משרד האוצר פרסם את טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 להערות הציבור עד ליום 28 באוקטובר 2024.

להלן חלק מסעיפי טיוטת התכנית ודברי ההסבר

ביום 7 באוקטובר 2023 הותקפה מדינת ישראל על ידי ארגון הטרור חמאס. ביום זה, ארגון הטרור חמאס חדר לעשרות יישובים ובסיסים ברחבי הנגב המערבי וביצע טבח חסר תקדים בתולדותיה של מדינת ישראל בחיילים ובאזרחים חפים מפשע וכן חטף לרצועת עזה 251 אנשים. בשל כך, פתחה מדינת ישראל במלחמת "חרבות ברזל". בשל עצימות הלחימה ברצועת עזה ובגבול הצפוני עם מדינת לבנון, נאלצה מדינת ישראל להורות על פינוי חלק מהתושבים שמתגוררים בסמוך לגבולות אלה ולממן את עלויות הפינוי שלהם, לסייע להם בשל אובדן התעסוקה ולממן את שיקום חבלי הארץ שנפגעו. במקביל לכך, נדרשת המדינה לתקצב באופן נרחב את העלויות הגבוהות הנובעות מעצם הלחימה ובהן: תשלום עבור ימי מילואים ורכישת חימושים ואמצעי לחימה בקצב מוגבר.

ביטוח לאומי

בנוסף לכך, האירועים שהתרחשו ביום 7 באוקטובר 2023 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הביאו, למרבה הצער, לגידול חסר תקדים בנפגעים ובנרצחים. בהתאם לכך, גדלה באופן משמעותי אוכלוסיית חללי ונפגעי פעולות איבה וחללי ונכי צה"ל וכוחות הביטחון, אשר המדינה נושאת באחריות לטיפול בהם ולשיקום שלהם ומשלמת להם, ולעיתים גם לבני משפחותיהם, תגמולים והטבות. נוכח כל זאת ועל מנת לעמוד בעלויות הנרחבות כתוצאה מהאירועים שהתרחשו ביום 7 באוקטובר 2023 ומהאירועים שהתרחשו ויתרחשו במהלך מלחמת חרבות ברזל, מוצע לבצע התאמות במנגנוני הגבייה של דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, באופן שיגדיל את היקף הכנסות המדינה כמפורט להלן.

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך –
1 . לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך שהחל משנת 2025 :
א. דמי הביטוח הלאומי של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יעלו ב- 10% .
ב. דמי הביטוח הלאומי של מבוטח שהוא עובד, של מבוטח שהוא עובד עצמאי ושל מבוטח שאין לו הכנסה, לא יפחתו מדמי הביטוח הלאומי של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
2 . לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994, כך שהחל משנת 2025 :
א. דמי ביטוח הבריאות של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, יעלו ב- 10 אחוזים.
ב. דמי ביטוח הבריאות של מבוטח שהוא עובד, של מבוטח שהוא עובד עצמאי ושל מבוטח שאין לו הכנסה, לא יפחתו מדמי ביטוח הבריאות של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
3 . לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהחל משנת 2026, בכל מקום בפרק ט"ו ובלוח י', במקום " 60% מהשכר הממוצע" יבוא "מדרגת הגבייה המופחתת". מדרגת הגבייה המופחתת תוגדר לעניין זה כסך של 7,522 ש"ח שיעודכן ביום 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד האמור שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
4 . לתקן את סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כך שהיקף הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, לא יגדל החל משנת 2025 והלאה, בשל הגדלת היקף גביית התקבולים על ידי המוסד לביטוח לאומי כתוצאה מהתיקונים שמפורטים בסעיפים 3-1

הגדלת ביטוח לאומי וביטוח בריאות ללא עובד לא עצמאי 

הקמת צוות מקצועי בנושא איחוד מערכות גבייה ביטוח לאומי ומס הכנסה

במטרה לייעל ולשפר את מערך הגבייה הממשלתי ובמטרה להגדיל את הכנסות המדינה, להקים צוות בין -משרדי לגיבוש המלצות בנושא איחוד בין מערכת הגבייה של המוסד לביטוח הלאומי ושל מס הכנסה ברשות המיסים. בראש הצוות יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר וחבריו יהיו: המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי, המנהל הכללי של רשות המיסים, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הממונה על התקציבים וראש מערך הדיגיטל הלאומי, או מי מטעמם. הצוות יגיש את המלצותיו לשר האוצר בתוך 120 ימים ממועד החלטה זו. המלצות הצוות יגובשו תוך דגש על ייעול תהליכי הגבייה, הפחתת הנטל הבירוקרטי על הציבור, שיפור משמעותי ביכולת ניתוח נתונים וחיסכון בעלויות התפעוליות . כמו כן, מאחר שמערכת גבייה מאוחדת כוללת מיזוג והצלבה של מידע הכלול בבסיסי הנתונים של שני הגופים, אשר כוללים מידע רגיש על מספר גדול של אנשים, מוצע לקבוע כי המלצות הצוות יגובשו בשים לב לעקרון לעיצוב הפרטיות. משמעותו של עיקרון זה היא נקיטת אמצעים טכנולוגיים וארגוניים על מנת למזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות ובשים לב לחלופות הטכנולוגיות המקובלות. עקרון זה ייושם החל משלב התכנון המוקדם ולאורך כל מחזור החיים של איסוף המידע והשימוש בו ובשים לב לעקרון לעיצוב הפרטיות, ולאחר התייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות לעניין זה. כמו כן, המלצות הצוות יכללו הערכה של העלויות הצפויות לצורך יישום ההמלצות ואופן מימונן.

ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה:

בהמשך להחלטה מס' 2496 מיום 15 באוגוסט 2004, שעניינה האפוטרופוס הכללי, ולהחלטה מס' 212 מיום 13 במאי 2013, שעניינה התאמות במנגנון השקעה של הכספים המנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי, לתקן את חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח- 1978 (להלן – חוק האפוטרופוס הכללי), באופן הבא:
1. לחוקק מחדש, כהוראת שעה, שתוקפה חמש שנים, וששר המשפטים יהיה רשאי להאריכה בצו לתקופה של שנתיים נוספות, את כל אלה:
א. ההוראות בהוראת השעה שפקעה לפי סעיף 127 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט- 2009 (להלן – הוראת השעה);
ב. להוסיף על ההסדר הקיים, בהתאם להוראת השעה האמורה, אפשרות העברה לקניין המדינה גם ללא אישור בית משפט להעברה עצמה, של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי החוק ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל- 1970 חל עליו ; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע פעולות לאיתור בעלי הזכויות בנכסים האמורים שנה וחצי לפני ההעברה לקניין המדינה כאמור, ויעביר את הנכס לקניין המדינה אם לא אותרו הבעלים או היורשים במסגרת ביצוע פעולות האיתור הקבועות בדין.
ג. הסדר ההשבה לבעל הזכויות כפי שקבוע בהוראת השעה.
2 . תקופת הניהול של נכס שאינו נכס מקרקעין ושניתן להעבירו על פי הוראות החוק, תהיה 10 שנים, ולא 15 שנים כפי שקבוע היום. בהתאמה לכך, האפוטרופוס הכללי יחל בביצוע הפעולות לאיתור בעלי הזכויות בנכס כאמור שנה טרם העברה לקניין המדינה. אין באמור בכדי לגרוע מהוראות החלות לגבי נכסים של נספה שואה.
3. להסמיך את האפוטרופוס הכללי להעביר לקניין המדינה נכס שבניהולו, גם במקרה שבו נמצא בעל הזכויות בנכס או מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או במקרה שבו בעליו ידוע, או במקרה שבו הוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס כי הוא רשאי לקבל נכס בניהול האפוטרופוס הכללי (להלן – בעל הזכויות), ובלבד שהתקיימו כלל התנאים הבאים:
א. האפוטרופוס הכללי הודיע לבעל הזכויות על הנכס והוא נמנע מלנקוט אמצעים לשחרור הנכס במשך תקופה של 3 שנים לפחות מיום ההודעה כאמור;
ב. האפוטרופוס הכללי השתכנע כי אין הצדקה שהוא ימשיך לנהל את הנכס במטרה להשיבו לבעלי הזכויות בו;
ג. ניתן אישור בית המשפט להעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור.
4 . למחוק את סעיפים 15 (ג1)(3) ( ו- 15 (ג2)( 3) לחוק, כך שהאפוטרופוס הכללי יהיה רשאי להעביר לקניין המדינה נכס עזוב המנוהל על ידו לפי צו ירושה, גם אם היה בין היורשים נעדר, בהתאם למנגנון הקבוע בסעיפים 15 (ג1) ו- 15 (ג2). החלק שיועבר למדינה יהיה חלקו של הנעדר בלבד.
5. לתקן את סעיף 7 לחוק האפוטרופוס הכללי, כך שהאפוטרופוס הכללי יוכל לנהל נכסים עזובים ללא צו ניהול אם שווים אינו עולה על סכום של 80,000 ש"ח, וזאת במקום סכום של 56,710 ש"ח, כפי שקבוע היום בחוק.

ביטול של איחוד עוסקים לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975

1. לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן- חוק מע"מ) באופן הבא:
א. סעיף 56 המאפשר את רישומם של מספר עוסקים כעוסק אחד – יבוטל;
ב. סעיפים 61, 64, 69 א ו- 128 יתוקנו כך שיימחקו בהם ההתייחסויות לסעיף 56 או לעוסקים שנרשמו כאחד, לפי העניין;
ג. סעיף 71 א, אשר קובע חובת הגשת דוח מסכם על ידם – יבוטל.
2. להטיל על שר האוצר לתקן את התיקונים הבאים:
א. תקנה 23 ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 – תבוטל;
ב. תקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו- 1976 – תבוטל.

דברי הסבר

סעיף 56 לחוק מע"מ קובע כי אם עוסקים שהם אזרחים ישראליים שמקום עסקם הקבוע והמתמשך הוא בישראל ביקשו להירשם כאחד, רשאי מנהל רשות המסים לרשום אותם כאיחוד עוסקים. עוד נקבע בסעיף 71א לחוק, כי כל אחד מהעוסקים שנרשמו כאיחוד עוסקים יגיש בנפרד דוח שנתי מסכם על כל עסקאותיו, רכישותיו והשירותים שקיבל.
כחלק מיישום מתווה זה, נקבע בתקנה 23ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 (להלן – תקנה 23ב) כי עוסקים הרשומים כאיחוד עוסקים יגישו דוח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם, אשר ככלל לא יכלול את העסקאות שעשו בינם לבין עצמם, אלא רק את העסקאות שעשו עם גורמים חיצוניים להם. עוד נקבעה תקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו- 1976 (להלן – תקנה 10) המעגנת את התנאים הטכניים בהם עוסקים נדרשים לעמוד לצורך רישומם כאיחוד עוסקים. מוצע לבטל את ההסדר הנוגע לאיחודי עוסקים, וזאת משורה של נימוקים כמפורט להלן. יצוין כי על כל אחד מהעוסקים הרשומים כאיחוד העוסקים חלות חובות דיווח למס הכנסה בנפרד, כך שביטול ההסדר לא צפוי להטיל עליהם נטל בירוקרטי משמעותי.
1. אופן הדיווח של איחודי העוסקים בדוחותיהם התקופתיים, כפי שתואר לעיל, מסכל הלכה למעשה את יכולתה של רשות המסים לבצע בקרה אפקטיבית של דוחות אלו, להחיל בקרות ממוחשבות ולגבות מס אמת.
2. אחד העקרונות המאפשרים עבודה יעילה של רשות המסים היא האחידות בין מערכי המס השונים. קיומם של איחודי העוסקים במערך המע"מ בלבד לא מאפשר אחידות ובשל כך נגרם קושי לטפל בסוגיות רוחביות הנוגעות באיחודי עוסקים במערכי המס השונים. כך, לדוגמא, לא ניתן להשוות בין נתוני המחזורים המדווחים למערכי המס השונים, יש קושי בביצוע פעולות אכיפה, קיזוז חובות במערכי מס אחרים מול תשלומי המע"מ וכיו"ב.
3. אחת המטרות העיקריות של הסדר איחודי העוסקים הייתה לאפשר התחשבנות בין עוסקים בעניין מס התשומות בשל עסקאות הנערכות בין עוסקים הרשומים כאיחוד עוסקים, כך שלא יצטרכו להמתין להחזר מס שערכו הריאלי היה נתון לאי וודאות עקב היפר-אינפלציה באותה תקופה (שהגיעה עד למאות אחוזים). כיום כבר לא קיימת היפר-אינפלציה, ובהתאם הצדקה זו, שהייתה קיימת בשעתו לרישום של עוסקים במסגרת איחודי עוסקים, לא מתקיימת עוד.
4. האילוץ לרשום את העוסקים כעוסק אחד בענף אחד גורר עיוותים בנתוני מע"מ המדווחים לרשות המסים. נתונים אלו משמשים כיום בסיס למדידת החשבונאות הלאומית בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לאור האמור, קיומם של איחודי עוסקים משבש את החשבונאות הלאומית. עוד יצוין כי סך המחזורים של איחודי העוסקים מהווים כ- 25% מסך מחזור העסקאות הכולל במשק, אחוז משמעותי זה מחריף את הבעיה המתוארת.
לאור כל האמור, מוצע לבטל את סעיף 56 לחוק מע"מ המאפשר את רישומם של עוסקים כעוסק אחד, את סעיף 71א לחוק מע"מ אשר קובע את חובת הגשת הדוח המסכם, ואת כל ההפניות לסעיפים אלה המצויות בסעיפים שונים בחוק. עוד מוצע למחוק את תקנה 10 ואת תקנה 23ב.

