בית המשפט המחוזי בירושלים החליט כי מע"מ יחזיר קנסות ועליו להגיש תביעת חוב בהליך הגבייה הקולקטיבי בחדלות פירעון

שלום וברכה,

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את בקשת הנאמנים[1] של מאפיית שיפון שיר בע"מ (בשיקום) (להלן החברה) עו"ד אורי גאון ורו"ח בועז ברזילי (להלן הנאמנים) והחליט להורות כי על רשות המיסים אגף המכס והמע"מ, להשיב לקופתם ללא דיחוי את יתרת הזכות שעמדה לחברה ערב מתן צו הקפאת ההליכים בסך של 1.2 מיליון ש"ח, תוך מניעת קיזוז הסכום הנ"ל על ידי מע"מ על רקע חקירות שקיים ביחס לחשד בדבר ניכוי מס תשומות על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין והטלת כפל קנס לפי סעיף 50 לחוק קנס וקנס על אי ניהול ספרים לפי סעיף 95 לחוק מע"מ אשר עליה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי (ובתקופת הערעור לא לשלם את המס/ הקנס). בית המשפט קיבל את עמדת הנאמנים לפיה תשלומים עונשים ייחשבו חובות דחויים. כמו כן הוחלט כי על מע"מ לשלם לנאמנים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח.

בהליך חדלות פירעון, קיימת מגבלה על זכות הקיזוז של רשות המיסים על פי סעיף 255 לחוק חדלות פירעון וזאת מעבר למגבלה הקבועה בסעיף 50(ב) לחוק מע"מ שעניינה עיכוב החזר מס לנישום שערער על חיובו בכפל מס. לאור הוראת סעיף 255 לחוק חדלות פירעון, הואיל והקיזוז לא בוצע בהתאם לחוק הקיזוז, אין באפשרות מע"מ לקזז במקרה זה את סכום החיוב בכפל מס ואת סכום החיוב בקנס לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.

כך גם עולה מפסקה 37 לפסק דין בחדל"ת תל אביב 45151-06-20 פיננשל מנג'מנט בע"מ נ' רשות המיסים מכס ותל אביב שקבע כי טענת הקיזוז מטעם מע"מ צריכה להיעשות מכח החלופה בסעיף 255 (3) דהיינו לפי חוק קיזוז מיסים שהינו דין ספציפי וייעודי לרשות המסים וביטוח לאומי ולא לפי ס"ק (1) ו- (2).

בהחלטה מיום 27/09/2023 התקבלה חלקית בקשה לעיכוב ביצוע והוחלט כי מע"מ יעביר מחצית הסכום והמחצית השנייה תועבר לקןפת הנאמנים מידית ככל ולא יוגש ערעור. וכי ככל ויוגש ערעור יימשך עיכוב הביצוע של המחצית השנייה של הסכום למשך 14 ימים נוספים לאחר הגשת הערעור, על מנת שערכאת הערעור תוכל לבחון (במסגרת בקשה מתאימה מטעם מע"מ) גם את השיקול הנוסף הנוגע לסיכויי הערעור ולצורך הכרעה בדבר נחיצות המשך עיכוב הביצוע של המחצית השנייה של הסכום עד להכרעה בערעור

ספק אם עלה בידי מע"מ להוכיח, כי לא תהיה בידי הנאמנים כל אפשרות להשיב את הסכום, ככל שהערעור יתקבל ולעניין זה ראו את ההחלטה בע"א 3361/15 יחיאל טיטלבאום נ' עורך דין עופר שפירא, כונס נכסים (22.7.15), שם נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי לטובת כונס הנכסים עד להכרעה בערעור, למרות הטענה של המבקש, לפיה יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו, על ידי גביית הכספים חזרה מכונס הנכסים ונקבע כי אשר לדרישת מאזן הנוחות, השתרש במקומותינו הכלל, לפיו אין מעכבים ביצועו של פסק דין, המשית על המבקש חיוב כספי בלבד, כבענייננו, מן הטעם כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מביצוע פסק הדין שניתן נגדו, איננו, ככלל, בלתי הפיך (ע"א 3062/14 חן נ' אוזן (30.7.2014); ע"א 249/14 איסמעילזאדה נ' עו"ד קישוני (9.4.2014)). בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, אם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש (ע"א 6961/14 עיריית חיפה נ' ורדיה סנטר מרכזי מסחר בע"מ (19.11.2014); ע"א 7145/14 פרייס נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12.11.2014)). יש לציין, כי האפשרות שייגרם למבקש הסעד נזק בלתי הפיך, כתוצאה מדחיית בקשתו, נבחנת גם לאור שיעורו של החיוב שהוטל עליו במסגרת פסק הדין, מושא בקשתו (ע"א 7091/14 שירותי בריאות "כללית" נ' פלונית (10.12.2014); ע"א 2491/14 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן (14.5.2014)).

בברכת שנה טובה וסוכות שמח,

אפרתי, רואי חשבון (עו"ד)

[1] החלטה בבקשה מס' 41 בחדל"ת 46650-05-23 מאפיית ש.י.פ.ו.ן פלוס השקעות ואח' נגד ממונה על חדל"ת מחוז ירושלים ואחרים של כבוד השופט אביגדור דורות מיום 14 בספטמבר 2023.