9 באפריל 2022
שלום וברכה!
הנדון: החזר תפוס בהסדר טיעון
הרינו להביא לידיעתכם כי בית המשפט העליון[1] דחה את ערעור מדינת ישראל (להלן- המערערת) בעניין שי סיבוני (להלן –שי או המשיב) והורה להשיב לו את התפוס לאחר שפדה את שווים.
בית המשפט העליון קבע כי הסדר טיעון בין המדינה לבין נאשם במסגרת הליך פלילי הוא כור מחצבתו של ההליך הפלילי וכי התוצאה אליה שואפת המדינה עלולה לפגוע קשות במוסד הסדר הטיעון ובזכויות הנאשם בהליך הפלילי במישור הרחב יותר. התנערות מעין זו של המדינה מהתחייבות בהסדר טיעון עשויה לפגוע באמינות השלטון ועשוי להקשות על התקשרויות עתידיות בהסדרי טיעון ובכך לפגוע במוסד חיוני זה. אין להלום מצב בו ייקרא תנאי באופן המאפשר למדינה שלא לעמוד בהתחייבותה המפורשת כלפי המשיב כי יוכל לפדות את הרכוש התפוס.
פקיד שומה חיפה, הוציא למשיב שומה בגין פעילותו הבלתי חוקית, ממנה נובע מס של מיליוני ש"ח. בחודש דצמבר 2018, והוטלו צווי עיקול על נכסים שונים של המשיב, לשם הבטחת תשלום חוב המס (להלן: העיקול הראשון). בין הנכסים הללו, פרטי רכוש שנתפסו במסגרת ההליך הפלילי נגד המשיב (להלן: הרכוש התפוס), שעוני יוקרה, 19.15 מטבעות ביטקוין[2] ו- 83 מטבעות אתריום[3] (להלן- המטבעות וירטואליים).
בהתאם להסדר טיעון עליו חתמו הצדדים הודה שי בכתב אישום מתוקן כי בשנים 2018-2014 ארגן יחד עם אחרים מערך של הימורים אסורים בהיקף של מיליוני ש"ח. כמו כן, המשיב הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן – ריבוי עבירות של ארגון הגרלות והימורים (סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977); ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000); אי הודעה על שינוי התעסקות; ריבוי עבירות של מרמה ותחבולה; ריבוי עבירות של השמטת הכנסה; וריבוי עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות (סעיפים 215א(ב), 220(5), 220(1) ו-216(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]). במסגרת הסדר הטיעון הצדדים הסכימו כי עונשו של המשיב יכלול 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט הרכוש התפוס בידי המדינה. בהסדר הטיעון נקבע כי המשיב יוכל לפדות את פרטי הרכוש התפוס, בהפקדת שוויים המלא. כמו כן, הודגש כי ענייני המס וחבותו האזרחית של המשיב לרשויות המס מתנהלים בנפרד ובמובחן מההליך הפלילי.
ביום 7.1.2021, שילם המשיב את מלוא הסכום לצורך פדיון פרטי הרכוש המבוקשים. ברם, המדינה סירבה לשחררם לידיו. המדינה הבהירה כי היא נכונה להחזיר למשיב את סכום הפדיון ששילם, אולם המשיב סירב. שישה ימים לאחר שהמשיב הפקיד את מלוא הסכום לפדיון פרטי הרכוש, הוצא צו עיקול נוסף על הרכוש התפוס, מכוח סעיפים 7 ו-7ב לפקודת המיסים (גביה) (להלן: העיקול השני). המדינה השיבה לנאשם את השעון אך לא את המטבעות.
הסכמת המדינה להסדר הטיעון כמוה כוויתור על זכויותיה בכספים במובן זה שהמשיב רשאי לפדות אותם, כאמור בהסדר. סעיפי הסדר הטיעון המתייחסים לגורלם של כספים שונים אינם שוליים אלא מהותיים. לכן, נכון לדרוש מהמדינה להקפיד על ניסוח ההסדר ולהימנע מהכללת סעיפים סותרים. הסדר הטיעון הוא המחייב והעיניים מופנות למשיב בתור נאשם, הן בשל היותו הצד החלש בהסדר והן בשל הכלל של ניהול משפט הוגן כלפי נאשם. פשיטא שבכגון דא על המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.
הסדר טיעון הינו חוזה ככל חוזה שהצדדים לו מחויבים לקיימו בתום לב. בענייננו אחד הצדדים לחוזה הוא המדינה המחויבת בחובת הגינות מוגברת כלפי הפרט. המערערת תשיב למשיב את התפוס אותם פדה באמצעות העברת המטבעות הוירטואליים לארנק דיגיטלי.
חג פסח שמח,
אפרתי, רואי חשבון (עורכי דין)
טלפון: 03-6298019 077-4260800 077-4662839
פקס: 03-6299519 077-5558030
Web-site: www.efraty.com
E-mail: [email protected]
[1] ע"פ 2665/21 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים מיום 28 במרץ 2022.
[2] שווי מוסכם לביטקוין 8,788 דולר שווים של 19.15 המטבעות 581 אלפי ש"ח.
[3] שווי מוסכם לאתריום 224 דולר שווים של 83 המטבעות 64 אלפי ש"ח