סעיף 122 לפקודה, שכותרתו "השכרת דירת מגורים", קובע כי יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות בגין השכרת דירות למגורים בישראל, יהיה רשאי לשלם עליה שיעור מס מופחת של 10 אחוזים. זאת, בשונה משיעורי המס השולי הפרוגרסיביים הקבועים בסעיף 121 לפקודה. שיעור המס המקל בסעיף 122 לפקודה הינו בגדר "מס מחזור" המוטל על תקבולי דמי השכירות "ברוטו", ולא על ההכנסה החייבת "נטו" של הנישום. כלומר, סעיף זה מאפשר לנישום מחד גיסא, להיות ממוסה בגין הכנסתו מדמי שכירות בשיעור מס קבוע ויחסית נמוך, אך מאידך גיסא, נישום שבחר במסלול זה יהא מנוע מלנכות הוצאות פחת או הוצאות אחרות שהוצאו בייצור ההכנסה, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור בגינהּ. נקבע כי הסעיף לא יחול על הכנסות מדמי שכירות אשר נבעו מעסק.