צמצום ההון השחור

בהמשך להחלטת ממשלה מס' 221 מיום 24 בפברואר 2023 שעניינה "צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור ושימוש במזומן" ולהחלטת ממשלה מס' 549 מיום 24 לאוקטובר 2021 שעניינה "טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית", שעסקו בצמצום ההון השחור ושימוש במזומן, לצורך מניעת הכרה בהוצאות המפחיתות את חבות המס של המבקש שבמסגרת בקשה להכרה בהן לא משולם מס אמת, ולצורך צמצום הוצאות פיקטיביות או הוצאות במזומן בתשלום לעסקים אחרים, המהווים או עלולים להוות הון שחור לא מדווח המוביל לאבדן מס, ושיש בו גם פוטנציאל לשימוש ארגוני פשיעה וגורמים עבריינים, להורות לשר האוצר לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:
1. לצורך מניעת הכרה בהוצאות שיש בהן פוטנציאל סיכון ליצירת הון שחור והעלמת מס:
א. לתקן את סעיף 32 א לפקודת מס הכנסה כך שלא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות כאמור באותו סעיף בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור אלא אם כן הועבר לפקיד השומה סכום המס שצריך היה לנכותו במקור.
ב. ( 1) לתקן את סעיף 32 לפקודת מס הכנסה, וסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג- 1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) כך –
1) שעוסק שהוציא הוצאה באמצעות מתן תשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה הפרה של הוראה מהוראות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 (להלן – חוק המזומן) , ההוצאה לא תהיה מותרת בניכוי בבירור הכנסתו של אותו אדם או בחישוב השבח, לפי העניין.
2) לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע כי עוסק יהיה רשאי להוציא הוצאות במזומן בסכום מצטבר של עד 200,000 ש"ח בשנה ותיבחן דרך האכיפה המתאימה. בנוסף, לקבוע שלא יותר בניכוי בבירור הכנסתו של אדם או בחישוב השבח, תשלום במזומן של עוסק העולה על סך מצטבר של 200,000 ש"ח באופן שנתי.
ג. לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975, כך שעוסק לא יהיה זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס אם התשלום בשלו ניתנה החשבונית הוא תשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק המזומן.
ד.1) לתקן את סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, ולקבוע כי:
א) לצורך קביעת השבח לעניין חוק מיסוי מקרקעין, לא יותרו בניכוי הוצאות אלא אם הוכיח המוכר את סכום ההוצאה שהוציא באמצעות קבלה או חשבונית, ובלבד ששווי העסקה מעל 25,000 ש"ח. כמו כן לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי לשנות סכום זה, בצו.
ב) בפסקה 39 (1), תימחק הסיפה של הסעיף המתירה, לצורך קביעת סכום השבח כאמור, ניכוי הוצאה שהיא שוויה המוערך של עבודה, שעבד בעל הזכות במקרקעין או קרובו לצורך השבחת המקרקעין, כך שהוצאה כאמור לא תותר בניכוי.
2) להנחות את מנהל רשות המסים להקים עד לסוף שנת 2024 מערכת ממוחשבת אשר בה יוכל אדם לשמור קבלה או חשבונית מס אשר הוצאה לו לצורך הוכחת ההוצאה כאמור בפסקה 1א.
ה. לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע שלצרכי חישוב ההכנסה החייבת לא יהיה ניתן לנכות הוצאה בשל עסקה שסכומה גבוה מהסכום שנקבע בסעיף 38 (א1) לחוק מס ערך מוסף, ללא חשבונית מס אשר הוקצה לה מספר הקצאה לפי סעיף 47 (א2) לחוק האמור.
ו. כלל התיקונים המוצעים בהחלטה זו יחולו לגבי תשלומים ששולמו משנת 2025 ואילך.
2 2 . מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שפלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקת השכרת נכסי מקרקעין בישראל שבמסגרתן נקבע מחיר העסקה או תנאי התשלום, ידווחו באופן שנתי לרשות המסים על עסקאות השכרה שנעשות במסגרתן, בין אם התשלום עבור העסקה הועבר דרך הפלטפורמה ובין אם לאו.
א. הדיווח יכלול: 1) פרטים לגבי מקבל ההכנסה, ובכלל זה שם, מספר זהות, כתובות הנכסים בגינם התקבלה ההכנסה; 2) פרטים לגבי ההכנסה שהתקבלה, ובכלל זה סכום התשלום השנתי ומספר העסקאות שהתבצעו בשנת המס, ביחס לכל מקבל הכנסה.
ב. הדיווח לא יכלול פרטים לגבי המשלמים למשכירים.
ג. לקבוע כי פלטפורמה מדווחת תיידע באופן פשוט וברור את המשתמשים בה על חובת הדיווח המוצעת.
ד. לקבוע כי פלטפורמות המדווחות כיום על הכנסות שהתקבלו באמצעותן לפי חובות דיווח קיימות יהיו פטורות מדיווח לפי סעיף קטן (א).
ה. לקבוע כי על פלטפורמה שלא תדווח בהתאם להוראות יוטל עיצום כספי לפי סעיף 195 ב לפקודת מס הכנסה.
33 . לתקן את סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024)(תיקון), התשפ"ג- 2023 (להלן – התיקון), ולשנת את מתווה כניסתו לתוקף של מודל הקצאת מספרים לחשבוניות מס, כפי שיפורט להלן:
א. לתקן את מבנה הסעיף, כך שהתיקון יחול כהוראת קבע ולא כהוראת שעה;
ב. לבטל את המנגנון הקבוע בסעיף קטן (ב), כך שהחל משנת 2025 ואילך סכום של חשבונית לגביה נדרש מספר הקצאה יעמוד על 5,000 ש"ח;
ג. לבטל את מנגנון הכניסה לתוקף הקבוע בסעיף קטן (ד).

דברי הסבר

סעיף 1
הכנסה חייבת במס היא הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, כלומר המס מוטל על הרווח שנותר בידי הנישום לאחר שההוצאות שאותן הוציא לצורך ייצור הכנסתו הותרו בניכוי כנגד כלל הכנסותיו. עם זאת, במסגרת ההסדר המתיר ניכוי הוצאות שהוצאו לצורך ייצור הכנסה כנגד כלל ההכנסות, קיימות הגבלות על ניכוי הוצאות מסוימות או במקרים מסוימים (סעיפים 18, 30, 31, 32, 32א לפקודת מס הכנסה).
לצורך מניעת הכרה בהוצאות שבמסגרת בקשה להכרה בהן לא נגבה מס אמת, הוצאות פיקטיביות או הוצאות במזומן בתשלום לאחרים, המהווים או עלולים להוות הון שחור לא מדווח המוביל לאבדן מס, וכן מקשה על עריכת ביקורת ושומה, ושיש בו גם פוטנציאל לשימוש ארגוני פשיעה וגורמים עבריינים, מוצע להוסיף הגבלות שונות על אפשרות ניכוי ההוצאה במקרים המפורטים להלן

