משרד האוצר הכלכלן הראשי פרסמו תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס _ בנושא נכס דיגיטלי. התזכיר פתוח להערות הציבור עד ליום 1.12.2024

קבלת החוק תאפשר וודאות רגולטורית ומיסויית.

התזכיר תואם עמדת רשות המסים כפי שהובאה בחוזרים מקצועיים בעבר, ביטקוין אינו מטבע, אלא נכס דיגיטלי, הפרשי השער בין הרכישה לבין המימוש אינו פטור ממס אלא חייב במס רווח הון, ובמס עזיבה בעת שינוי תושבות.

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בהתאם להחלטת ממשלה (24.2.2023) בנושא "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים", ולצורך הגברת הוודאות בתחום המיסוי בעניין הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים דיגיטליים, מוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום.

תזכיר חוק  זה מבהיר את  סיווגו של נכס דיגיטלי כנכס לפי פקודת מס הכנסה, באמצעות הוספת הגדרת "נכס דיגיטלי" לחלק העוסק במיסוי רווחי הון, וכן קובע כללים לגבי קביעת מקום הפקת רווח ההון במכירת נכס דיגיטלי.

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'…) (נכס דיגיטלי), התשפ"ה-2024

תיקון סעיף 1	1.	בפקודת מס הכנסה[1] (להלן – הפקודה), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מדינה גומלת" יבוא-
			""מטבע חוץ"- שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה.".
תיקון סעיף 88	2.	בסעיף 88 לפקודה-
			(1)             אחרי ההגדרה "בעל מניות מהותי" יבוא-
				""טכנולוגית רישום מבוזר"- טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם.";
			(2)             אחרי ההגדרה "נכס בר פחת" יבוא-
				""נכס דיגיטלי"- נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה:
				(1)             הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010;
				(2)             מטבע חוץ;
				(3)             נייר ערך;
				(4)             נכס אחר, שקבע השר בצו;".
תיקון סעיף 89	3.	בסעיף 89(ב)(3) לפקודה, אחרי פסקה (ד) יבוא-
			"(ה) על אף האמור בסעיפים (א) עד (ד), בנכס דיגיטלי, יהיה מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון בישראל באחד מאלה-
				(1)             מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל ביום הרכישה;
				(2)             הנכס הדיגיטלי הנמכר משקף כולו או חלקו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס או למלאי הנמצא בישראל, או שהוא זכות במישרין או בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל (בסעיף זה- הרכוש), והכל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;
				(3)             הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל.".

 

דברי הסבר

במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 ובהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית דאז במשרד האוצר בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, החליטה הממשלה על קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים, שהם שם כולל לנכסים המבוססים על טכנולוגיית רישום מבוזר Distributed Ledger Technology, או על טכנולוגיות דומות לרישום או שמירת מידע. בטכנולוגיות אלו, כלל התנועות של הנכס נרשמות במאגר מידע המשותף על פני צמתי רשת (Nodes), דוגמת רשת הבלוקצ'יין, שהמאפיין הייחודי שלה הוא כי אין מערכת רישום מרכזית האמונה על ניהול המערכת.

נכסים אלו יכולים להכיל קבוצות נכסים שונות, דוגמת "מטבעות קריפטוגרפיים" כגון ביטקוין,  היכולים לשמש כאמצעי תשלום או חליפין; אסימונים (Tokens) מבוזרים המונפקים על רשת בלוקצ'יין מסוימת, המשקפים זכות לנכס, להשתתפות במיזם, וכדומה. לשימוש בנכסים דיגיטליים סיכונים  למערכת הכלכלית בממדים שונים, כגון: סיכוני הלבנת הון, אובדן הכנסות ממסים,  הונאות משקיעים ועוד. אולם, לצד הסיכונים ישנן גם הזדמנויות לקידום טכנולוגיה בתחומים שונים.

מטרת אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים היא קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה.

