלה מחזור הפעילות כאמור; לעניין זה, "מחזור פעילות שנתית" – סך כל התקבולים וההוצאות של נותן שירותי המטבע בשנה.
(ב) נותן שירותי מטבע ישמור את מסמכי הזיהוי; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה וכן מסמכים עיקריים ששימשו את נותן שירותי המטבע להכרת הלקוח לפי סעיף 2.
(ג) נותן שירותי מטבע ישמור את כל פרטי הדיווח הנדרשים לפי סעיף 9 וכן את מסמכי הפעולה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים, ולגבי פעולה כאמור בסעיף 3(ב) או (ג) – בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; שמירת מסמך פעולה יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969, ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו.
(ד) נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע, בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף קטן (א) ובין אם אינו מחויב בכך, ישמור במאגר את כל פרטי הפעולות שביצע מקבל שירות קבוע על שמו.
(ה) נותן שירותי מטבע ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 7 וממצאיה לתקופה של שבע שנים.
(ו) נותן שירותי מטבע ישמור את המסמכים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) במצורף ובאורח נגיש, לתקופה של שבע שנים מתום השנה שבה ניתן שירות המטבע.
מסירת מסמכים ידיעות והסברים
- נותן שירותי מטבע ימסור לרשם או למי שיסמיך, לפי דרישה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד המדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.
ביטול
- צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002 (להלן – הצו הקודם) – בטל.
תחילה והוראות מעבר
- (א) תחילתו של צו זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיע נותן שירותי מטבע לממונה כי הוא מעוניין להחיל על עצמו צו זה לפני יום התחילה, יחול עליו צו זה מהמועד שאישר הממונה את קבלת ההודעה, למעט סעיפים 8(א) ו-9 שבמקומם ימשיכו לחול עליו, עד יום התחילה, סעיפים 6(א) ו-7 לצו הקודם, בהתאמה.
(ג) נותן שירותי מטבע שמחזור הפעילות השנתית שלו, בשנה שקדמה ליום התחילה, עלה על 3 מיליון שקלים חדשים בשנה, יקים מאגר לפי סעיף 13(א), עד לתום שלושה חודשים מיום התחילה.
(ד) בתקופה שמיום התחילה עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), יראו כאילו בסעיפים 3(א) ו-13(ג), במקום "בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים" נאמר "בסכום העולה על 25,000 שקלים חדשים".
תוספת ראשונה
(סעיפים 1, 3, 4, 6(ג), 8(א)(3), 11(2)(ב) ו-(ג), והתוספות השלישית והחמישית)
המדינות והטריטוריות
- מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF פרסם הסתייגות לגביהן בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור. ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 8(א)(2) לצו זה לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
- המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הרשות הפלסטינית, רצועת עזה, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודן, סומליה, פקיסטן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן.
תוספת שנייה
(סעיף 2(ג) ו-(ו))
תוספת שלישית
(נוהל (סעיף 2(ו)))
נוהל יישום חובות לפי הצו
- כללי
הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותני שירותי המטבע ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן שירותי המטבע ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן שירותי המטבע בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות הקבוע, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.
- הגדרות
א. כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.
ב. אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן שירותי מטבע לפי הצו ולפי הוראות כל דין.
- מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור
א. אי-היענות של מקבל השירות הקבוע למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה.
ב. העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק.
ג. לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן שירותי המטבע עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן שירותי מטבע בישראל (למשל, מדוע מנוכה שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור).
ד. נותן שירותי המטבע יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן שירותי המטבע.
ה. מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן שירותי מטבע את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות הקבועים, במטרה לברר אם השתנו פרטיו של מקבל השירות הקבוע, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עמם; במסגרת הבדיקה, נותן שירותי מטבע ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות קבועים שהוגדרו כלקוחות בסיכון גבוה.
ו. אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף 5(ג) לצו ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד).
ז. הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן שירותי המטבע (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים.