סעיף 1 (א) סעיף 32 א לפקודה מהווה סייג להתרת ניכוי הוצאות והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי בעניין ניכוי במקור:
הסעיף קובע כלל האוסר על נישום לנכות את הוצאותיו או להקטין את מקדמותיו לפי סעיף 175(ד) בשל תשלומים ששילם עליהם חלה חובת ניכוי במקור, אם לא הגיש לפקיד השומה דו"ח שהוא חייב בהגשתו על פי סעיפים 161 , 166 או 171 לפקודה, לפי העניין, בו צוינו פרטי מקבל התשלום המפורטים בסעיף 32א. חובת ניכוי במקור כוללת את חובת המשלם תשלומים שחלה עליהם חובת ניכוי במקור להעביר את סכום המס שנוכה לפקיד השומה (סעיפים 164 , 166 לפקודה). כיום בהתאם לסעיף 32א, משלם תשלום שחלה עליו חובת ניכוי במקור שלא העביר את סכום המס, זוכה בהכרת התשלום ששילם כהוצאה ובחיסכון המס הכרוך בה, שעה שהוא לא מילא את חובת העברת סכום המס באמצעות הניכוי כאמור. על מנת לצמצם את תופעת ההון השחור ולייעל את גביית המס מוצע לקבוע תנאי נוסף להתרת ניכוי הוצאות והקטנת מקדמות בעניין תשלום שחלה עליו חובת ניכוי מס במקור, והוא העברת סכום המס לגביו חלה חובת הניכוי על ידי המשלם לפקיד השומה. קביעה זו תעודד נישומים למלא את חובת העברת סכום המס לפקיד השומה שכן אם לא ימלאו את חובתם זו לא יותר להם לנכות את התשלום עליו חלה חובת הניכוי במקור כהוצאה, ותצמצם את המקרים בהם לא נגבה בפועל המס הנדרש. עם זאת יובהר, כי אם העביר המשלם את סכום המס לאחר מועד דיווח הניכויים, ההוצאה תותר בניכוי.
סעיף 1(ב ) כיום ישנו קושי אובייקטיבי לפקח על מקורות המימון והתזרים העסקי של עסקים המתנהלים במזומן, שמוביל לקשיים בהבחנה בין סכומי כסף לגיטימיים שמקורם בפעילות עסקית לבין סכומי כסף שמקורם בפעילות כלכלית שאינה מדווחת. פעילות בין עסקים במזומן מייצרת אפשרות להעלמת מס ולהלבנת הון, שמקורו עלול להיות גם בפעילות בלתי חוקית של ארגוני פשיעה וטרור במסווה של פעילות כלכלית לגיטימית, לרוב תוך כדי התחמקות מתשלום מיסים שונים. השימוש במזומן במסגרת העסקית מונע את האפשרות של ניטור פיקוח ומעקב יעיל אחר מקור הכספים והנתיב הסופי אליו מגיעים הכספים לאחר שהשתלבו במחזור העסקים הלגיטימי של העסקים בישראל.
בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה מפורטים סוגי הוצאות אשר אינן מותרות בניכוי לעניין בירור הכנסתו של אדם לפי פקודת מס הכנסה. השינוי הנורמטיבי במישור ההכרה בהוצאה יוביל לכך שניתן יהיה לצמצם משמעותית את היקף התופעה של הון שחור שמקורו בפעילות לא חוקית ולא מדווחת דרך פעילות עסקית לגיטימית.
בשים לב להוראות חוק המזומן, המתירות עסקאות עם עוסק במזומן בסכום של עד 6,000 ש"ח, ולעובדה ששימוש במזומן מקשה על ביצוע ביקורת לגבי טיב התשלום, אמיתותו ומהותו, מוצע לקבוע כי הוצאה בודדת שהוציא עוסק במזומן בסכום המותר לפי חוק המזומן, תותר בניכוי. במקביל, מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע הוראה לפיה עוסק יהיה רשאי לשלם תשלומים במסגרת עסקו באמצעות מזומן עד סך של 200,000 ש"ח בשנה, במצטבר. בהתאם, מוצע לקבוע כי הוצאה במזומן תותר בניכוי בחישוב הכנסתו החייבת של נישום, אם נעשתה עד לסך של 200,000 ש"ח באופן שנתי. תיקון זה גם עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 32 (16) אשר קובע שלא יותרו בניכוי תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין.
באופן דומה, מוצע לתקן את סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין כך שלשם קביעת סכום השבח לא יותרו בניכוי הוצאות שהוציא עוסק במזומן מעבר לרף הקבוע בחוק המזומן. כאמור, הוצאה שהוצאה במזומן בהתאם להוראות חוק המזומן תותר בניכוי עד לסכום מצטבר של 200,000 ש"ח הוצאות במזומן באופן שנתי.
סעיף 1(ג ) מאותן הסיבות המנויות לעיל בהסבר לסעיפים קטנים א ו-ב, מוצע לתקן את חוק מע"מ כך שעוסק לא יהיה זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס אם התשלום בשלו ניתנה החשבונית נעשה במזומן בסכום העולה על הרף הקבוע בחוק במזומן.
סעיף 1(ד ) סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, התשנ"ג- 1963 קובע כי ניתן להכיר בהוצאות הכרוכות בהשבחת נכס שנמכר שהינן הוצאות הוניות דוגמת הוצאות בגין בניית נכס או הרחבתו ושיפוצו. אולם, לעיתים, אין בידי המוכר קבלה או חשבונית היכולה להעיד על סכום הוצאות הבניה או השיפוץ אותם הוא מעוניין לנכות, ובאמצעותם להקטין את השבח החייב במס. פסיקת בתי המשפט קבעה כי במקרים אלו ניתן יהיה לנכות את ההוצאה באמצעים חלופיים דוגמת הצגה של חוות דעת שמאית לגבי אומדן הוצאות הבניה או השיפוץ הישירות והעקיפות, זאת על אף שבעל הנכס לא מציג תיעוד מתאים, כגון- קבלה או חשבונית שהונפקה ללקוח כדין שמכמתת את סכום ההוצאה שנדרשה, וכן מעידה כי העסקה דווחה על ידי הספק כדין לרשות המיסים ושולם מס בגינה. מצב משפטי זה מעודד את בעלי הנכסים לא לדרוש מבעלי המקצוע את הקבלות או החשבוניות בגין שירותי הבניה או השיפוץ, לא מאפשר לאמוד את ההוצאה כראוי ולהקטין את השבח בהתאם בגינה, ומאפשר לבעלי המקצוע והספקים ביתר קלו ת לא לדווח לרשויות המס השונות על השירותים שניתנו ולהגדיל את היקף העסקאות הלא מדווחות במשק. על כן, מוצע לאפשר את הקטנת השבח רק כנגד הצגת תיעוד שהוא קבלה או חשבונית עבור ההוצאה. בכדי להקל על הנטל הבירוקרטי על הציבור מוצע כי הסדר זה המחייב שמירה של התיעוד כדי לדרוש את ההוצאה המביאה להפחתת המס ייושם אך ורק ביחס להוצאה בהיקף כספי של מעל ל- 25,000 ש"ח, ותחול בגין הוצאות שיצאו ונדרשו ממועד החקיקה והלאה.
כמו כן, בכדי להתגבר על קשיי השמירה של התיעוד הרלוונטי, רשות המיסים תפתח מערכת ייעודית לתיעוד בזמן אמת של הקבלות או החשבוניות, אליה האזרחים יוכלו להעלות בצורה מקוונת את התיעוד לשם שמירתו עד למועד מכירת הנכס.
נוסף על האמור, ובמסגרת הצורך בהוכחת אומדן ההוצאה כראוי ומניעת האפשרות לדיווחים המקטינים את חבות מס השבח ללא תיעוד, ובשל העובדה שמדובר בהוצאה זקופה אשר ככלל אינה מותרת בניכוי, ואינה מדווחת כהכנסה לצרכי מס, מוצע לקבוע כי תמחק סיפת סעיף 39 (1) לחוק מיסוי מקרקעין, כך שלא תותר בניכוי לצורך קביעת סכום השבח הוצאה 'רעיונית' שהיא שוויה המוערך של עבודה, שהוציא אדם עבור עצמו, קרי בעל הזכות במקרקעין או קרובו להשבחת המקרקעין שלו הוא. אך יובהר, כי גם לאחר התיקון, הוצאות לרכישת מוצרים אשר נרכשו ושימשו לצורך השבחת המקרקעין עדיין יותרו בניכוי גם אם ההשבחה נעשתה על ידי עבודה עצמית, ובהינתן התיעוד המתאים. יצוין, כי החקיקה המוצעת אינה רלוונטית למרבית דירות המגורים שבבעלות הציבור המוגדרות כ"דירה יחידה" לעניין הוראות סעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין, לאור העובדה כי ישנו פטור מלא על השבח שנצבר במכירת דירות כאמור עד התקרה הקבועה בחוק ואין למוכר תועלת בניכוי הוצאות.
סעיף 1(ה) בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס אשר הוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת נזק של מיליארדי שקלים בשנה לאוצר המדינה, והשימוש בו נפוץ על ידי ארגוני פשיעה ולצורך הלבנת הון. על מנת לצמצם את התופעה ולסכל מראש הוצאה של חשבוניות מס שלא כדין, תוקן חוק מס ערך מוסף, בתיקון מס' 63 . התיקון לחוק קובע כי לצורך ניכוי תשומה נדרש מספר הקצאה, וזאת לעניין חשבונית מס בגין עסקה בסכום שלמעלה מ- 25 אלף ש"ח בשנת 2024 (סכום זה צפוי לרדת ל- 5 אלף ש"ח) (להלן – סכום המחייב מספר הקצאה). בתיקון בוצעו תיקונים בחוק מס ערך מוסף אשר יאפשרו הפעלת מערך של בקרה על חשבוניות מס שערכן ללא מס עולה על הסכום האמור, וזאת באמצעות הקצאת מספרי אישור על ידי רשות המסים לחשבוניות בשלב הוצאת החשבוניות מהעוסקים ללקוחותיהם. כאשר בעתיד, ובתנאי שיותקן צו באישור ועדת הכספים של הכנסת, למנהל, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף תהיה אפשרות שלא להקצות מספר הקצאה לעוסק אם היה לו יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין.
התיקון מאפשר בקרה של רשות המסים על הוצאת החשבוניות וצמצום של השימוש בחשבוניות פיקטיביות לצורך ניכוי תשומות פיקטיביות במע"מ. במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת ההכנסות בידי עברייני מס, מוצע להרחיב את ההצעה גם לעניין מס הכנסה, ולתקן את פקודת מס הכנסה כך שייקבע שלצרכי חישוב ההכנסה החייבת לא יהיה ניתן לנכות הוצאה בשל עסקה שסכומה גבוה מהסכום המחייב מספר הקצאה, ללא חשבונית מס אשר הוקצה לה מספר הקצאה לפי סעיף 47 (א2) לחוק מע"מ.
תיקון זה צפוי לעודד עוסקים להימנע מביצוע רכישות במקרים בהם אין מספר לחשבונית המס ולהפחית את התמריץ להנפקת חשבוניות מס שלא כדין. יצוין כי לגבי עוסק שלא הוצא לו מספר הקצאה, המשלם, שהוא מוציא ההוצאה ומבקש החשבונית, יודע זאת טרם הושלמה העסקה.
סעיף 1(ו) בכדי לוודא שהתחולה של הצעה רק תהיה לגבי הוצאות עתידיות שלפני הוצאתן שונה החוק, מוצע שכלל התיקונים בהצעת המחליטים יחולו רק לגבי הוצאות שהוצאו בשנת המס 2025 ואילך.
סעיף 2 השינויים הטכנולוגיים והתפתחות המסחר המקוון בשנים האחרונות הביאו לשינוי באופי העסקאות בין צדדים כך שבמקרים רבים הן מתבצעות באופן מקוון. זאת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות המתווכות בין צדדים ומשמשות לביצוע עסקה (כך למשל, תיווך בעניין השכרת דירות נופש, תיווך בעניין מכירת מוצרים שונים וכיוב'), שהעסקה והתשלום עבור העסקה מתבצעים או נקבעים באמצעותן (להלן – פלטפורמות). התפתחות טכנולוגית זו אף איפשרה מקורות הכנסה מגוונים שלעיתים אינם מקור ההכנסה העיקרי של מפיק ההכנסה, תופעה זו מכונה " Economy Gig ", כלומר- כלכלה 'צדדית'.
שיטת המס בישראל מתבססת על דיווח עצמי וחובות דיווח וניכוי במקור של משלמים המאפשרים לרשות המסים לערוך בקרה על ההכנסות. אולם, לרשות המסים קיים חסר מהותי במידע על עסקאות המבוצעות והכנסות המתקבלות כתוצאה משימוש בפלטפורמות שאינן מנוהלות על ידי תושב ישראל, ובמיוחד כאשר הפלטפורמה מנוהלת מחוץ לישראל, בפרט בכל הנוגע לעסקאות השכרת נכסי מקרקעין בישראל. התוצאה היא אבדן מס המוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, ויש בכך פגיעה ממשית, ישירה וצפויה במשק הישראלי. כמו כן, מצב זה מייצר יתרון תחרותי לפלטפורמות אשר אינן מדווחות כיום, וזאת על פני פלטפורמות המנוהלות על ידי תושבי ישראל אשר מדווחות על העסקאות שמתבצעות באמצעותן כבר היום.
יצוין כי מדינות העולם מתמודדות עם בעיות דומות, ועל כן קבעו ארגון ה- OECD והאיחוד האירופי דירקטיבות וכללים לחקיקה לגבי חובות דיווח לצרכי מס על פלטפורמות דיגיטליות הפועלות בשטחן.
מוצע, אפוא, לקבוע חובת דיווח לגבי פלטפורמות דיגיטליות המשמשות לביצוע עסקת השכרת נכסי מקרקעין בישראל, שבמסגרתן נקבעים מחיר העסקה או תנאי התשלום . הדיווח יהיה שנתי, ויכיל נתונים על ההכנסות שהתקבלו באמצעות הפלטפורמות, כאמור בהחלטה.
יובהר כי במסגרת הפלטפורמות החייבות בדיווח לא יכללו חברות המעבירות תשלומים בלבד או חברות שעיסוקן בפרסום בלבד אך העסקה לא מתבצעת באמצעותן. בנוסף, מוצע להבהיר שפלטפורמות המדווחות כבר כיום על הכנסות שהתקבלו באמצעותן לפי חובות דיווח קיימות יהיו פטורות מדיווח זה.
סעיף 3
סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו – 2024 תיקון), התשפ"ג- 2023 (להלן – חוק ההתייעלות) קבע תיקון לחוק מע"מ (להלן – התיקון). התיקון קבע חובה לקבלת מספר הקצאה לחשבוניות מס שסכומן עולה על 5,000 ש"ח לצורך ניכוי מס התשומות הגלום בהן. כחלק מהוראות התיקון נקבע כי התיקון יוחל כהוראת שעה עד סוף 2028, כי כניסתו לתוקף תהיה מדורגת, כך שסכום החשבונית יורד באופן מדורג מסכום של 25,000 ש"ח לסכום של 5,000 ש"ח בשנת 2028, וכי תחולת התיקון בשלבים שונים תותנה בהתקנת צווים על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. יצוין כי לאור מלחמת חרבות ברזל התיקון הוחל מחודש מאי 2024 .
התיקון הניב תוצאות טובות מאוד בארבעת החודשים שחלפו מאז החלתו. מבחינה תפעולית, מערכת המחשוב של רשות המסים מקצה מספרים ל- 50 עד 100 אלף חשבוניות ביום, והיא מבוססת על תשתית מתוחכמת שמאפשרת אספקת שירות רציפה בזמינות מקסימלית, בשרידות גבוהה, בזמני תגובה שלא עולים על חצי שניה. חברות התוכנה פיתחו יישומים בצורה מוצלחת ביותר, ותהליך הקצאת המספרים פועל באופן חלק ואוטומטי.
עוד יצויין כי בחודשים שחלפו מאז כניסתו לתוקף רשות המסים איתרה בהתבסס על המידע שהגיע אליה מכוחו העלמות מס בגובה של מעל 1.5 מיליארד ש"ח ופעלה כנגד העוסקים הרלוונטיים. לאור האמור, מוצע להאיץ את כניסתו של התיקון לתוקף, כך שהסכום בגינו דרוש מספר הקצאה לצורך ניכוי מס התשומות ירד ל- 5,000 ש"ח והכל כפי שיפורט להלן.
כמעט 200,000 עוסקים כבר שידרו לרשות המסים במערכת הממוחשבת לפחות בקשה אחת להקצאת מספר. לפיכך, לפי נתוני רשות המסים, הורדת הרף כאמור צפויה להרחיב את השפעת התיקון, כך שעוד 20 עד 30 אלף עוסקים יידרשו לבקש מספרי הקצאה לחשבוניות מס המוצאות על ידם.