לסעיף 1

מוצע לקבוע הגדרה ל"מטבע חוץ" בפקודה ולפיה מטבע חוץ יהיה כהגדרתו בחוק בנק ישראל, כלומר- "שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". מוצע להוסיף להגדרה, כי רק שטרי כסף ומעות המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה, יבואו בגדר  "מטבע חוץ". זאת, על מנת למנוע אי בהירות במצבים בהם נכסים דיגיטליים,  בכלל זה  מהסוג המשמש אמצעי חליפין, יאומצו כהילך חוקי במדינת חוץ הגם שלא הונפקו על ידי בנק מרכזי שבמדינת החוץ, ועל כן עשויה להישמע טענה כי הם נכללים בהגדרת מטבע חוץ על אף היותם נכסים דיגיטליים כהגדרתם כאן. בין היתר, המשמעות היא כי גם מקום שבו נכס דיגיטלי הוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה, הוא לא יהיה בגדר מטבע חוץ  על פי הדין בישראל, ולפיכך לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה לפי סעיף 9(13) לפקודה. בנוסף, היות שנכס דיגיטלי אינו מטבע חוץ, השינוי בשווי הנכס הדיגיטלי  אינו מקנה פטור ממס הניתן עבור סכום אינפלציוני לתושב חוץ. זאת גם בהתאם לקביעה בפסק הדין בע"מ 11503-05-16 קופל נ' פקיד שומה רחובות (2019) לפיה ביטקוין אינו מטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי מסוג ביטקוין.

לסעיף 2

מוצע לתקן את החלק בפקודת מס הכנסה העוסק במיסוי רווחי הון ולהוסיף בסעיף 88 לפקודה הגדרה למונח "נכס דיגיטלי", המתבססת בעניין נכסים דיגיטליים  על עקרונות מרכזיים שנקבעו בדברי חקיקה או בדוחות שגובשו במדינות מפותחות או על ידי גופים בינלאומיים בנוגע לתחום הנכסים הדיגיטליים. כך, מוצע להבהיר  כי נכס דיגיטלי הוא נכס, כהגדרתו בסעיף, שהוא ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או טכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שאישר השר בצו.  כמו כן, מוצע למעט מהגדרת נכס דיגיטלי מטבע ישראלי, מטבע חוץ שהונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה שהוא בעל הסמכות המוניטרית באותה מדינה, , וכן  נייר ערך. עוד מוצע להסדיר את סמכות השר לקבוע בצו, כי נכסים נוספים יוחרגו מהגדרת נכס דיגיטלי, זאת בשל ההתפתחות הטכנולוגית המתמדת של התחום.

התיקון המוצע נועד להבהיר  כי  נכס דיגיטלי מסווג כנכס הוני שמכירתו חייבת במס רווחי הון, למעט מצבים בהם הפעילות בנכס הדיגיטלי תסווג ותמוסה כפעילות במישור הפירותי, בהתאם לכללים הקבועים בדין.

לסעיף 3

מוצע לתקן את סעיף 89(ב)(3) לפקודה ולהבהיר את הכללים לקביעת מיקום הפקת או צמיחת רווח ההון ביחס לנכס דיגיטלי, ובהתאם את חיובו במס בישראל. בנוסף לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(1) לפקודה לפיו תושב ישראל חייב במס רווח הון שהופק בישראל או מחוץ לישראל, וכהשלמה לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(2) לפיו תושב חוץ חייב במס על רווח הון שהופק בישראל, מוצע להבהיר את כללי מקום הפקתו או צמיחתו של רווח ההון ממכירת נכס דיגיטלי, ותוך התאמה לכלל הקיים היום לפיו הנכס הנמכר נמצא בישראל, העשוי לעורר קושי בהקשר מיקומם הפיזי של  נכסים דיגיטליים, כך שייקבע כלל יעיל שייצר וודאות בעניין מיקום הפקת או צמיחת רווח ההון במכירת נכס הדיגיטלי לעניין מיסוי הפעילות בו. ואלו כללי מיקום הנכס הדיגיטלי שמוצע לקבוע:

• מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה;
• הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון עבור חלק התמורה הנובע מהרכוש בישראל; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן- הנכס הזר), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל;
• הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל.

