סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע: "מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:"

שיטת המס בישראל חלה על הכנסות בעלות זיקה למדינת ישראל – מיסוי על בסיס העיקרון הטריטוריאלי (בהתאם למקום הפקת ההכנסה) ופרסונלי על בסיס זיקה פרסונאלית של הנישום לישראל

(א' רפאל, מס הכנסה, חלק רביעי).

"בתיקון 132 צומצמו המבחנים להגדרתה של ישראל כמקור הכנסה וכיום יראו בישראל כמקור רק אם ההכנסה הופקה או נצמחה בישראל. החלופה של מקום קבלת ההכנסה שהיתה אחת החלופות לקביעת מקור ההכנסה טרם התיקון בוטלה". "הכנסתו של תושב חוץ תהיה חייבת במס בישראל בכפוף להתקיימות שני תנאים: ההכנסה הופקה או נצמחה בישראל, ההכנסה כלולה באחד המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה" "כדי להקל על מקום ההכנסה נקבעו הוראות בסעיף 4א לפקודה, המפרט מהו המקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה ביחס לרשימת המקורות." "רק אם מקום מקור ההכנסה מצוי בישראל תהיה הכנסתו של תושב החוץ חייבת במס בישראל." (ע"מ 26539-10-19 ראיוס נגד פ"ש חיפה מיום 5 באוגוסט 2021).

עובדים זרים

תושבים זרים שמועסקים בישראל ושוהים בה מעל 183 ימים בשנה חייבים במס בישראל בדרך של ניכוי במקור זכות המיסוי נתונה למדינת המקור (ישראל).

חובת תשלום היטל עובדים זרים חלה גם לגבי המסתננים מסודן ואריתריאה.

ראו דנ"א 8496/17 ישרוטל בע"מ נ' פקיד שומה אילת,

ראו הנחיית רשות המיסים לתשלום חובות ולפריסתם בעקבות ע"א 4946/16 שלמה סעד ואח' נ' פקיד שומה אשקלון ואח'

מוטלת חובת תשלום היטל בשיעור הקבוע בהתאם לשכר העובד ולענף בו מועסק לגבי עובדים זרים למעט עובדים ששכרם כפול מהשכר הממוצע וכן עובדים כפי שיפורט להלן.

מיום 1 בינואר 2011 ההיטל בשיעור 20%, 15% בענף הבניין, 13.75% במסעדות האתניות, 10% בענף החקלאות.

מיום 1 בינואר 2010 ההיטל בשיעור 20%, 15% בענף הבניין, 10.75% במסעדות האתניות, 10% בענף החקלאות.

עד ליום 31 בדצמבר 2009 ההיטל בשיעור 10% מהשכר המשולם.

עד ליום 31 בדצמבר 2005 ההיטל בשיעור 8% מהשכר המשולם.

חובת תשלום היטל על העסקת עובדים זרים אינה חלה על:

1) עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו;

2) עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל בדרך כלל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותה מדינה;

3) עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי;

4) עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ

5) בגין עובד זר שמשולמת לו, עבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק או הכנסה בסכום הגבוה מזה.

ולגבי עובד זר המועסק פחות מ- 180 שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב- 180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009* תוקן חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, להלן הנוסח הרלוונטי:

45. היטל על העסקת עובד זר ושיעורו

(א) מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (בפרק זה – ההיטל).

(ב) ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.

46. תשלום ההיטל

מעסיק ישלם לפקיד השומה את ההיטל במועדים שנקבעו לפי הוראות פקודת מס הכנסה לתשלום מס שניכה במקור מאותה הכנסה של העובד הזר.

בחישוב המס על הכנסה מעבודה, או מעסק או ממשלח יד, של תושב חוץ זכאי יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי וזאת משנת 2006 ואילך.

החוק קובע עונשים למעביד המעסיק עובדים זרים שלא כדין ודורש עמידה בתנאי העסקה בסיסיים לעובד הזר.