דיגיטציה של חשבוניות ודיווחים למערכת המס

1. לתקן את חוק מע"מ, באופן הבא:
א. דיגיטציה של מערכת המס:
1) לתקן את סעיף 38(ג)(2) לחוק מע"מ, באופן שעוסקים הרשומים בישראל הזכאים לנכות מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה להם על ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו ואשר מגישים למנהל רשות המסים דוח לפי סעיף 67 א לחוק, יוחרגו מחובת הגשת דוח נוסף לפי סעיף 72 לחוק מע"מ;
2) לתקן את סעיף 47(ב)(2) לחוק מע"מ, באופן שעוסקים הרשומים בישראל אשר יוציאו חשבונית לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו לא יידרשו עוד להדפיס את החשבונית כאמור בבית דפוס ומנהל רשות המסים יהיה רשאי לקבוע את הפרטים ואת האופן שבו תוגש החשבונית, לרבות באופן מקוון.
3) למחוק את סעיף 67(א1) לחוק מע"מ הדורש הגשת דוח נוסף שחובה על המלכ"רים להגיש למנהל רשות המסים על רכישת טובין או קבלת שירותים מעוסק הרשום בידי הרשות הפלסטינית;
4) לקבוע כי תחילתו של התיקון כאמור תהיה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).
ב. לתקן את סעיף 69א(ז) לחוק מע"מ ולקבוע כי כלל העוסקים אשר מחזור עסקאותיהם עולה על חצי מיליון ש"ח יחויבו בהגשת דיווח מפורט.

דברי הסבר

סעיף 1(א) חוק מס ערך מוסף, קובע הסדרים לעניין הוצאת חשבוניות מס על ידי עוסק הרשום בישראל לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו (להלן – חשבונית I) וכן לגבי ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לעוסק הרשום בישראל על ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו (להלן – חשבונית P) על פי הדין הקיים, עוסק הרשום בישראל המבקש לנכות מס תשומות בהסתמך על חשבונית P, נדרש להגיש,
נוסף על הדוח התקופתי לפי סעיף 67 לחוק, דוח נוסף לפי סעיף 72 (א) על רכישת נכסים או קבלת שירותים מעוסקים הרשומים אצל הרשות הפלסטינית. כמו כן, עוסק הרשום בישראל, המבקש להוציא חשבונית I, נדרש לקבל מרשות המסים חשבוניות מודפסות ייעודיות, וכן להגיש דוח נוסף לעניין החשבוניות האמורות.
החל מיום ג' באדר ב' התשפ"ב ( 6 במרס 2022) מתקיים פיילוט ברשות המסים במסגרתו עוסקים הרשומים בישראל רשאים להוציא חשבוניות I מקוונות באמצעות אתר רשות המסים (להלן – הפיילוט). המעבר לחשבוניות I מקוונות נועד, בין היתר, להקל על עוסקים המבקשים להנפיק חשבוניות I ולאפשר לרשות המסים מעקב מקוון ומדויק אחר החשבוניות האמורות. יצוין כי במקביל לפיילוט אף עוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו החלו בהוצאת חשבוניות P באופן מקוון.
לאור היתרונות שצוינו לעיל ועל מנת למגר את התופעה רחבת ההיקף של הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין, מוצע לקבוע כי החל מיום 1 לינואר 2025, חשבוניות I יוצאו באופן מקוון, למעט עוסקים שקיבלו היתר להוציא חשבוניות רגילות, ולא תהיה עוד אפשרות להוצאת חשבוניות I לא מקוונות.
סעיף 1א 1) סעיף 38 (ג) לחוק מע"מ קובע את התנאים בהם עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית P . פסקה (2) קובעת תנאי לפיו העוסק המבקש את הניכוי יגיש למנהל, יחד עם הדוח
התקופתי הנדרש לפי סעיף 67, גם דוח הנדרש לפי סעיף 72 בנוגע לעסקאותיו מול עוסקים הרשומים בידי הרשות הפלסטינית. על דוחות כאמור להיות מוגשים בהתאם להוראות צו מס ערך מוסף (דרישת דוחות נוספים), התשנ"ו- 1996 (להלן – צו דרישת דוחות). במקרים בהם העוסק מגיש דוח מפורט לפי סעיף 67א לחוק מע"מ מתייתר הצורך בהגשת דוח נוסף לפי סעיף 72 לחוק מע"מ, שכן חשבוניות המס שהעוסק דורש לנכות על פיהן מס תשומות כבר מדווחות לרשות המסים במסגרת הדוח המפורט, ועל כן מוצע לתקן את פסקה (2) ולהחריג עוסקים המגישים דוח לפי סעיף 67 א מחובת הגשת דוח נוסף שכן מדובר בדיווח כפול אשר אינו נצרך.
סעיף 1 א(2) סעיף 47 (ב)(2) לחוק מע"מ קובע הוראות לגבי הוצאת חשבוניות I, ובין היתר נקבע בו כי החשבונית תודפס בבית דפוס שהמנהל אישר. מוצע למחוק את הדרישה להדפסת חשבוניות בבית דפוס שהמנהל אישר ולציין כי המנהל יקבע את הפרטים ואת האופן שבו תוגש החשבונית, לרבות באופן מקוון. המעבר לחשבוניות מקוונות צפוי להקל על עוסקים המבקשים להנפיק חשבוניות I ולאפשר לרשות המסים מעקב מקוון ומדויק אחר החשבוניות האמורות.
סעיף 1 א3) סעיף 67 (א1) לחוק מע"מ קובע חובה על מלכ"רים להגיש דוח מיוחד על רכישת טובין או קבלת שירותים מעוסק הרשום בידי הרשות הפלסטינית. הואיל וקביעת החובה להגשת דוחות נוספים ממילא נתונה לסמכות
המנהל לפי סעיף 72 לחוק ומוסדרת בצו דרישת דוחות, מוצע למחוק את ההוראה האמורה.
סעיף 1 א 4) מוצע כי תחילתו של חוק זה תהיה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) על מנת לאפשר תקופת היערכות לעוסקים אשר לא השתתפו בפיילוט שנזכר לעיל.
סעיף ב כחלק מהמלחמה בהון השחור בכלל, ובתופעת הוצאת חשבוניות מס שלא כדין בפרט, הוחלה בישראל חובת דיווח מפורט חודשי למע"מ על עסקים אשר עומדים בתנאים המפורטים בסעיף 69 א(ז) לחוק מע"מ. דיווח מפורט הוא קובץ המשודר לרשות המסים הכולל את כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, כל חשבוניות המס שהעוסק קיבל, וסכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהוציא או שקיבל, הכל לעניין תקופת הדיווח הכלולה בדוח. דיווח מפורט זה מאפשר לרשות המסים לבצע הצלבה לגבי העסקאות בין עוסקים החייבים בהגשת דיווח מפורט, להצליב בין חשבוניות המצוינות בדיווחים כאמור, ובעקבות ממצאים אלו לדרוש מהעוסקים לבצע תיקון בדוח המפורט ולשלם את המע"מ הנדרש מהתיקון או להוציא שומה לעוסק בגובה המס שבו הוא חייב. תוספת ההכנסות למדינה ממסים כתוצאה מחיובים שהוצאו על בסיס חריגות שאותרו בדיווחים המפורטים של העוסקים נעמדת בכ- 300 מיליון ש"ח בשנה. סעיף 69 א(ז) לחוק קובע את התנאים בהתקיימם עוסק חייב בהגשת דיווח מפורט. בין היתר, קבוע בסעיף רף מינימאלי של מחזור עסקאות, אשר עומד על 1.5 מיליון ש"ח או 2.5 מיליון ש"ח, בהתאם ליתר התנאים
הקבועים שם.
מוצע לקבוע כי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על חצי מיליון ש"ח יחויב בהגשת דיווח מפורט, וזאת לצורך שיפור יכולת הרשות לאתר דיווחים שגויים, ובתוך כך למנוע החזרי מס ביתר. על ידי הרחבת מעגל העוסקים המדווחים דיווח מפורט, יתאפשר לרשות המסים לבצע הצלבות נרחבות יותר בין עוסקים ולמנוע העלמות מס. בנוסף, עצם חובת הדיווח המפורט על עסקים שעד כה לא היו חייבים בדיווח זה, צפויה להוביל לדיווחים יותר מדויקים.
לאחרונה, עם תחילתו של פרויקט הקצאת מספרי חשבוניות במאי 2024 באמצעות כניסתו לתוקף של סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024)(תיקון), התשפ"ג- 2023 , הרחבת חובת הדיווח המפורט הינה משמעותית עוד יותר, שכן הדיווח המפורט משקף חשבוניות מס אשר מס התשומות הגלום בהן נוכה שלא כדין, מבלי שהוקצה להן מספר כנדרש בדין. יצוין כי כיום חייבים בדיווח מפורט כ- 100,000 עוסקים, וכי התיקון המוצע יכניס למעגל המדווחים עוד כ- 137,000, מתוכם כ- 86,000 עוסקים עצמאים וכ- 51,000 חברות.

שינוי הדיווח של הכנסת עבודה לטובת שיפור השירות לאזרח והקלת הבירוקרטיה ומעבר לתשלום רבעוני של מענקי העבודה

1. לתקן את תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) התשנ"ג- 1993, כך שהמידע העובר כיום ממעסיקים באופן חודשי לרשות המסים בטופס 102 לגבי מספר העובדים ששולמה להם משכורת וכלל התשלומים ששולמו, יכלול את המידע הכלול בטופס 126 המועבר מהמעסיקים לרשות המסים פעם בשנה, ובכלל זה פרטי העובד, פירוט המשכורת ששולמה לו, התשלומים האחרים ששולמו, המס שנוכה מהם, ופרטים אחרים רלוונטיים לקביעת שיעור המס, וזאת לגבי כל עובד. מידע זה יועבר חלף המידע החודשי הקיים הכולל על כלל התשלומים ששילם המעביד לעובדים ללא פירוט התשלום לכל עובד. באמצעות הנתונים שיתקבלו ניתן יהיה להגביר את מיצוי הזכויות לנישומים באופן יזום על ידי רשות המסים, על ידי קביעת שיעור המס הנכון לניכוי במקרים המצריכים תיאום מס, וכן להקל בהצגת הנתונים בעניין זה לנישומים במהלך השנה.
2. לאחר שיתקבל המידע כמפורט בסעיף 1, להטיל על שר האוצר לבחון תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) תשס"ח- 2007, כך שהמענקים המשולמים מכוחו ישולמו באופן רבעוני בתוך שנת המס, ולא לאחר תום השנה.
3. בתקנות כאמור בסעיף 1 ייקבע שהתיקון יכנס לתוקף במועד שבו רשות המסים תהיה ערוכה לעשות שימוש בנתונים שיתקבלו למטרות כאמור.

דברי הסבר

תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) התשנ"ג- 1993 קובעות חובה על מעסיקים המשלמים משכורת לדווח בכל חודש על מספר העובדים ששולמה להם משכורת בתקופה שבין 14 בחודש הקודם עד ל- 13 בחודש הדיווח, לגבי סכום המשכורת הכולל ששולם בתקופה זו, בין אם נוכה ממנה מס ובין אם לאו, ועל סכום המס שנוכה, במסגרת טופס 102 .
מוצע לחייב מעסיקים לדווח לרשות המסים בכל חודש מידע לגבי הכנסת העובד ממשכורת, ולא רק לגבי מספר העובדים ששולמה להם משכורת וסכום כולל. המידע המפורט לגבי כל עובד מועבר כיום רק בתום השנה ולא באופן חודשי כמוצע. המידע יכלול מידע הדומה למידע המתקבל היום במסגרת טופס 126 השנתי במסגרתו מדווח מעסיק לרשות המסים על הכנסת העובד ונתוניו לצורך מס, ובכלל זה: שם ומספר זהות, השכר החודשי המשולם ופרטים אחרים הרלוונטיים לקביעת שיעור המס. המידע שיתקבל יאפשר לרשות המסים להגביר את מיצוי הזכויות לנישומים באופן יזום על ידי רשות המסים, על ידי קביעת שיעור מס מתאים לניכוי במקרים המצריכים תיאום מס, וכן להקל בהצגת הנתונים בעניין זה לנישומים במהלך השנה באמצעות האזור האישי הממוחשב הקיים ברשות המסים. לאור זאת, המהלך לקביעת שיעור צפוי גם להקטין את היקף הבקשות המוגשות להחזרי מס, וכפועל יוצא את המשאבים המוקצים ברשות המסים לטיפול בבקשות אלה, שכן הנתונים הנדרשים לעריכת תיאום מס על ידי נישום והגשתו לרשות המסים, במקרה בו נישום עובד ביותר ממקום עבודה אחד, יהיו בידי הרשות בהתאם למידע שיועבר מהמעסיקים. כמו כן, לאחר קבלת הנתונים יבחן תשלום מענק עבודה במהלך שנת המס ולא בתום השנה עם קבלת המידע השנתי לגבי הכנסת הנישום הכוללת בטופס 126 .