ח. טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מבקש שירות של מקבל שירות קבוע, ייחתמו בפני נושא משרה או עובד קבוע של נותן שירותי המטבע או בדרך אחרת שהתיר הממונה.
- מדיניות והוראות בנושא "הכר את הלקוח"
א. נותן שירותי מטבע יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי טופס ב' שבתוספת השנייה ובהתאם להוראות שייתן לו הממונה.
ב. כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע.
ג. לקוח, לרבות לקוח שאינו מקבל שירות קבוע, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן:
(1) איש ציבור זר;
(2) תושב חוץ שעל פניו אין לו זיקה לישראל;
(3) לקוח ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי התוספת הראשונה;
(4) מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור בתוספת הראשונה;
(5) לקוח שנחשד כנותן שירותי מטבע שאינו רשום במשרד האוצר;
(6) לקוח שנותן שירותי המטבע דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי סעיף 8(ב) לצו;
(7) אדם שלנותן שירותי המטבע יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן שירותי המטבע צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות.
ד. עשיית פעולות בעבור לקוח שהוגדר לקוח בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן שירותי המטבע, ואם היה הלקוח מקבל שירות קבוע, רשאי האחראי לשקול אם להתנות את המשך מתן השירות בביטול ההקלות של מקבל שירות קבוע לפי הצו.
תוספת רביעית
(סעיפים 5 ו-6(ג))
תוספת חמישית
(סעיף 8(ב))
רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו
| חלק א': נותני שירות מטבע – כללי |
- פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8(א) לצו;
- פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;
- נראה כי מבקש השירות אינו מקבל השירות על אף שמבקש השירות הצהיר כי הוא מבצע את שירותי המטבע בעבור עצמו בלבד;
- נראה כי מבקש השירות מבצע פעולות בעבור אחר, שאינו מקבל השירות שעליו הצהיר;
- נראה כי שירות המטבע שניתן אינו אופייני למקבל השירות;
- מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(3) לחוק, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר זהות או במספר חשבון;
- שירות המטבע המבוקש נראה כחסר היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;
- היקף פעולות יוצא דופן או שהן פעולות בלתי אופייניות למקבל השירות או שהן פעולות אחדות לאותו יעד או מאותו מקור, והכול בלא סיבה נראית לעין;
- מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לסיכונים, לעמלות ולעלויות של מתן שירותי המטבע;
- החלפה של שטרות ומטבעות כסף בערך נמוך בשטרות בעלי ערך גבוה, בלא סיבה נראית לעין;
- מבקש השירות או מקבל השירות נחזה להיות נותן שירותי מטבע ולא הציג תעודת רישום במרשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר;
- בקשת שירות מטבע שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן – חוק איסור מימון טרור), וכן בקשת שירות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;
- בקשת שירות מטבע שנראה כי נועדה לבוא במקום בקשת שירות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
- העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;
- הצהרה שניתנה לפי הצו, שנחזית להיות בלתי נכונה;
- בקשת שירותי מטבע של ארגון שאינו למטרת רווח עם יחידים או גופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
- בקשת שירותי מטבע של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, ככל שהפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן שירותי המטבע;
- רצף פעולות של אותו לקוח במהלך יום או יומיים והמסתכמות בסכום של סף הדיווח.
| חלק ב': מתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני) |
"ארנק אלקטרוני" – תוכנה ממוחשבת המאפשרת אחסון כסף דיגיטלי, המרתו, העברתו בין מדינות וביצוע עסקאות באינטרנט; לעניין זה, "כסף דיגיטלי" – כסף בלא ביטוי פיזי;
- הטענת ארנק אלקטרוני המתבצעת שלא על ידי בעל הארנק האלקטרוני;
- הטענת הארנק האלקטרוני באמצעות מזומן בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים;
- מכירת מוצרים שנרכשו על ידי הלקוח בסכומים נמוכים משוויים הריאלי, בלא סיבה הנראית לעין;
- קבלה או העברה של כספים מדינות או טריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
- העברת כספים לאתרי הימורים.