משרדנו בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים מציעים שירותי ייצוג בהליכי בוררות גישור או גישבור

הליכי יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט Alternative Dispute Resulution תופסים חלק נכבד מההליכים האזרחיים והפליליים בארץ ובעולם, הליך משפטי הינו ארוך, מורכב, יקר, ולא תמיד סופי (ערעור בזכות).

בהליכי "שפיטה פרטיים" קיימת אפשרות לבחור בזהות הבורר/ מגשר, מומחיותו וכישוריו בהקשר לסכסוך הספיציפי (מהנדס בסכסוך בנייה), במועדים נוחים (ימים ושעות בהתאם לרצון הצדדים וזמינותם) וכן לקבוע גמישות בפרוצדורה ובצורך בהסכמות במהלך ההליך.

 "…ההליכים המשפטיים אינם תכנית כבקשתו של פלוני או אלמוני; איננו נמצאים מעל בימת תיאטרון, והצדדים אינם שחקנים, אשר יכולים להחליף דמויות, תפקידים ותסריטים כאוות נפשם. על המעוניין לפנות למערכת המשפט לשם קבלת סעד לדבוק בגרסה אחת לאורך ההליכים, או לכל הפחות להציג הסבר מניח את הדעת לשינויה… יהא כלל זה נקוט בידינו: בעל דין הבוחר לשנות גרסתו, חושף עצמו לתמיהה ואף למבט חשדני מצד בית המשפט" (כבוד השופט אליקים רובינשטיין רע"א 12/15 עזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אלעזר, פיסקה י"א (1.3.2015)).  

לעיתים עושה בית המשפט עושה שימוש בסמכותו ומפנה הצדדים לבוררות או גישור לעיתים מסדירים זאת בהסכמה אפריורית של הצדדים ליישוב סכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט הקבועה בתניית בוררות בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, בענפים מסוימת הבוררות הינה חובה (וועדי עובדים, יהלומנים, כדורגל, אגודות שיתופיות ועוד).

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968

פרק א': פרשנות

הגדרות

"הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
"בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חליף;
"פסק בוררות" – פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים;
"פסק בוררות-חוץ" – פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;
"בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות.

פרק ב': הסכם בוררות

הוראות מכללא

סייג להסכם

חילופי צדדים ובוררים

עיכוב הליכים בבית המשפט

עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית

סעד נגד הפקעת זכויות

פרק ג': מינוי בורר והעברת בורר מתפקידו

מינוי בורר על ידי בית המשפט

מינוי בורר יחיד על ידי בית המשפט

מעמד בורר שנתמנה על ידי בית המשפט

העברת בורר מתפקידו

מינוי בורר חליף

פרק ד': מהלך הבוררות

הזמנת עדים

דרכי גביית עדות

דיון בהעדר בעל-דין

סמכויות-עזר של בית המשפט

הארכה של סעד זמני

פניה לבית המשפט אינה מעכבת הדיון

הארכת תקופות לפעולות הבורר

פרק ה': פסק הבוררות

צורת פסק בוררות

דין פסק בוררות

ערעור לפני בורר

תיקון פסק בוררות

אישור פסק בוררות

ביטול פסק בוררות

החזרת הפסק לבורר

סייגים לביטול הפסק

המועד לבקשת ביטול

בקשת ביטול ואישור הפסק

צו עיקול וכו'

פסק בוררות חוץ

ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות

פרק ו': חיובי הבורר ושכרו

אחריות הבורר

שכר הבורר

הפחתת שכר הבורר

זכות עיכוב

שכרו של בורר שהועבר מתפקידו

מעמד הבורר ובעלי הדין

פרק ז': הוראות שונות

דין המדינה

סמכויות הרשם

ערעור

שמירת זכויות וחיובים

שמירת דינים

ביטול

תחילה והוראת מעבר

ביצוע ותקנות

תוספת ראשונה

תוספת שניה

תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972

           בתוקף סמכותי לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות, אני מתקין תקנות אלה:

העברת-הסכסוך לרשם

1.    כללו תקנות האגודה הוראה המסמיכה את הרשם ליישב סכסוכים על פי סעיף 52 לפקודה, יועבר הסכסוך לרשם על ידי אחד הצדדים לסכסוך; היתה האגודה התובעת – יועבר הסכסוך על פי החלטת רשויות האגודה בהתאם לתקנותיה; היו אחד מחברי הרשויות הנבחרות של האגודה או פקיד האגודה שהנו חבר בה צד לסכסוך – יועבר הסכסוך על ידי חבר מחברי האגודה.

