אופי ואופן הפעילות חברה עמותה אגודה שותפות או כיחיד עצמאי או שכיר בעל שליטה השלכות מתחומים רבים ובהם הפיקוח הרגולטרי, המיסוי, הביטוח, אגרות ועוד
מיסוי ההכנסה החייבת בידי עסק יחיד.ה -חל מס מדורג עד 50% על הכנסתו השנתית. חל שיעור מס של 23% על הכנסה חייבת של תאגיד (בשים לב לפטור למלכ"רים קופות גמל ועוד) .
כדי "להעביר" את הרווח הנקי לבעלי החברה יחולק דיבידנד (באופן שווה לכל בעלי המניות) המס שיחול על דיבידנד ליחיד 25% (28% כולל מס יסף) ולבעל מניות מהותי 30% (33% כולל מס יסף) ואילו דיבידנד בינ-חברתי פטור ממס בישראל. מכאן כי לכאורה הפער בין המס הכולל המקסימלי "עד הבית" הינו כ-1.5% 50% בפעילות כיחיד ו-48.41% בפעילות דרך חברה (23%+ 77%*33%). בפקודה הוראות אנטי תכנוניות שבהן המחוקק מבקש ליצור "אדישות מיסויית" בנוגע לשאלת ההתאגדות ולחלוקת הדיבידנד בפועל עם זאת על-פי פרסומים תדירים יש רווחים "כלואים" משנים שקדמו להוראות מסוימות שלא חולקו וחל עליהם מס חברות בלבד ולא מיסוי בשיטה הדו שלבית כפי שתכנן המחוקק.
תאגידים שאינם למטרת רווח (עמותה אגודה חל"ץ) שאושרו על ידי המנהל יהיו פטורים ממס הכנסה. שותפות היא גוף "שקוף" לצורך מס ותוצאות פעילותה (רווח / הפסד) ייוחסו לשותפיה בהתאם לחלקם ברווחים על פי הסכם השותפות. פקודת מס הכנסה קובעת כי יש להודיע על התחלת התעסקות או על שינויה, לא יאוחר מיום ההתחלה או השינוי.
טרם ההודעה על התחלת התעסקות מומלץ לבחון את אופן ההתאגדות הנכון לפעילות העסקית. ההיבטים שיש לשקול הם רבים ומגוונים ואינם רק מעולם המסים, אלא ולא רק בתחום הנזיקין, הביטוח, האחריות, המימון, ודרישות בענף.
הכנסות פטורות ממס הכנסה לעיתים בהתאם לזהות המקבל, "פטור אישי" ליחידים ו"פטור ציבורי" להכנסות של ארגונים ללא מטרות רווח למטרות מסויימות שאישר המנהל או וועדת הכספים של הכנסת כדי שהתשלומים לארגון יזכו אצל המשלם ב35% זיכוי בגין התרומה
בתאגידים – הפקודה קובעת כי יחול מיסוי דו שלבי "בשלב הראשון ובהתאם לסעיף 126 לפקודה, מוטל מס חברות על הכנסתה החייבת של החברה, בשיעור אחיד ומופחת מזה המשולם על ידי יחידים; בשלב השני, בעת חלוקת דיבידנד מתוך רווחי החברה לבעלי מניות יחידים, מוטל מס נוסף – הוא המס על הדיבידנד, בשיעור הקבוע בסעיף 125ב לפקודה, שבתשלומו נושא בעל המניות. התכלית שבבסיס המודל הדו-שלבי היא לקרב את שילובם המצרפי של שני שיעורי המס האמורים לשיעור המס השולי המוטל על היחיד מפעילות שאינה מאוגדת; כך שמחד גיסא לא ייגבה מס בחסר, ומאידך גיסא תימנע הטלת כפל מס. בדרך זו ביקש המחוקק לשמור על "אדישות מיסויית", במובן זה שלא יהיה בדיני המס כשלעצמם להשפיע על החלטתו העסקית של נישום, אם לפעול בעצמו או באמצעות תאגיד (ראו למשל: ע"א 7566/13 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' ז'ורבין, פסקאות 15-14 (22.6.2015). כן ראו: אהרן נמדר מס הכנסה 533-532 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: נמדר); אמנון רפאל ושלומי לזר מס הכנסה כרך ב 359-358 (מהדורה שניה, 2014) (להלן: רפאל ולזר); דוד גליקסברג "המיני-רפורמה, מודל השילוב המלא ומיסוי תאגידים בישראל", משפטים כ 185 (1990))." (ע "א 8847/13 שפירא שלמה /חוה נ. פקיד שומה גוש דן)