 

[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120;

 

פורסמה טיוטת תקנות ניכוי מתמורה (נכס דיגיטלי) להערות הציבור

תוכן עניינים

טיוטת תקנות.. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן. 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה או מרווח הון במכירת נכס דיגיטלי) התשפ"ה-2024. 3

1. הגדרות.. 3
2. ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי למוכר שהוא יחיד. 3
3. ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי למוכר שהוא חבר בני אדם.. 4
4. קיזוז הפסדים.. 4
5. חלקו של שותף. 4
6. תיאום ניכוי המס.. 4
7. תשלום המס לפקיד השומה והגשת דוח. 4
8. תשלום המס לפקיד השומה במכירת נכס דיגיטלי תמורת נכס דיגיטלי אחר בחייב סגור והגשת דוח. 4
9. תשלום המס לפקיד השומה במכירת נכס דיגיטלי  תמורת נכס דיגיטלי אחר בחייב פתוח והגשת דוח. 5
10. דוח שנתי. 5
11. אישור. 5
12. קיזוז הניכוי במקור מסכום המס.. 5
13. תמורה ורווח הון כהכנסה. 5
14. הגשה באופן מקוון. 5
15. פטור לתושב חוץ. 5
16. תחילה ותחולה. 5

דברי הסבר. 6

 

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה או מרווח הון במכירת נכס דיגיטלי), התשפ"ה- 2024.

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בהתאם להחלטת הממשלה מס' 204 מיום 24 בפברואר 2023, בעניין "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים", ולצורך הגברת הוודאות בתחום המיסוי בעניין הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים דיגיטליים, מוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום.

מטרת התיקון המוצע היא קביעת כללים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים המתקבלים ממכירת נכסים דיגיטליים, בכלל זה במקרה של מכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר, על ידי גופים בעלי רישיון לעיסוק בנכסים דיגיטליים הכפופים לפיקוח מצד המאסדר מעניק הרישיון. זאת במטרה לאפשר לנישומים, בעלי הנכסים הדיגיטליים, לפעול במסגרת הגופים המפוקחים כך שבעלי הנכסים לא יהיו חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי, אלא שהדיווח ותשלום המס יעשה על ידי הגוף המפוקח.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה או מרווח הון במכירת נכס דיגיטלי), התשפ"ה-2024

