בית המשפט העליון פסק כי אין לומר שהקיבוצים מימשו את זכויותיהם באופן שגורר חיוב בהיטל השבחה כאמור בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). "שיוך זכויות" במקרקעין בהתאם להחלטה מספר 751 של מועצת מקרקעי ישראל "שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים" (להלן: החלטה 751 או ההחלטה) אינו מטיל על הקיבוצים עצמם חובת תשלום בהיטל השבחה
משמעות ההחלטה הייתה מעבר ממודל קולקטיבי למודל אישי חלקי, לפיו כל חבר קיבוץ יכול לקבל זכויות קניין עצמאיות בבית מגוריו. כפי שציין השופט רובינשטיין בעניין ע"א 5747/08 רתם נ' קיבוץ שדות ים (27.10.2010):
"החלטה זו משמיעה עשיית צדק עם חברי הקיבוצים, רבים מהם, מן הסתם רובם, ותיקים שהשקיעו נשמתם בקיבוץ משחר נעוריהם, ולהבטיח כי למצער בית מגוריהם יוכל – אם יחליט כך הקיבוץ – להפוך לנחלתם, כדי שיהוה להם עוגן קנייני כלכלי לעת זקנתם" (שם, בפסקה י"ז).
בהתאם להחלטה 751 הליך השיוך אמור להתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון, על הקיבוץ לבצע שינויים במישור התכנוני, כך שיתאפשרו הפרדה בין חכירת השטח החקלאי לבין החכירה למגורים, וכן הפרדה של חלק מבתי המגורים מהסכם החכירה שבינו לבין רמ"י. בשלב השני, חברי הקיבוץ אמורים לחתום על הסכם חכירה חדש ונפרד ביחס לחלקת המגורים שלהם ישירות מול רמ"י. כבר עתה יצוין כי מדובר בהתקשרות ישירה בין רמ"י לחברי הקיבוץ שהקיבוץ אינו צד לה, ובמסגרתה עליהם לשלם לרמ"י דמי חכירה מהוונים לתקופה של 49 שנים, על-פי הערכתו של השמאי הממשלתי. כמו כן, באשר ליתרת השטח, שביחס אליה לא תבוצע החכרה ישירה לחברי הקיבוץ, אמור להיחתם חוזה חדש בין רמ"י לקיבוץ, ובינתיים היא תשמש "למטרות עבוד ושימוש חקלאי" בהתאם לחוזה חכירה המקורי.
בר"מ 7560-22 קיבוץ שדה נחמיה ו- 16 אחרים נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון (12.02.2025)
בקשת רשות ערעור מנהלי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 19.7.2022 (עמ"ן 39933-07-20, השופטת ע' הוד)