חוק החברות התשנ"ו 1999 ותקנותיו הוא קוודיפיקטיבי, מרכז את עיקרי דיני החברות הנוהגים בישראל ומותאם לצורכי התקופה. חוק ניירות ערך תקנותיו והנחיותיו מסדירים את הפיקוח על תעודות המונפקות בסדרות ע ל־ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, לרבות תעודות השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, ולמעט ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה או על פי חוק מיוחד
חוק העמותות תקנותיו והוראותיו וההנחיות קובעות את דיני העמותות
פקודת האגודות השיתופויות מסדירה את הענייני האגודה חבריה והדיווחים הנדרשים
פקודת השותפויות, התשל"ה-1975, כוללת הוראות שונות בדבר מהות השותפות, דרכי יצירתה, סוגי שותפויות, סוגי שותפים וסוגי הקשרים שביניהם. "שותפות מוגבלת" ו"שותף מוגבל" נקבע כי להבדיל משותפות כללית, שותפות מוגבלת חייבת לכלול, לכל הפחות, שותף כללי אחד החב בכל חיוביה, ושותף אחד שאינו חב בהם "אלא כדי שיעור הסכום שהכניס להון השותפות" "שותף מוגבל"
| יובאו להלן חלק מהשיקולים בבחירת אופן הפעילות כיחיד/ה או ההתאגדות כחברה, או, כשותפות, או, כעמותה | ||
| יכול והיחידים או החברות בעלי השליטה בחברה שתתאגד כדין יועסקו בחברה כשכירים ויחולו עליו הוראות פקודת מס הכנסה לגבי שכיר/ה בעל/ת שליטה בחברה, או, שיספקו שירותים לחברה, והכל במסגרת תכנון המס הלגיטימי |
| הקריטריון | יחיד או שותפות | חבר בני אדם (1) |
| מטרת ההתאגדות | השאת רווחים | השאת רווחים או מוסד ללא כוונת רווח (עמותה ואו אגודה) |
| פתיחת עסק ורישום | ברשויות המס : מס ערך מוסף, מס הכנסה, ביטוח לאומי. | רישום התאגיד ברשם החברות/ האגודות השיתופיות העמותות וכיו"ב, בנוסף לרישום ברשויות המס: מס ערך מוסף, מס הכנסה, ביטוח לאומי . |
| רישום ברשם השותפויות לשותפות מחויב אך אין סנקציה על אי רישום. | ||
| פירוק / סגירת עסק | הודעה לרשויות המס בלבד | נדרש פירוק בהתאם להוראות לגבי פירוק חברה ו/או אגודה (פירוק מרצון) |
| באם נפתחה שותפות רשומה – הודעה לרשם השותפויות | ||
| חשבון בנק | ניתן להשתמש בחשבון חדש או בחשבון קיים, אם משותף לשני בני הזוג- נדרשת הסכמת בן/ת הזוג לשימוש בחשבון המשותף | פתיחת חשבון בנק על שם החברה מהווה תנאי לפתיחת תיק ברשות המסים |
| מסך משפטי | אין מסך משפטי. | נדרשת "הרמת מסך משפטי" כדי לרדת לנכסי היחיד וזאת בין היתר לאחר ביצוע פעולות להוכחת אי יכולת הפירעון של התאגיד. |
| אין הפרדה בין נכסי היחיד, או היחידים לבין נכסי העסק. | כאשר מדובר בהתחיבויות בערבות אישית, הרי שלא די באי יכולת פרעון של התאגיד | |
| העסקת עובדים | הדרישה לגבי דיווחים שוטפים נגזרת ממחזור ההכנסות בעסק וממספר העובדים המועסק בעסק. עם זאת יתכנו חובות לניכוי מס במקור אשר יחולו על תאגיד בחלוף תקופה ולא יחולו על יחיד/ה, בהתחשב בתקנות המס השונות | |
