סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע: "מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:"
שיטת המס בישראל חלה על הכנסות בעלות זיקה למדינת ישראל – מיסוי על בסיס העיקרון הטריטוריאלי (בהתאם למקום הפקת ההכנסה) ופרסונלי על בסיס זיקה פרסונאלית של הנישום לישראל
(א' רפאל, מס הכנסה, חלק רביעי).
"בתיקון 132 צומצמו המבחנים להגדרתה של ישראל כמקור הכנסה וכיום יראו בישראל כמקור רק אם ההכנסה הופקה או נצמחה בישראל. החלופה של מקום קבלת ההכנסה שהיתה אחת החלופות לקביעת מקור ההכנסה טרם התיקון בוטלה". "הכנסתו של תושב חוץ תהיה חייבת במס בישראל בכפוף להתקיימות שני תנאים: ההכנסה הופקה או נצמחה בישראל, ההכנסה כלולה באחד המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה" "כדי להקל על מקום ההכנסה נקבעו הוראות בסעיף 4א לפקודה, המפרט מהו המקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה ביחס לרשימת המקורות." "רק אם מקום מקור ההכנסה מצוי בישראל תהיה הכנסתו של תושב החוץ חייבת במס בישראל." (ע"מ 26539-10-19 ראיוס נגד פ"ש חיפה מיום 5 באוגוסט 2021).
עובדים זרים
בחישוב המס על הכנסה מעבודה, או מעסק או ממשלח יד, של תושב חוץ זכאי יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי וזאת משנת 2006 ואילך.