			בתוקף סמכותי לפי סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה[1] (להלן- הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
	הגדרות	1.	בתקנות אלה-
				"גוף מפוקח"-  אחד מאלה:
					(1)             בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי, לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016[2];
					(2)             בעל רישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[3];
					(3)             בעל רישיון לפי סעיף 4 לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981[4];
				"חייב"- גוף מפוקח המבצע פעולות בנכס דיגיטלי, בכלל זה מכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכס דיגיטלי עבור מוכר;
				"חייב סגור"- חייב שהרכישה הראשונה של נכס דיגיטלי עבור מוכר והמשיכה למוכר, הנעשות באמצעותו, מתבצעות בתמורה למטבע בלבד;
				"חייב פתוח"- חייב שאינו חייב סגור;
				"מוכר"- אדם המוכר נכס דיגיטלי באמצעות חייב;
				"מטבע" – הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010[5], וכן מטבע חוץ;
				"משיכה "- הוצאת כספי המוכר מהגוף המפוקח למוכר.
	ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי למוכר שהוא יחיד	2.	חייב המשלם למוכר שהוא יחיד תמורה ממכירת נכס דיגיטלי, ינכה מס בשיעור של 25% מרווח ההון הריאלי.
	ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי למוכר שהוא חבר בני אדם	3.	חייב המשלם למוכר שהוא חבר בני אדם תמורה ממכירת נכס דיגיטלי, ינכה מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה מרווח ההון הריאלי.
	קיזוז הפסדים	4.	בחישוב רווח ההון הריאלי לצורך ניכוי המס כאמור בתקנות אלה, יקזז החייב הפסד הון מנכסים דיגיטליים בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
			(1)	ההפסד נוצר ממכירת נכס דיגיטלי שהיה בניהולו של החייב;
			(2)	הרווח נוצר בניהולו של החייב באותה שנת מס שבה נוצר ההפסד, בין לפני מועד יצירת ההפסד ובין לאחר המועד האמור.
	חלקו של שותף	5.	שולמה תמורה לשותפים בחשבון בחייב (להלן בתקנות אלה – השותפים), כולם או חלקם, יראו את התשלום לעניין תקנות אלה כמשתלם באופן שווה לכל אחד מהשותפים, זולת אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חלקם של השותפים בתשלום אינו שווה; במקרה זה רשאי הוא להורות בכתב מה יראו כשיעור חלקו של כל שותף.
	תיאום ניכוי המס	6.	פקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור, שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעורים האמורים בתקנות אלה.
	תשלום המס לפקיד השומה והגשת דוח	7.	במכירה של נכס דיגיטלי באמצעות חייב בתמורה למטבע או בהעברת הנכס הדיגיטלי מהחייב למוכר, ינכה וישלם החייב לפקיד השומה את סכום המס שחייב בו לפי תקנות אלה עד יום ה-16 לחודש העוקב למכירה או להעברה כאמור, ויגיש לו באותו מועד דוח לפי טופס שיקבע המנהל.
	תשלום המס לפקיד השומה במכירת נכס דיגיטלי תמורת נכס דיגיטלי אחר  בחייב סגור והגשת דוח	8.	נוסף על האמור בתקנה 7, במכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר על ידי חייב סגור, בתקופה שמיום 1 בינואר ועד ליום 31 בדצמבר של כל שנת מס, ינכה וישלם החייב הסגור לפקיד השומה עד יום ה-16 בינואר בשנה העוקבת, את סכום המס בגין מכירות כאמור לפי תקנות אלה ויגיש לו באותו מועד דוח לפי טופס שיקבע המנהל.
	תשלום המס לפקיד השומה במכירת  נכס דיגיטלי  תמורת נכס דיגיטלי אחר בחייב פתוח והגשת דוח	9.	נוסף על האמור בתקנה 7, במכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר על ידי חייב פתוח, בתקופה שמיום 1 בינואר ועד יום 30 ביוני, או בתקופה שמיום 1 ביולי ועד יום 31 בדצמבר של כל שנת מס, ינכה וישלם החייב הפתוח לפקיד השומה עד יום ה-16 ביולי בשנת המס, או עד יום ה-16 בינואר של שנת המס העוקבת, בהתאמה, את סכום המס בגין מכירות כאמור לפי תקנות אלה ויגיש לו באותו מועד דוח לפי טופס שיקבע המנהל.
	דוח שנתי	10.	חייב ימלא לגבי כל מוכר בטופס שיקבע המנהל את כל הפרטים המפורטים בו לגבי תמורה ששילם בשנת המס הקודמת, ויגיש את הטופס לפקיד השומה עד יום 31 במרס של כל שנה; בכלל זה יפרט בטופס את שם המוכר ומספר זהותו, את הרווח, ההפסדים, הרווח הריאלי והסכום האינפלציוני, את המחיר המקורי, יום הרכישה ויום המכירה שנקבעו, את ההוצאות שהופחתו וקיזוז ההפסדים שביצע, את שיעור המס וסכום המס שניכה, והכל בין אם ניכה מס מהתמורה ובין אם לאו.
	אישור	11.	חייב שניכה מס כאמור בתקנות אלה, ייתן למוכר בסוף שנת המס ולא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה, אישור לגבי שנת המס הקודמת לפי טופס שיקבע המנהל על רווח ההון ועל המס שנוכה, ויפרט את הפרטים כאמור בתקנה 10 וכן כל פרט אחר שברשותו שידרוש המנהל.
	קיזוז הניכוי במקור מסכום המס	12.	מס שנוכה לפי תקנות אלה, יקוזז בהתאם להוראות סעיף 165 לפקודה, ובלבד שימציא המוכר לפקיד השומה אישור כאמור בתקנה 11, כשכל הפרטים בו צוינו כהלכה, חתום על ידי החייב.
	תמורה ורווח הון כהכנסה	13.	אין בהוראות תקנות אלה כדי לפטור מוכר מלכלול בדין וחשבון על הכנסתו את התמורה, רווח ההון או רווח ההון הריאלי בעד מכירת נכס דיגיטלי.
	הגשה באופן מקוון	14.	דוחות לפי תקנות אלה יוגשו באופן מקוון, כפי שיורה המנהל.
	פטור לתושב חוץ	15.	תקנות אלה לא יחולו על חייב, אם הגיש מוכר שהוא תושב חוץ, בתוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון ואחת לשלוש שנים הצהרה לחייב, בטופס שיקבע המנהל, על היותו של המוכר תושב חוץ ועל אי חובת ניכוי לגביו, אם אינו חייב במס בישראל.
	תחילה ותחולה	16.	תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ז בסיון התשפ"ה (1 ביולי 2025).