כניסת התקנות לתוקף תהיה במועד שבו רשות המסים תשלים את היערכותה לעשיית שימוש בנתונים לצרכי מיצוי הזכויות כאמור.

ייעול השימוש במנגנוני סיוע להליכי התחדשות עירונית, חיזוק ומיגון מבנים

1. בהמשך להחלטה מס' 1786 מיום 28 במאי 2024 שעניינה "תכנית למענים בטווח המידי והקרוב וקידום מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון", להחלטה מס' 852 מיום 30 ביולי 2023 שעניינה "תכנית לחיזוק העיר אשקלון" והחלטה מס' 875 מיום 19 בדצמבר 2021 שעניינה "קידום התחדשות עירונית בפריפריה" וכן החלטת הקבינט המדיני בטחוני מס' 302 /ב מיום 16 ביולי 2018 (להלן – החלטות ממשלה קודמות), ובמטרה לאפשר לממשלה להגדיל באופן משמעותי את הסיוע הממשלתי בפרויקטי התחדשות עירונית נעדרי כדאיות כלכלית, וכן לפעול לצור ך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגונם, לרבות בפרויקטים בהם ישנו חוסר כדאיות כלכלית, להטיל על הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לוודא כי סיוע שניתן מהמדינה לצורך קידום הליכי התחדשות עירונית, חיזוק או מיגון של דירה יינתן באמצעות הסדרה של החזר מסכום הסיוע לא יאוחר ממועד מימוש זכויות בנכס שלגביו ניתן הסיוע, כאמור בהחלטה זו.
2. מתן סיוע לפי סעיף 1 יהיה בהתאם לכללים הבאים:
א. מתן סיוע יותנה בשני אלה:
1) קבלת התחייבותו של בעל הדירה שאליה ייזקף היקף הסיוע האמור בהתאם לסעיף קטן (ג), להחזר סכום הסיוע בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן, לא יאוחר ממועד מימוש זכויות בנכס; התחייבות כאמור תיעשה בנוסח שייקבע לפי סעיף קטן (ב);
2) בעל הדירה יחתום באופן וולנטרי ומרצונו החופשי על התחייבות כאמור ועל ייפוי כח בלתי חוזר לטובת המדינה שיאפשר רישום הערת אזהרה או כל רישום אחר לצורך עמידה בחובתו להחזר התשלום כאמור בפסקה (1), וזאת כתנאי לאישור העברת זכויות בדירה.
ב. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יחד עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, תקבע עד ליום 31 מרץ 2025, כללים מנחים לצורך קביעת סכום הסיוע שייזקף לכל דירה, כללים מנחים לתפעול המנגנון, ניהולו וגביית הכספים, וכן את נוסח ההתחייבות כאמור בסעיף קטן (א). בכל מקרה ייקבעו כללים שלפיהם סכום הסיוע שייזקף לבעל דירה יהיה נמוך מ- 90% מהפער שבין שווי דירתו הישנה לשווי מהוון של דירתו החדשה ביום ביצוע העסקה .
ג. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תקבע ביחס לכל פרויקט שבמסגרתו יינתן סיוע מהמדינה, בהתאם לכללים המנחים כאמור בסעיף קטן (ב), את סכום הסיוע שייזקף לכל בעל דירה באותו פרויקט.
ד. להנחות את כלל משרדי הממשלה, שאחראים על מתן סיוע כהגדרתו בהחלטה זו, לתאם את מתן הסיוע כאמור עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, וזאת כדי להבטיח את הפעלת המנגנון שנקבע בהחלטה זו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
3. לקבוע כי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תהיה הגוף שאחראי על הסדרת מנגנון החזר סכום הסיוע כאמור בסעיפים 1 ו- 2 לעיל, ובכלל זה תקלוט ותבדוק את המסמכים וההתחייבויות המתאימים עבור כל הדירות שבפרויקט, תרשום הערות אזהרה, תקלוט תשלומים מבעלי דירות, ותמחק הערות אזהרה עבור בעלי דירות שהחזירו את הסכום שנזקף לחובתם כאמור.
4. החלטה זו תחול גם על סיוע שיוחלט לתת לצורך מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1 להחלטה זו ומכוח החלטות ממשלה קודמות כמופרט לעיל, למעט סיוע כאמור שניתן לפי קול קורא שפורסם לפני קביעת הכללים לפי סעיף 2 (ב) או סיוע אחר מכוח החלטות הממשלה האמורות שנית ן בפועל לפני המועד האמור.
5. בהחלטה זו –"מימוש זכויות" – כהגדרתו בפסקה (3) להגדרת "מימוש זכויות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965;
"סיוע" – סיוע שניתן מכוח החלטות ממשלה קודמות או כל החלטת ממשלה עתידית שבמסגרתה יינתן סיוע ממשלתי בפרויקטי התחדשות עירונית נעדרי כדאיות כלכלית, או סיוע שניתן מכוח החלטה כאמור לצורך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגונם, לרבות בפרויקטים בהם ישנו חוסר כדאיות כלכלית.

ביסוס תהליך חלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות

על מנת לסייע לחברות ממשלתיות ליישם החלטות על חלוקת דיבידנד והעברתו לקופת המדינה, וכדי להקל על יישום חוזר מס' 2-5-2018 של רשות החברות הממשלתיות בעניין "חלוקה וייעוד רווחים בחברות ממשלתיות":
לתקן את חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), כך שהחלטת חברה ממשלתית בדבר ייעוד רווחיה או בדבר חלוקה, כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט- 1999, תתקבל בדירקטוריון החברה הממשלתית בלבד, על אף האמור במסמכי היסוד של החברה, ותהיה טעונה אישור רשות החברות הממשלתיות. במקרה של מחלוקת בין החברה הממשלתית לרשות החברות הממשלתיות יחולו ההוראות הקבועות לעניין זה בסעיף 33 (ג) לחוק החברות הממשלתיות.

דברי הסבר

כיום פועלות בישראל 70 חברות ממשלתיות במגוון תחומים. החברות הממשלתיות הן נכס משמעותי של המדינה, וחלקן אף נושאות רווחים משמעותיים מדי שנה. לאור רווחי החברות, ובהתאם לשיקולים העסקיים שלהן, הדירקטוריונים של החברות מכריזים לעיתים על חלוקת דיבידנדים. כך לדוגמא משנת 2018 ועד שנת 2024 הדירקטוריונים של חברת "רפאל" ושל חברת "תעשייה אווירית" הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסך של כ- 2.8 מיליארדי ש"ח. על אף החלטות הדירקטוריונים, חלוקת הדיבידנדים לא בוצעה בפועל בעקבות תהליכים בירוקרטיים. נוסף על כך, במצב הנוכחי בו שר האוצר אינו השר הממונה על החברות, אין ייצוג לאינטרס לחלוקת הדיבידנדים לקופת המדינה. על אף שחברות ממשלתיות הכריזו על חלוקת דיבידנדים, בפועל רובם לא חולקו. העיכוב נגרם בשל כך שהשרים האחראים לא פעלו לכינוס האספות הכלליות הנדרשות לצורך חלוקת הדיבידנדים שהוכרזו. זאת,
בעקבות הנחיות שר האוצר והשר האחראי על רשות החברות להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא. לפיכך, מוצע לקבוע כי החלטת הדירקטוריון ואישור ההחלטה על ידי רשות החברות הממשלתיות יהיו מספיקות לצורך חלוקת הדיבידנדים.

הגברת היעילות המשקית בענף התיירות

לשם צמצום עיוותים תחרותיים בתחום התיירות אשר מביאים לסבסוד תיירות זרה על חשבון תיירות הפנים והשוואת מודל המיסוי של תיירות נכנסת באופן התואם את הנהוג במדינות ה- OECD, ושכלול התחרות בתחום התיירות, לקבוע כמפורט להלן:
1. למחוק את סעיף 30 (א)(8) לחוק מע"מ כך שיחול מס ערך מוסף בשיעור מלא על שירותים הנרכשים על ידי תיירים בישראל, ובכלל זה: לינה של תייר בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה, שירותים הניתנים על ידי סוכני תיירות ושירותי תיירות מרפא.
2. להטיל על שר האוצר לבטל את תקנה 12 ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976, המחילה מס ערך מוסף בשיעור אפס על שירותים הניתנים אגב לינה כאמור בסעיף 30 (א)(8) לחוק מע"מ.

דברי הסבר

ענף התיירות בישראל נהנה מתמיכה ממשלתית בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים חדשים, הן על ידי קביעת מע"מ בשיעור אפס לתיירים זרים, והן על ידי תמיכה ישירה של הממשלה, המשקיעה בענף באופן ישיר כמיליארד ש"ח בשנה על ידי תמיכה כספית בהקמת חדרי מלון בשיעור של כ- 20% מעלות ההשקעה, בהקמת תשתיות תיירות, העמדת תקציב שיווק משמעותי לקידום מדינת ישראל כיעד תיירותי והחלטות ממשלה נקודתיות לתמיכה בענף התיירות בעתות משבר.
מדיניות התמיכה הממשלתית תומכת גם בצד הביקוש, על ידי ניסיון לעודד כניסת תיירים זרים ישראל, וגם בצד ההיצע, על ידי תמיכה בהקמת מתקנים מלונאים ותשתיות תיירות. במציאות בה היצע מקומות הלינה מוגבל בטווח הקצר, תמיכה בתיירות נכנסת, בייחוד על ידי סבסוד תיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור %0, מייקרת את שירותי התיירות לצרכן הישראלי ופוגעת בתיירות הפנים. מלבד הבעייתיות הכרוכה בסבסוד תיירים זרים על חשבון התייר הישראלי, התמיכה בתיירות נכנסת, באמצעות תשלום מע"מ בשיעור 0
ובאמצעות פעולות שיווק, היא תמיכה לא יעילה כלכלית. מניתוחים שונים שבוצעו על ידי בנק ישראל ועל ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה, שהתמיכה בתיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור 0, שעלותה לקופת המדינה נאמדת בכ- 2.5 מיליארד ש"ח, תורמת לגידול של כ- 2% בלבד בכמות התיירים הזרים (לפי עבודת מחקר שפורסמה באתר הכלכלן הראשי בפברואר; להלן – עבודת המחקר). לאור נתונים אלה, ועל מנת לצמצם עיוותים תחרותיים וסבסוד תיירות זרה על חשבון התייר הישראלי, ולהביא לייעול התמיכה הממשלתית בענף התיירות, מוצע בהחלטה זו לערוך שינויים במדיניות התמיכה הממשלתית בענף התיירות.
סעיף 1 בישראל מונהג מע"מ אחיד, בשונה ממדינות רבות ב- OECD בהן נקבע מע"מ דיפרנציאלי המשתנה ממוצר למוצר. נוהל זה מייעל את גביית המס ומונע עיוותים שונים ועל כן זוכה באופן קבוע לשבחים בדוחות שונים של גופים בינ"ל. עם זאת, לכלל זה יש מספר מצומצם של חריגים אשר חל לגביהם מע"מ בשיעור אפס. בין חריגים אלה נמנים גם שירותי לינה, שירותי השכרת רכב, שירותי הסעדה של בית המלון, והדרכה ושירותי תיירות מרפא לתיירים זרים בישראל, והכל כמפורט בסעיף 30 (א)(8) לחוק מע"מ .
מניתוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (ראה.י עבודת המחקר), ומניתוח דומה שנערך על ידי בנק ישראל, עולה כי סך ההשפעות החיצוניות הקשורות לענף התיירות הזרה אינו חיובי ואינו מצדיק סבסוד ממשלתי (או תמיכה דרך הטבות מס ייעודיות(. בנוסף, ביטול הסבסוד צפוי אמנם להפחית בשיעור מסוים את היקף התיירות הזרה לצד פגיעה בתוצר הריאלי של ענף התיירות, אך הגידול הצפוי בהכנסות המדינה הוא גדול פי כמה, כך שבסך הכל ביטול הפטור יביא לגידול של כ- 300 מיליון ש"ח בתוצר הריאלי של מדינת ישראל.
עוד יצוין, כי בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות לגיוס הכנסות מדינה, ביטול מע"מ בשיעור 0 על תיירות צפוי לתמוך בקצב צמיחת המשק בהשוואה להעלאת מיסים כגון מס הכנסה או מס חברות שצפויים להאט את קצב צמיחת התוצר. בנוסף, המס מוטל על אזרחים זרים בלבד ולכן לא צפוי להשפיע על אי השוויון ואף עשוי לתרום להורדת יוקר המחייה של אזרחים מקומיים, בניגוד למשל לשינוי בשיעור המע"מ הכללי.
בהתאם לכל האמור ולאור הניתוח הכלכלי המוכיח כי השפעת הסבסוד על שוק התיירות הינה השפעה זניחה, מוצע למחוק את סעיף 30 (א)(8) לחוק כך שיבוטל תשלום מע"מ בשיעור אפס על שירותים הנרכשים על ידי תיירים זרים בישראל ובכלל זה לינה של תייר בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה, שירותים הניתנים על ידי סוכני תיירות, ושירותי תיירות מרפא.
סעיף 2 תקנה 12 ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 , מחילה מס ערך מוסף בשיעור אפס על שירותים הניתנים אגב לינה כאמור בסעיף 30 (א)(8). בהמשך למחיקה של סעיף 30 (א)(8), מוצע להטיל על שר האוצר לבטל
את תקנה 12 ב. על פי עבודת המחקר, בעקבות ביטול הפטור, צפויה עליה במחירי חבילה ממוצעת לתייר בכ- 96 דולר. עליה זו במחיר צפויה להוביל לירידה של כ- 2.2% במספר התיירים הזרים ביחס לפוטנציאל התיירים התיאורטי שהיה עשוי להגיע לישראל מידי שנה. עם זאת, לאור קצב הגידול הטבעי של מספר התיירים הנכנסים לארץ, לא צפויה פגיעה ריאלית בענף.