| דיווח שוטף | הדרישה לגבי דיווח על העסקת עובדים זהה לרוב, אין מגבלה שהעסקת עובדים תיעשה באופן התאגדות כזה או אחר | |
| דיווח שנתי | ניתן להגיש דוח לבד, ללא ייצוג, | חייבים להגיש דוח התאמה למס מבוקר וכן דוח כספי מבוקר וכן דוח שנתי לרשם החברות / העמותות / האגודות / ההקדשים וכיו"ב |
| ניתן להגיש דוח על ידי מייצג/ת רואה/ת חשבון, או פקיד ברית פיקוח, או, יועץ/ת מס | ||
| חובת מינוי רואה חשבון מבקר | לא קיימת חבות סטטוטורית למינוי רואה/ת חשבון | קיימת חובה למנות רואה/ת חשבון מבקר/ת. (2) |
| שיטת הרישום דוחות ובסיס הדיווח | החבות בניהול מערכת חשבונות בשיטה הכפולה קבועה בהוראות ניהול ספרים ומושפעת בין השאר מהסיווג הענפ,י ממספר המועסקים ומהמחזור הצפוי. | חברה מחויבת בניהול מערכת חשבונאות השיטה הדו צידית (כפולה) מכוח הדרישה להגשת מאזן ודוח רווח והפסד לחברה פעילה בחוק החברות ודרישות רשם השותפויות. |
| שיעור מס על הכנסה חייבת שוטפת | מס הכנסה מירבי של 50% בשנת המס 2021 | 23% בשנת המס 2021 |
| נקודות זיכוי | ניתנים ליחיד/ה בלבד. תושבות, נסיעות, תשלום בעד החזקת קרוב במוסד, תשלום מזונות לב"ז וכיו"ב | |
| ביטוח לאומי על הכנסה חייבת | חל עד תקרה ועל סוגי הכנסות מסוימות | לא חל |
| שיעור המס הכולל במשיכת כספים ליחיד | עד ל-50% בשנת המס 2023 | היחיד/ה, בעל/ת השליטה יוכל למשוך כספים על ידי כך שהחברה תשלם לו שכר עבודה, או על ידי משיכת דיבידנד מהחברה בבעלותו – מס כולל 48.41% 46.1% (3) |
| ניכויים | קיימים ניכויים ליחיד/ה שלא ניתנים לניכוי בתאגיד | |
| הפסד שוטף | ניתן לקזז כנגד הכנסותיו של הנישום בשנה השוטפת מכל עסקיו ועיסוקיו. (במקרים מסוימים ניתן לקיזוז גם מהכנסות בן/ת הזוג) | נשאר בחברה ומועבר לשנים הבאות, לא מועבר בין חברות או אל היחיד/ה, למעט בחברה משפחתית – (4) |
| מיסוי רווח הון / | מס בשיעור 25%, או במכירה על ידי בעל מניות מהותי מס בשיעור 30% על נכס שנרכש לאחר 1 בינואר 2003. (לפני כן חישוב לינארי עם המס השולי ) | 23% (לינארי לגבי נכס לפני 1 בינואר 2003 / 7 בנובמבר 2001) |
| מיסוי רווח הון / שבח מקרקעין | מס בשיעור 25%, או במכירה על ידי בעל מניות מהותי מס בשיעור 30% על נכס שנרכש לאחר 1 בינואר 2012. (נכס שנרכש לפני 1 בינואר 2003 יחול חישוב לינארי עם המס השולי) | 23% על נכס שנרכש לאחר 7 בנובמבר 2001- זהה לשיעור המס החל בתאגיד על הכנסה שוטפת (פירותית) |
| מיסוי רווחים בשוק ההון | מס בשיעור 25% ליחיד/ה (28% כולל מס יסף) , או מס בשיעור 30% לבעל מניות מהותי (33% כולל מס יסף). 15% (18%) מס לגבי ריבית / רווחים במכשיר שאינו צמוד | מס בשיעור 23% |
| עבירות | ניתן להעביר בקלות שליטה על חברה באמצעות מכירת מניותיה | |
| ביטוח לאומי | כעצמאי (כהגדרתו בחוק) תשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות בהתאם לשיעורים עד לתקרה | חבר בני אדם ישלם את חלק המעביד עבור בעל שליטה |