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

דברי הסבר

במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 ובהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, החליטה הממשלה על קידום אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים. מטרת האסדרה היא  קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים לפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה.

מטרת התיקון המוצע היא קביעת כללים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים עבור מכירת נכסים דיגיטליים, בכלל זה במקרה של מכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר, על ידי גופים בעלי רישיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של  נכסים דיגיטליים עבור מוכרים, הכפופים לפיקוח מצד המאסדר מעניק הרישיון (להלן- "גופים מפוקחים"). זאת במטרה לאפשר לנישומים, בעלי הנכסים הדיגיטליים, לפעול במסגרת הגופים המפוקחים כך שהם לא יהיו חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי, אלא שהדיווח ותשלום המס יעשה על ידי הגוף המפוקח בהתאם לתקנות המוצעות תוך קביעת הסדר מתאים לכך. יובהר כי גופים שאינם גופים מפוקחים ומשכך אינם בתחולת התקנות המוצעות,  המשלמים עבור מכירת נכס דיגיטלי, חייבים בדיווח ובניכוי מס בהתאם לתקנות ניכוי במקור מנכסים ושירותים, תשל"ז-1977, ובעלי נכסים דיגיטליים שלא ינוכה להם מס באופן זה, חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי בהתאם להוראות הפקודה.

כמו כן, מוצע לקבוע את ההסדרים התפעוליים בעניין ניכוי המס באופן דומה ככל הניתן להסדרי ניכוי מס קיימים.

תקנה 1

מוצעות מספר הגדרות לצורך ההסדר המוצע.

מוצע לקבוע כי "גוף מפוקח" הוא בעל רשיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכס דיגיטלי עבור מוכר, מאחד מסוגי הרשיונות המפורטים בתקנה- (א) רשיון למתן שירות בנכס פיננסי מסוג  מטבע וירטואלי, הניתן על ידי רשות שוק ההון; (ב) רשיון בורסה הניתן על ידי רשות ניירות ערך; (ג) רשיון הניתן על ידי בנק ישראל.

"חייב" הוא גוף מפוקח ובעל רישיון כמפורט לעיל. במסגרת זו, מוצע להבחין בין שני סוגי חייבים: חייב "סגור", הוא חייב שהרכישה הראשונה של נכס דיגיטלי עבור מוכר ומשיכת כספי המוכר, מתבצעות בתמורה למטבע בלבד עבור אותו מוכר, קרי מטבע ישראלי או מטבע חוץ; וחייב "פתוח", הוא חייב שאינו מקיים את התנאים של חייב סגור. יובהר כי גוף מפוקח יכול להיות הן חייב סגור והן חייב פתוח, אולם סיווגו יקבע ביחס למוכר עבורו הוא מנהל את הנכסים, ובהתאם יקבע אופן הדיווח החל עליו לפי תקנות אלה.

תקנות 2-3

מוצע לקבוע כי שיעור ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי ליחיד, יהיה בשיעור 25% מרווח ההון מהמכירה, בדומה לשיעור המס הקבוע על רווחי הון, וכי שיעור הניכוי במכירת נכס דיגיטלי לחבר בני אדם יהיה בשיעור מס החברות  הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה, העומד כיום על 23% אחוז.

תקנות 4-6

מוצע לקבוע הוראות לעניין קיזוז הפסדים כנגד רווחים, תשלום לשותפים בחשבון והקטנת שיעור ניכוי המס, בהתאם להסדרים הקבועים בתקנות ניכוי מס. ככל ולפי הוראות הפקודה ניתן לקזז הפסד, הנישום יוכל לקזז את ההפסד בעת הגשת הדוח השנתי.