הסדרת חבות המיסוי עבור עובדים זרים המועסקים בישראל

לאור המצב הכלכלי המורכב בו נמצא המשק הישראלי, בשל הצורך בהתכנסות תקציבית ובמטרה להסדיר את מערך המיסוי להעסקת עובדים זרים בישראל, לפעול כמפורט להלן:
1. להטיל על שר האוצר לתקן את תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014, כך שייקבע כי החל משנת 2025, יבוטלו כלל נקודות הזיכוי הניתנות לעובדים זרים.(לרבות עובדים זרים בסיעוד).
2 . להטיל על שר האוצר לבטל את צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשנ"ה- 1995, המקנה נקודות זיכוי לתושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים

מיסוי רווחים לא מחולקים

לשם מניעת התופעה שבה מנגנון המיסוי הדו-שלבי מנוצל בחלק מהחברות לצורך דחיית מס לזמן בלתי מוגבל, באמצעות צבירת רווחים רבים שאינם מחולקים לאורך זמן ארוך, ובהמשך לדוח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים במשרד האוצר שפורסם בחודש ספטמבר 2024 , לתקן את פקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) וחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה- 1995, כך שיוטמעו בחוקים האמורים העקרונות אשר הוצעו בתזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' …), התשפ"ה- 2024 , אשר פורסם להערות הציבור ביום 6 באוקטובר 2024 .

דברי הסבר

בישראל, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, משטר המס החל על חברות הוא דו-שלבי. תחת משטר זה, בשלב הראשון נגבה מס חברות (23% לרוב) על רווחים המופקים באותה שנה, ובשלב השני, כאשר בעלי החברה מחליטים למשוך את הרווחים מהחברה ואל היחיד כדיבידנד, נגבה מס דיבידנד ממקבלי הדיבידנד. שיעור המס החל על דיבידנד שמקבלים בעלי המניות המהותיים הוא בגובה 30%, ושיעור המס החל על דיבידנד שמקבלים בעלי המניות האחרים הוא 25% . כך, בשקלול שני השלבים – מס החברות והמס על הדיבידנד לבעל מניות מהותי – שיעור המס המוטל על ההכנסה עומד על כ- 46.1% (0.23 + 30%*0.77), ואם בעל המניות המהותי חב במס יסף שיעור המס עומד על קצת יותר מ- 48.4% (0.23 + 33%*0.77). הרציונל העומד מאחורי שיטת המיסוי הדו־שלבי במיסוי חברות הוא עיקרון השקילות המיסויית שלפיו יצומצם ההבדל בין שיעורי המס החלים על הכנסה המופקת בידי יחיד לבין אותה הכנסה המופקת בידו באמצעות חברה. המס השולי המוטל על יחידים (שכירים ועצמאים) עומד על כ- 50% בהכנסות גבוהות, וזהו שיעור מקורב לשיעור המס הכולל המשולם על ידי בעל מניות מהותי בהפקת ההכנסה על ידי חברה. כך, אופן הפקת ההכנסה – באמצעות חברה או באופן ישיר, לא משפיע על גובה המס אשר יוטל על הפעילות, ולא נוצר תמריץ חיובי או שלילי ליחידים להתאגד כחברות רק לצורך תכנון מס.
עם זאת, שיטת המיסוי הדו-שלבי, מייצרת יתרון מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום המס על ההכנסה. בעוד עצמאי נדרש לשלם את כלל המס החל עליו במועד הפקת ההכנסה, בפעילות באמצעות חברה, נדחה תשלום המס עד המועד שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות. מבחינה ציבורית, יש תועלת בדחיית מועד תשלום המס בשלב השני מכיוון שהדחייה מייצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותה. באופן זה, המדינה "מוותרת" למשך תקופה על מס הדיבידנד ומשתתפת למעשה במימון ההשקעה, תוך הבנה כי הדבר יביא להגדלת הפעילות הריאלית במשק, עידוד צמיחה והגדלת הרווחה בטווח הארוך, שתתבטא גם בהכנסות ממס בהמשך.
יחד עם זאת, בפועל, כתוצאה ממערך התמריצים הקיים, חלק מהחברות צוברות את הרווחים (לאחר תשלום מס חברות) ובוחרות להשקיען בהשקעות פסיביות (בעיקר בשוק ההון ובנדל"ן) ולא בהשקעות ריאליות. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ומשמשות ליחיד כמעין "ארנק", בו הוא אוגר את הונו. הימנעות בעל המניות מתשלום השלב השני במיסוי הדו-שלבי, מותיר בידיו סכום גבוה יותר הזמין להשקעה על ידי החברה, והרווחים מהשקעות אלה ממוסים גם הם רק בשלב הראשון ומושקעים פעם נוספת. כתוצאה מכך, בחברות אלה המס על הדיבידנד אינו נדחה באופן זמני, אלא דה-פקטו הדחייה היא פרמננטית. הרווחים הלא-מחולקים בחברות אלה כמעט ולא משמשים להגדלת הפעילות העסקית שהביאה להפקתם או לפעילות כלכלית ריאלית אחרת. מובן שהתנהלות זו בחברות אלו עומדת בסתירה גמורה לתכלית המחוקק, שכן בעוד שהשקעות ריאליות הן המטרה שלשמה אפשר המחוקק את דחיית המס במודל הדו-שלבי, בחברות אלו השקעות אלו אינן מבוצעות והמנגנון משמש בעיקר ככלי להקטנת חבות המס של בעל המניות. מצב זה כרוך באובדן הכנסות המדינה של מיליארדי שקלים חדשים בשנה, שמשמעותו העלאת מסים אחרים הפוגעים בפעילות הכלכלית, או גיוס חוב הכרוך בנטל פיסקלי בהווה ובעתיד. בנוסף, תכנון המס המבוצע באמצעות חברות ארנק משמש רק בעלי הכנסות מאוד גבוהות, כך שההשלכות החלוקתיות של פרצה זו הן רגרסיביות, ופוגעות פגיעה משמעותית ביכולת של מערכת המס לגבות מס באופן פרוגרסיבי.
במהלך החודשים ינואר עד אוגוסט 2024 התכנס צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר לבחון את סוגיית הרווחים הלא-מחולקים. הצוות הורכב מנציגי לשכת המנכ"ל, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר. במסגרת עבודתו, הצוות בחר להתמקד בחברות ארנק – חברות בהן בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד, משמשות את בעל המניות ככלי תאגידי לצבירת כספים תוך תשלום המס המופחת החל על חברות, בלא שההתאגדות מביאה לתועלת משקית מהותית. בהמשך להמלצות הצוות פורסם ביום 6 באוקטובר 2024, תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' …), התשפ"ה- 2024 (להלן – התזכיר), שבו הוצעו מספר צעדים לטיפול בנושא של חברות ארנק. הסוג הראשון המטופל במסגרת התזכיר הוא סוג של חברות אשר עיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות בעל המניות בעסק (להלן – חברות ארנק פעילות). בחברות אלה, במקום שבעל המניות ישלם מס על סכום הכנסות המשקפות את תרומתו האמיתית לפעילות העסק, הוא מושך מהחברה סכום נמוך המספק לו למחיה – בדרך כלל כמשכורת או כדיבידנד – כאשר יתרת ההכנסה אשר הפיק נותר בחברה ומשולם בשלו מס נמוך. הסוג השני של חברות אשר הוצע לטפל בהן הוא חברות החזקה. חברות אלה הן חברות ללא פעילות עסקית משמעותית, ומרבית הכנסותיהן פסיביות (הכנסות מדיבידנד, ריבית, רווחי הון וכו'), והן משמשות יחיד שמחזיק בהן ככלי לביצוע השקעות ללא תשלום המס המלא. במקרים רבים, כספי החברה המושקעים הם רווחים שנבעו מפעילות עסקית אחרת שלא שולם בשלה השלב השני של המס. במקום להעביר את הרווחים מאותה פעילות ליחיד אשר ישלים את תשלום המס הנדרש לפי המודל הדו-שלבי, הכספים מועברים לחברת הארנק המשקיעה אותם באפיקים דומים לאלה שיחידים משקיעים בהם את חסכונותיהם. כאשר ההבדל הוא, שאותם יחידים משקיעים את הכספים לאחר ששולם עליהם המס, ומשלמים על הרווחים את המס המלא כקבוע בחוק. חברות האחזקה מאופיינות במיעוט בעלי שליטה השולטים שליטה מלאה בפעילות החברה ובחלוקת הדיבידנדים או, באי חלוקתם, והן יכולות להיות בעלות מנעד רחב של היקפי הכנסות, הכל כתלות בהיקף ההחזקות של החברה.
על אף ששני סוגי החברות הללו מוגדרות חברות ארנק, קיימים מאפיינים רבים המבחינים ביניהן – כגון: היקף הרווחים, מקורות ההכנסה ושיעור הרווחיות. עם זאת, הדומה בין סוגי החברות הוא שמשטר המס הנוכחי מאפשר להן להימנע מחלוקת רווחים כדיבידנד לבעלי החברה, תוך שהן משמשות כאמור לבעלי החברה כמעין "ארנק" לאגירת כספים בסביבת מיסוי מיטיבה. לאחר בחינת הנעשה בעולם ובחינת חלופת שונות, הצוות ממליץ על ביצוע מספר תיקונים, לצורך טיפול בכל אחד מסוגי חברות הארנק. לגבי חברות ארנק פעילות מוצעים בתזכיר מספר תיקונים בסעיף 62 א לפקודה, העוסק במיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים. סעיף זה אשר נחקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016, ונכנס לתוקף בשנת 2017 (להלן – תיקון 2017), נועד לטפל בתופעה דומה לזו אשר מוצע לטפל בה כבהצעה זו. תיקון 2017 נועד להקשות על התופעה של עובדים שכירים בחברות או נושאי משרה בהן, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת להן את אותם שירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסי ם הדומים במהותם ליחסים שהיו קיימים בין היחיד, נותן השירות, לבין החברה מקבלת השירות (להלן – חברת שכיר). לפי סעיף 62 א אשר נחקק בתיקון 2017, במקרים אלה, יש להתעלם מקיומה של החברה לעניין זה, ולחייב את בעל המניות נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית. כעת, מוצע לטפל במספר פרצות שנותרו ביחס לחברות השכירים אשר טופלו במסגרת תיקון 2017 .