| שכיר בעת תשלום שכר עד לתקרה. | ||
| בעת תשלום דיבידנד ישלם בעל המניות דמי ביטוח רק אם הכנסתו מדיבידנד עלתה על הכנסתו משכר עבודה. | ||
| מימון זר | ניתן לשעבד את מניות החברה | |
| מבנה ההון | ניתן לרשום הון מניות מסוגים שונים: מניות רגילות, מניות בכורה ועוד ניתן להנפיק מניות ולצרף שותף ברווחים ואו בזכויות נוספות בשיעור מוסכם ביתר קלות | |
| הערות | ||
| בכל מקום בו נרשם עסק הכוונה הינה גם למשלח יד | ||
| (1) ללא התייחסות למיסוי על בעל שליטה בחברה משפחתית / שקופה בעת שיותקנו תקנות לעניין חברה שקופה | ||
| (2) נציין כי קיימת כוונה להחיל חובת הגשת דוחות בהתאם לכללי התקינה הבינלאומית גם לחברות פרטיות המעסיקות מעל 50 עובדים. | ||
| (3) שכר העבודה חייב במס התאם למדרגות המס בשיעור של עד 50% בשנת המס 2023 , חלוקת רווחי החברה לבעליה (דיבידנד) חייבת במס בשיעור 25% / 30% בידי בעל המניות (28%/33 כולל מס יסף). כך ששיעור המס הכולל ששולם ברמת החברה וברמת בעליה 48.41% (יחיד/ה שהינו/ה בעל/ת מניות מהותי/ת). | ||
| (4) נשאר ברמת החברה מועבר לשנים הבאות. בפסק דין בבית המשפט העליון בעניין רובינשטיין נשללה אפשרות קיזוז רווח בחברה שנרכשה עם הפסד מועבר ואשר בין היתר שינתה עיסוקה. | ||
פטור אישי- בקשה לוועדה רפואית להקלות במסים (טופס 169)
בשיטת המס הישראלית נוהג ברגיל מודל מיסוי דו-שלבי ביחס לחברות ובעלי מניותיהן. בשלב הראשון ובהתאם לסעיף 126 לפקודה, מוטל מס חברות על הכנסתה החייבת של החברה, בשיעור אחיד ומופחת מזה המשולם על ידי יחידים; בשלב השני, בעת חלוקת דיבידנד מתוך רווחי החברה לבעלי מניות יחידים, מוטל מס נוסף – הוא המס על הדיבידנד, בשיעור הקבוע בסעיף 125ב לפקודה, שבתשלומו נושא בעל המניות. התכלית שבבסיס המודל הדו-שלבי היא לקרב את שילובם המצרפי של שני שיעורי המס האמורים לשיעור המס השולי המוטל על היחיד מפעילות שאינה מאוגדת; כך שמחד גיסא לא ייגבה מס בחסר, ומאידך גיסא תימנע הטלת כפל מס. בדרך זו ביקש המחוקק לשמור על "אדישות מיסויית", במובן זה שלא יהיה בדיני המס כשלעצמם להשפיע על החלטתו העסקית של נישום, אם לפעול בעצמו או באמצעות תאגיד (ראו למשל: ע"א 7566/13 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' ז'ורבין, פסקאות 15-14 (22.6.2015). כן ראו: אהרן נמדר מס הכנסה 533-532 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: נמדר); אמנון רפאל ושלומי לזר מס הכנסה כרך ב 359-358 (מהדורה שניה, 2014) (להלן: רפאל ולזר); דוד גליקסברג "המיני-רפורמה, מודל השילוב המלא ומיסוי תאגידים בישראל", משפטים כ 185 (1990)). ע"א 8847/13 שפירא שלמה /חוה נ. פקיד שומה גוש דן (05.09.2016)
דוח תקופתי – מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2023
אין ייעוץ זה מחליף התייעצות עם רו"ח / עו"ד / יועמ"ס
ננתייחסות במסך הינה לדיני מדינת ישראל ולא מהווים תחליף להתייעצות לגופו של עניין ו/או מקרה במישור הבינ"ל ובכלל.