 

תקנה 7

חייב שמכר נכס דיגיטלי ושילם את תמורת המכירה באמצעות מטבע ולא באמצעות נכס דיגיטלי, או חייב שהעביר את הנכסים הדיגיטליים המנוהלים אצלו למוכר, כלומר הוציא את הנכסים מהגוף המפוקח, ישלם לפקיד השומה עד היום ה-16 בחודש הבא את סכום המס שניכה עבור המכירות ויגיש לו דוח לפי טופס שיקבע המנהל.

תקנות 8-9

מוצע לקבוע הסדר מקל בנוגע לתשלום המס שנוכה מרווח הון שנצמח ממכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר באמצעות גוף מפוקח. זאת בשונה ממצב של מכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע, כלומר- מימוש הנכס לכסף, כאמור בתקנה 7, הוא ההסדר הרגיל בעניין מועד תשלום ניכוי מס במקור- תשלום חודשי של סכום הניכוי.

מכירה, רכישה או החלפה של נכס דיגיטלי  (להלן ביחד- מכירה), ככל מכירת נכס שהופק ממנה רווח, היא פעולה החייבת במס רווחי הון. אולם היות שאופי הפעילות במכירת נכס דיגיטלי תמורת נכס דיגיטלי אחר הוא כזה שפעולות המכירה נעשות בתדירות גבוהה וברצף פעולות מכירה רבות בזמן קצר, באופן שעשוי להקשות על ניכוי מס בצמוד לפעולה, על מנת להקל על החייבים בניכוי ובתשלום ועל  שימוש בגופים מפוקחים לשם מכירת נכסים דיגיטליים, ובפרט תמורת מזומן, בין היתר, על מנת להפחית את הסיכונים הקיימים בפעילות בנכסים אלה, נקבע מועד חד שנתי או חצי שנתי לניכוי ותשלום המס על הרווח שהופק כתוצאה ממכירות אלה.

בהתאם לכך, מוצע להבחין בין שני סוגי חייבים לעניין מועד הניכוי-

חייב "סגור"-כהגדרתו לעיל, ינכה וישלם עבור המוכר את סכום המס בגין כל המכירות שבוצעו בשנת המס, עד יום ה-16 בינואר של השנה העוקבת.

חייב "פתוח"-כהגדרתו לעיל, ינכה וישלם עבור המוכר את סכום המס בגין כל המכירות שבוצעו פעם בחצי שנה, ב-16 לחודש בחודש העוקב לתקופה עבורה נדרש לשלם את סכום המס.

תקנות 10-14

מוצע לקבוע מספר הוראות בהתאם להסדרים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור. הוראה לגבי חייב בדבר החובה להגיש דוח שנתי לגבי כל תשלומי המס ששילם בשנה הקודמת, בדבר חובת מתן אישור למוכר על רווח ההון ועל המס שנוכה לגבי שנת המס הקודמת, לפי טפסים שיקבעו, והוראה בדבר קיזוז סכום המס שנוכה כנגד המס שחייב בו מקבל ההכנסה. עוד מוצע להבהיר כי אין בהסדרים הקבועים בתקנות כדי לפטור את המוכר מלכלול את הפרטים המפורטים על הכנסתו מרווח ההון בדוח השנתי.

מוצע כי הדוחות לפי התקנות יוגשו באופן מקוון, בהתאם להוראות המנהל.

תקנה 15

גוף מפוקח לא יהיה חייב בניכוי מס לפי תקנות אלה לגבי תושב חוץ שאינו חייב במס בישראל, אם הגיש המוכר בתוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון ואחת לשלוש שנים, הצהרה בטופס שיקבע המנהל על היותו של המוכר תושב חוץ ועל אי חובת ניכוי לגביו, בשל כך שהוא אינו חייב במס בישראל.

תקנה 16- תחילה ותחולה

על מנת לאפשר זמן היערכות לדיווח, מוצע לקבוע כי התקנות יכנסו לתוקף באמצע שנת 2025.

[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[2] ס"ח התשע"ו, עמ'  1098

[3] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

[4] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

[5] ס"ח התש"ע, עמ' 452.