כמו כן, מוצע להוסיף את סעיף קטן 62 א(א 1) לפקודה אשר יתייחס למקרים מובהקים אחרים של חברות ארנק פעילות אשר לא נכללו בגדר החברות שחל לגביהן התיקון האמור. חלופה זו תחול על חברות מעטים עסקיות שיש להן שיעור רווחיות גבוה מהרגיל מפעילות עתירת יגיעה אישית. הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, כפי שמוסבר בדברי ההסבר של התזכיר בהרחבה, היא פעילות אקטיבית, שהמרכיב הדומיננטי בהפקתה הוא יגיעה אישית. שיעור רווחיות גבוה מפעילות כאמור, נובעת לרוב, מפעילות של בעלי המניות אשר מותירים חלק גדול מההכנסה שהפיקו בתוך החברה לצורך הימנעות מתשלום המס השולי החל עליהם, כאשר מבחינה מהותית הכנסה זו הייתה צריכה להגיע אליהם באופן ישיר. לגבי חברות כאמור, הוצע בתזכיר לקבוע שבעל המניות המהותי הפעיל בחברה (קרי, שהכנסת החברה, כולה או חלקה, מופקת מיגיעתו האישית של בעל המניות), יחויב במס שולי על חלקו בהכנסה החייבת של החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית העולה על שיעור של 25% מההכנסה האמורה. הסכום האמור יופחת ככל ששיעור הרווחיות של החברה עולה עד לשחיקה מלאה בשיעור רווחיות מעסק של 100% , במנגנון של "תקרה מתקפלת". שיעור הרווחיות מאפשר לזהות בוודאות קרובה חברות שעיקר ההכנסה שלהן נובע ממשלח ידם או מפעילותם של בעלי מניותיהן, שכן מדובר בשיעור רווח חריג שלא אופייני לחברה שיש לה פעילות עסקית
משמעותית המחייבת השקעה ברכוש קבוע ובעובדים. יחד עם זאת, מנגנון המיסוי המוצע מאפשר מיסוי בשיעור מס חברות עד לשיעור מהמחזור שמצביע על שיעור רווחיות סביר של חברות, אם כי בטווח הגבוה,
וזאת בשם עיקרון השמרנות. ככל ששיעור הרווחיות עולה, כך הניכוי בשל שיעור הרווחיות ה"נורמלי" נשחק עד למחיקה שלו בשיעור רווחיות של 100% . שיעור שמייצג חברות שאין להן הוצאות כלל.
לגבי חברות החזקה מוצעים תיקונים המבקשים להקשות על יצירת חברות ארנק מסוג זה לצורך תכנון מס. כיום, הסעיף העיקרי המתייחס באופן מיוחד לבעיות שמתעוררות בשל קיומן של חברות החזקה כפי שפורטו לעיל, הוא סעיף 77 לפקודה אשר תוקן באופן נרחב במסגרת תיקון 2017 . הסעיף כנוסחו היום מסמיך את המנהל, לאחר שהתייעץ עם ועדה ציבורית, להורות שימוסו חלק מהרווחים לא-מחולקים של חברת מעטים כאילו הם חולקו, ובלבד שאלה לא חולקו לאחר חמש שנים ממועד צבירתם. הסעיף קובע, בין היתר, כי ניתן לתת הוראה כאמור רק אם תוצאת אי החלוקה מביאה להימנעות או הפחתת מס, וכי יש בידי חברת המעטים לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה. מניסיון שנצבר בהפעלת הסעיף, עולה כי הדרישות המצויות בסעיף, ובעיקר הצורך בבחינה פרטנית של מצבה העסקי של כל חברה לצורך הפעלת הסעיף, מקשות על יישומו באופן יעיל, גם במקרים מובהקים. על כן, מוצע לקבוע מודל נורמטיבי שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים במישרין את הפעילות של החברה, כך שהחברה תישא בעלות נורמטיבית של 2% בשל שיעור מהרווחים הלא מחולקים המושקעים
בהשקעות פסיביות, מעבר לגובה מגן מס שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ריאלית. המנגנון המוצע מייצר איזון בין הצורך למנוע את השימוש בחברות החזקה כחברות ארנק מחד, ומאידך, ברצון שלא לפגוע בחברות
המנהלות פעילויות ריאליות ומבצעות השקעות לצורך הגדלה והתרחבות עסקיהן. יצוין, שלפי המוצע, גם על הרווחים שהם מעבר למגן המס ושאינם משמשים לפעילות החברה, יחול שיעור מס מאוד נמוך. כך, ובדומה למיסים פיגוביאניים, עלות זו תהיה גבוהה מספיק בכדי להפוך את השימוש בחברות החזקה לצורך תכנון מס ללא כדאי, אך נמוכה מספיק בכדי לאפשר לחברות שיש להן רצון מיוחד שלא לחלק את הרווחים לשמור אותם בתוך החברה. לצורך יצירת הסדר הוליסטי, מוצע להשאיר את ההסדר הקיים בסעיף 77 אשר יאפשר סנקציה חריפה יותר לטיפול במקרים הקיצוניים ביותר, וכן יאפשר טיפול, במקרים של חברות עסקיות אשר לצד הפעילות העסקית
הלגיטימית שלהן משמשות ג ם כמקלט מס לצורך החזקת רווחים והשקעתם בצורה שלא תחול עליהם המודל הנורמטיבי החדש. לצורך כך, מוצעים בתזכיר גם מספר תיקונים לצורך ייעול המנגנון הפרטני שמצוי בסעיף האמור.
מוצע שתחילתו של הסימן החדש, המטפל בחברות החזקה, יהיה בתחילת שנת 2025, ומובהר בסעיף שמדובר בתחולה אקטיבית והסימן יחול גם על רווחים קיימים שנצברו לפני יום התחילה. עם זאת, בשל המנגנון אשר נקבע, תהיה לחברה שנת מס מלאה שבה היא תוכל לחלק דיבידנד או להשתמש ברווחים לצרכים העסקיים שלה, והמיסוי ייקבע בהתאם למאפייני החברה בתחילת שנת 2026 . כמו כן, לצורך מתן תקופה של התארגנות, מוצעת הוראת מעבר לגבי רווחים שנצברו לפני תחילת החוק אשר יקל על חלוקתן באופן מדורג.
התיקון המוצע בסעיף 62 א צפוי לייחס הכנסות רבות של חברות ליחידים בעלי מניות בחברות, באופן אשר משפיע גם על החבות בדמי ביטוח לאומי. כבר היום על הכנסות שנכללות בסעיף 62א נגבים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לאור התיקונים אשר מוצעים בפקודה, בתזכיר מוצע לתקן גם את חוק הביטוח הלאומי ולהבהיר שההכנסות לפי סעיף 62א ייוחסו לבעל המניות המהותי כהכנסתו של עובד עצמאי וכי יחולו עליו ההוראות החלות לעניין עובד עצמאי.

הגדלת היתרון התחרותי של ישראל בהשקעות, צמיחת חברות והתרחבות חברות בינלאומיות בענף ההייטק, ע"י מתן ודאות והסרת חסמים במיסוי

בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1294 מיום 14 בינואר 2024 שעניינה תכנית להאצת ענף ההייטק ולשימור מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית, ולנוכח החשיבות שרואה הממשלה בשימור היתרון התחרותי והאטרקטיביות להשקעות בענף ההייטק, צמיחת חברות ישראליות, והרחבת פעילותן של חברות רב- לאומיות, ומתוך רצון להאיץ את ענף ההייטק ביום שאחרי המלחמה:
1. להנחות את שר האוצר לתקן את פקודת מס הכנסה, בהתאם לעקרונות הבאים:
א. במטרה להסיר חסמים למיזוגי חברות, לתקן את סעיפים 103ג( 6)(א) ו- 103ג( 6)(ב) לפקודה, כך שבמכירת זכויות בחברה מעבירה אגב מיזוג, ובהעברת נכסי חברה מעבירה או התחייבויותיה לחברה קולטת אגב מיזוג, יתאפשר מיזוג לפי סעיף 103, ובלבד –
1) שסך הזכויות של כלל בעלי הזכויות בכל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג במועד המיזוג הוא לפחות 5% משווי השוק של הזכויות בחברה הקולטת במועד האמור, במקום 10% כקבוע כיום, וכן בהתאמה כאשר שווי השוק של כל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג לא יעלה על פי תשעה עשר משווי השוק של חברה אחרת המשתתפת במיזוג, במקום פי תשעה כקבוע כיום בסעיף;
2) שניתן לכך אישור מנהל רשות המיסים, אשר יבחן את עמידת החברות בסעיף 103 ג(1) לפקודה.
ב. במטרה לפשט הליכי מיזוג בין חברות על דרך של החלפת מניות מכוח סעיף 103 לפקודת מס הכנסה, לתקן בסעיף 103 האמור את סעיף (2) להגדרה "מיזוג" כך שיראו "מיזוג" לעניין פקודת מס הכנסה בהעברה של 70% מן הזכויות בחברה הנעברת לחברה אחרת, במקום 80% כיום, ומבלי לגרוע מיתר התנאים הקבועים בהגדרה האמורה.
ג. במטרה לאפשר מכירת זכויות והקצאתן ביתר קלות לאחר ביצוע שינוי מבנה כהגדרתו בפקודה, ולאפשר ביצוע מגוון רחב יותר של שינויי מבנה, לבטל את המגבלות האמורות בסעיפים 103ג(8) 104א(א)(1)(ב), 104ב(א)(1)(ג), 104 ב(ו)(א), 104 ג(א) (4) ו- 105 ג(א)(7) לפקודה בדבר האיסור להפחית את סך הזכויות המוחזקות בידי בעלי הזכויות בחברות המשתתפות בשינוי מבנה משיעור של 25% למשך התקופה הנדרשת כהגדרתה בסעיף 103 .
ד. במטרה להקל על חברות לגייס משקיעים לאחר ביצועם של שינוי מבנה שבמהותו מהווה הפרדה בין פעילויות שונות, לתקן את סעיפים 104א(ב1) 104ב(א)(4) ו- 105ג(א)(14) לפקודה, כך שתבוטל החובה להשלמת בניית בניין על אותה קרקע בתוך 5 שנים ממועד ההעברה.
2. במטרה לעודד השקעות במשק הישראלי, ככלל, ובפרט במגזר הטכנולוגיה, ולצורך שיפור יכולתו של המגזר העסקי למשוך השקעות לישראל בתנאי תחרות מיסים בין-לאומית, לבצע תיקונים כמפורט להלן:
א. לתקן את פקודת מס הכנסה ול הסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות בעניינים אלה, והכל תוך התווית שיקול הדעת של השר בחקיקה –
1) לקבוע כי ריווח מהשקעה בנכס פיננסי מהסוג שייקבע, על ידי משקיעים שאינם תושבי ישראל החייבים במס לפי הפרק הראשון לחלק ב', יקבלו פטור או הנחה מהמס, והכל לפי התנאים שיקבע השר;
2) לקבוע כי חלקו של שותף מהסוג אשר יקבע בהכנסה של שותפות מניירות ערך או מנכס פיננסי אחר שמתקיימים בה תנאים אשר יקבע, תחשב בידי אותו שותף כהכנסה ממקור פסיבי או כרווח הון, והכל בתנאים שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "הכנסה ממקור פסיבי" – הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה ומדיבידנד, שאינה הכנסה מעסק או ממשלח יד;
3) לקבוע כי הפטור לפי סעיפים 97 (ב2) ו-(ב3) יינתן גם לתושבי חוץ שיש להם מפעל קבע בישראל, אם הוא מהסוג שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
4) לקבוע כי על דמי הצלחה של שותף תושב ישראל בקרן השקעות מסוימת בשל השקעה בנכס פיננסי מהסוג אשר יקבע, יחול מס בשיעור של 32% .

לעניין סעיף זה, "דמי הצלחה" – החלק שלו זכאי שותף ברווחי הקרן, למעט החלק שלו הוא זכאי בתמורה להשקעתו הכספית בקרן.
ב. לתקן את חוק מע"מ, ולהסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות בעניינים אלה, והכל תוך התווית שיקול הדעת של השר בחקיקה –
1) לקבוע כי יחול מס ערך מוסף בשיעור של 0% על מתן שירותי ניהול לשותפות מהסוג אשר יקבע (להלן – השותפות) על פי שיעור הזכויות ברווחים של תושבי חוץ המשקיעים בשותפות ביחס לכלל הזכויות ברווחים של המשקיעים בשותפות, לרבות אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, גם לתושב ישראל בישראל;
2) לקבוע כי על דמי הצלחה של שותף מנהל בקרן השקעות מסוימת בשל השקעה בנכס פיננסי מהסוג אשר יקבע, יחול פטור ממס ערך מוסף.
ג. שר האוצר יפרסם, תוך 60 יום מיום תיקון החוק, תקנות לפי האמור בסעיפים 2 (א) ו- 2(ב) לעיל.
3 . במטרה להגדיל את היתרון התחרותי של ישראל בפני קבוצות טכנולוגיות רב-לאומיות (להלן – הקבוצה או הקבוצות), על ידי הגדלת הוודאות המיסויית, לרשום את הודעת מנהל רשות המיסים כי יפרסם, בהתייעצות עם אגף התקציבים, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בתוך 60 יום, חוזר מס הכנסה אשר יבהיר את האופן בו יש לתמחר את הפעילות של מרכזי מחקר ופיתוח מסוימים השייכים לקבוצות הפועלות בישראל, בהתאם להוראות הדין והעקרונות הבאים:
א. החוזר יכלול "מסלול ירוק" על בסיס דיווח עצמי של הקבוצות;
ב. החוזר יבהיר כי במסגרת המסלול הירוק, שיטת המיסוי תהיה בטווח רווח קבוע וחד צידית בגין מתן שירותי הפיתוח;
ג. התנאים שיפורטו בחוזר יהיו תנאים מדידים וכמותיים וייקבעו בהתאמה להנחיות ה- OECD

תמיכת המגזר הציבורי בהתמודדות הממשלה עם השלכות המשבר הכלכלי הנובע מ"מלחמת חרבות ברזל "

1. להנחות את הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר להמשיך בהידברות המתקיימת עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה ולנהל הידברות עם ארגוני עובדים יציגים אחרים במגזר הציבורי, בדבר צעדים לצמצום ולריסון הוצאות השכר במגזר הציבורי, לרבות באופן של דחיית מועד הזכאות להעלאה במשכורת המשולמת לעובדים במגזר הציבורי או הפחתתה בהיקף כולל של לפחות שלושה מיליארד ש"ח בכל שנה, בשנים 2025-2028 . זאת בנוסף לשאר הצעדים המובאים בתכנית הכלכלית ולהם השלכות על שכר עובדי המגזר הציבורי.
2. בהמשך לאמור, להטיל על שר האוצר, אם תגובשנה הסכמות, לכל הפחות עם ארגון העובדים המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר במגזר הציבורי, לקדם חקיקה, ככל הנדרש, שתעגן ותחיל את ההסכמות כאמור על כלל המגזר הציבורי וכן שתכלול הוראות בדבר העברה, במישרין או בעקיפין, של סכום החיסכון שייווצר אצל מעסי ק ציבורי שאינו המדינה, כתוצאה מצעדים כאמור, לקופת המדינה, לרבות באמצעות הפחתת תקצוב.
3. להפחית מתוך X את ההפרש בין הסכום הנקוב בסעיף 1 לבין סכום ההפחתה שיוסכם עליו, ככל שבמסגרת ההידברות יוסכם על הפחתה נמוכה מסכום זה.

צמצום עיוותי מס באפיקי חיסכון לטווח בינוני

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך, ובמטרה לצמצם את עיוותי המס באפיקי חיסכון לטווח בינוני, לתקן את פקודת מס הכנסה באופן הבא:
1. לתקן את סעיף 9 (16א) וסעיף 9 (16ב) לפקודה כך שריבית ורווחים אחרים שנצברו בקרן השתלמות מיום שהפכה הקרן לנזילה, יהיו חייבים במס בהתאם לשיעור הקבוע בפקודת מס הכנסה. המס ישולם במועד שבו הכספים יימשכו מקרן ההשתלמות.
2. התיקונים האמורים בסעיף 1 יחולו לגבי ריבית ורווחים אחרים שנצברו בקרן השתלמות החל מיום 1 בינואר 2025

ייעול המיסוי הפנסיוני בהפקדה

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך –
1. לתקן את סעיף 3 (ה3) לפקודת מס הכנסה ]נוסח חדש[, באופן הבא:
א. סכום התקרה לעניין סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד לקופות גמל לקצבה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד (להלן – סכום התקרה) יעמוד על פעמיים השכר הממוצע במשק.
ב. תקרת הפיצויים לעניין סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים תשתווה לסכום התקרה כאמור ותעמוד על פעמיים השכר הממוצע במשק.
2. לתקן בהתאם את חוק הביטוח הלאומי, ולשנות את השיעור הקבוע בסעיף 32 (א)(8) לחוק, כך שהקצבת אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי לא תעלה בשל הגדלת גביית המוסד לביטוח לאומי כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המפורטים בסעיף 1 .

עצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך, לתקן את סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, כך ששיעור הפטור ממס החל על קצבה מזכה, על היוון קצבה ועל יתרת ההון הפטורה כאמור באותו סעיף, אשר עומד לגבי שנות המס 2020 עד 2024 על 52% יחול גם לגבי שנת המס 2025 ואילך.

מס מיוחד על פעילות של בנקים בשנת 2026

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות:
1. להטיל על שר האוצר בשיתוף עם נגיד בנק ישראל, להקים צוות בין-משרדי שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026 .
2. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד האוצר ובצוות יהיו חברים: הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמו; ראש רשות המסים או מי מטעמו, המפקח על הבנקים או מי מטעמו והכלכלן הראשי או מי מטעמו.
3. הצוות יבחן האם מתקיימת עילה ייחודית למיסוי המערכת הבנקאית בנפרד, את תחזית ההכנסות של הבנקים לשנת 2026 ושיעורי הרווחיות ביחס לשווקים אחרים, ידון בהשפעות המיסוי על הצרכנים ועל השוק הריאלי וידון בהשפעת המיסוי הקודם.
4. הצוות יגיש את המלצתו, לרבות צעדים אופרטיביים ותיקוני חקיקה נדרשים, עד תום הרבעון השלישי של שנת 2025

מס נוסף על הכנסות הוניות והכנסה ממקרקעין

1. לתקן את סעיף 121ב לפקודה, באופן הבא:

א. יחיד אשר הכנסתו החייבת ממקורות הוניים בשנת המס עלתה על הסכום הקבוע בסעיף 121ב לפקודה, יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת ממקורות הוניים העולה על הסכום האמור בשיעור של 2% נוספים מעבר לשיעורי המס לפי הסעיפים האחרים בפקודה.
ב. שבח חייב שנצמח במכירת דירה ייכלל במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס נוסף אשר יחיד חייב עליה במס לפי אותו סעיף.

2. לתקן את סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין כך שיהיה ניתן לגבות את המס הנוסף במועד התשלום של מס השבח למנהל מיסוי המקרקעין.

דברי הסבר

סעיף 1(א)

בסעיף 121ב לפקודה, נקבע שיחיד יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על הסכום הקבוע באותו סעיף, בשיעור של 3%. הכנסה חייבת שחל עליה הסעיף האמור כוללת הכנסה חייבת מכל מקורות ההכנסה שבפקודה, בכלל זה רווח הון, והמס הנוסף מתווסף על מס ההכנסה שמשולם לפי סעיפים אחרים בפקודה. כחלק מצעדי הממשלה להגדיל את היקף הכנסותיה ולשם צמצום הגירעון, מוצע לקבוע מס נוסף בשיעור של 2% נוספים. מוצע שהמס הנוסף יוטל רק על יחיד אשר הכנסתו החייבת ממקורות הוניים בשנת המס עלתה על הסכום הקבוע בסעיף 121ב לפקודה (היום כ- 721,560 שקלים חדשים), והוא יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת ממקורות הוניים העולה על הסכום האמור, בשיעור של 2% נוספים מעבר לשיעורי המס לפי הסעיפים האחרים בפקודה. כך, בסך הכל, בתוספת המס הנוסף הקיים היום, יוטל מס נוסף בשיעור של 5% על הכנסתו החייבת ממקורות הוניים.
הכנסה חייבת ממקורות הוניים היא הכנסה שלא הופקה מעבודה או מעסק של היחיד, ובכלל זאת הכנסה מדיבידנד, מריבית, מרווח הון, מדמי שכירות, וממכירת זכויות במקרקעין. כאמור, לפי המוצע, המיסוי הנוסף יחול רק על בעלי הכנסה חייבת גבוהה מאוד ממקורות הוניים. ברוב המקרים, על אף רמת ההכנסה הגבוהה של יחידים אלו, הכנסותיהם ממקורות הוניים ממוסות בשיעורי מס נמוכים יותר מאשר שיעורי המס השולי הגבוהים ביותר, כך שהתוצאה היא שחלק גדול מההכנסות של אותם יחידים ממוסה בשיעורים נמוכים הרבה יותר מאשר מי שהכנסתם החייבת נמוכה יותר אבל נובעת מעבודה או ממשלח יד. כך לדוגמה, לפי נתוני רשות המסים, שיעור המס האפקטיבי הממוצע של המאיון העליון עומד על כ- 26% ושיעור המס האפקטיבי הממוצע ברבבון העליון עמד על כ- 21% בלבד. הצעד המוצע צפוי להקל במעט על הפן הרגרסיבי האמור של מערכת המס, שנוצרת כתוצאה משיעורי המס הנמוכים של מירב ההכנסות מרווחי הון. בנוסף , החרגת הכנסה מעבודה או מעסק או ממשלח יד מהמס הנוסף המוצע, לא מייצרת נטל מס גבוה מדי על פעילות עסקית ובכך מייצרת פגיעה פחותה בתמריץ לעבודה ולפיתוח עסקי. יובהר כי לצורך חישוב סף המס, קרי סכום ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, שמעליו יוטל המס הנוסף המוצע, יילקחו בחשבון רק ההכנסה החייבת ממקורות הוניים ולא הכנסות אחרות. כך לדוגמה, אם ליחיד יש הכנסה חייבת ממקורות הוניים בגובה 500 אלף שקלים חדשים, והכנסה חייבת ממקורות לא הוניים בגובה 500 אלף שקלים נוספים, לא יוטל המס הנוסף המוצע מכיוון שגובה ההכנסה החייבת ממקורות הוניים נמוכה מסף המס שנקבע. עוד יובהר כי אין בצעד המוצע לפגוע במס הנוסף בגובה 3% על כל מקורות ההכנסה לפי סעיף 121ב לפקודה, אשר יוותר ללא שינוי.
סעיף 1(ב)

כאמור, בסעיף 121ב לפקודה נקבע שיחיד יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על הסכום הקבוע באותו סעיף, בשיעור של 3% . לעניין זה, ככלל, שבח הנצמח כתוצאה ממכירת זכות במקרקעין נכלל כחלק מההכנסה החייבת של היחיד לצורך הטלת המס הנוסף כאמור, אולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים, השבח ייכלל רק אם שווי מכירת הדירה עולה על 5,382,285 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024 (והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין. מהאמור עולה, שבניגוד לחלופות השקעה אחרות, משקיעים אשר רוכשים דירות לא יהיו חייבים במס יסף על רווחיהם ממכירת דירות ההשקעה אלא אם שווי הדירה עולה על 5,382,285 שקלים חדשים. החרגת שבח כאמור ממס יסף מביאה להקלת מס לא מוצדקת למשקיעים בנדל"ן אשר יכולתם לשלם את המס אינה שונה ממשקיעים אחרים בעלי הכנסה דומה. כמו כן, הטבה זו גם מעוותת את שוק הדיור, מתמרצת השקעה בדירות על חשבון השקעות אחרות, ויכולה להוביל לעלייה במחירי דירות. על כן, מוצע להחיל מס ייסף על כלל ההכנסות משבח, לרבות ממכירת דירות מגורים, ובלבד שההכנסה איננה פטורה ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין. ויובהר, כי מכיוון שלרוב מכירת דירת מגורים יחידה של המוכר פטורה ממס שבח אם היא עומדת בהוראות סעיף 49 ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין, שבח פטור שנצמח ממכירת דירה יחידה לא ייכלל גם לאחר התיקון בבסיס המס לעניין מס נוסף לפי סעיף 121 ב. לעומת זאת, שבח שנצמח ממכירת דירת מגורים שאינה יחידה, ושאינו פטור ממס על פי כל דין, יחושב לצורך חישוב הכנסת היחיד החל מהשקל הראשון.
סעיף 2 כאמור, ככלל, הכנסות ממכירות זכויות במקרקעין נכללות כחלק מההכנסה החייבת של היחיד לצורך הטלת המס הנוסף כאמור. יחיד שחייב במס נוסף אינו זכאי לפטור מהגשת דו"ח שנתי ועל כן מחויב להגיש בסוף שנת המס דו"ח ולשלם את המס הנוסף אשר חייב בו (ראו תקנה 3 (א)(8) ו- 5(ב) לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח- 1988). כדי לטייב את גביית המס הנוסף ממי שחייב במס נוסף בשל מכירת זכות במקרקעין, מוצע לקבוע כי המס הנוסף יתווסף לחבות מס השבח, וישולם כבר במסגרת שומת מס השבח. תיקון זה צפוי להקל על גביית המס הנוסף, ולהביא לכך שהמס הנוסף ישולם בקירוב למועד הפקת ההכנסה בפועל. יובהר כי בהתאם לסעיף 48 ב לחוק מיסוי מקרקעין, לענין שיעורי המס והזיכויים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק מיסוי מקרקעין, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה. על כן, כאשר יגיש המוכר את הדוח השנתי בסוף השנה הוא יעשה את החישוב הסופי של המס הנוסף שחייב בו באותה שנה, וישלם את חבות המס בהתאם. ככל שלפי חישוב זה הוא נדרש להוסיף תוספת מס הוא ישלם אותו במועד הקבוע לתשלום המס הנוסף בפקודה, וככל ששילם ביתר במסגרת שומת המקרקעין, יהיה זכאי לקבל החזר.

חוק-יסוד: משק המדינה