סמכויות הרשם

2.    (א)  הרשם רשאי ליישב את הסכסוך בעצמו או להעבירו לבורר יחיד או לבוררים שמינה, או לשלושה בוררים שאחד מהם מינה הרשם והשנים האחרים מונו על ידי הצדדים לסכסוך, כל צד בורר אחד; לבורר שמינה הרשם תהיה דעה מכרעת.

           (ב)  החליט הרשם או נקבע בתקנות האגודה שיש להעביר את הסכסוך לבוררים שמינו הצדדים והרשם כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הרשם לדרוש מכל צד לסכסוך לנקוב בשמו של הבורר שייצג אותו בסכסוך, תוך 15 יום מיום הדרישה; לא מילא אחד הצדדים לסכסוך אחר דרישת הרשם, רשאי הרשם על דעת עצמו למנות את הבורר, ודין בורר זה כדין בורר שמינה הצד שלא פעל לפי הדרישה.

           (ג)   התפטר או מת הבורר או אחד הבוררים שמינה הרשם או נבצר ממנו מכל סיבה שהיא לשבת בבוררות, ימנה הרשם בורר אחר במקומו.

מינוי בורר בידי ברית סיוע או הרשם תק' תשמ"א-1981

2א.     (א)  אגודה שעל פי תקנונה יש ליישב סכסוכים הנוגעים לעסקיה בדרך של בוררות לפי סעיף 52(1) לפקודה, ולא נתמנה בורר בדרך האמורה בתקנות האגודה, תוך 30 ימים מהיום הקובע, תמנה את הבורר ברית הסיוע שהאגודה חברה בה.

           (ב)  לא מינתה ברית הסיוע בורר כאמור בתקנת משנה (א) תוך 30 ימים מיום שנדרשה לכך מאת צד לבוררות, או שצד כאמור התנגד לבורר שמינתה ברית הסיוע, או שאין האגודה חברה בברית סיוע, ימנה הרשם את הבורר.

           (ג)   ברית סיוע שלפי תקנונה עליה למנות בורר לאגודה החברה בה ולא נתמנה בורר כאמור תוך 30 ימים מיום שנדרשה לכך מאת צד לבוררות, ימנה הרשם את הבורר.

           (ד)  קבע תקנון אגודה מינוי אדם מסוים או תאגיד מסוים כבורר בסכסוכים ונפטר אותו אדם או שאינו כשיר לפעולה משפטית, או שהתאגיד חדל להתקיים, ימנה הרשם את הבורר.

           (ה)  בתקנה זו, "היום הקובע" –

(1)   לגבי מינוי בורר בידי הצדדים לסכסוך – תאריך מסירת דרישה בכתב לצד השני;

(2)   לגבי מינוי בורר בידי אדם או גוף אחרים – תאריך מסירת דרישה בכתב לאותו אדם או גוף;

(3)   לגבי מינוי בורר בידי הרשם לפי תקנת משנה (ד) – יום מסירת דרישה לרשם למינוי הבורר;

           "ברית סיוע" – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית היא טיפול בייסוד אגודות ורישומן, הדרכתן, סיוע לפעולתן, שיתוף פעולה בין חבריה וחינוכן ברוח עקרונות האיגוד השיתופי;

           "בורר" – לרבות בורר מכריע כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

          (ו)   אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע.

העברת בוררים מתפקידם

3.    רשאי הרשם להעביר בורר מתפקידו, בין שמינהו צד לסכסוך ובין שמינהו הרשם, אם נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, או אם התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין.

הזמנת צדדים ועדים

4.    (א)  הבוררים רשאים להזמין צד לסכסוך או עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, כפי שרשאי בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו; באישור הרשם רשאים הם לפסוק לעדים שכר והוצאות ולהטילם על צד לסכסוך.

           (ב)  נקבע תאריך לדיון בבוררות, ישלח הבורר הזמנה לצדדים ולעדים, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים; ההזמנה תפרט את המועד ואת המקום שבו תתקיים הבוררות, ואם נדרש המוזמן להציג מסמך – יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורט בה שהמוזמן רשאי לגרום להצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו.

המצאת הזמנה ומסירת מסמכים

5.    (א)  מותר למסור הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה ורשאי הבורר לראות את ההזמנה לעד כאילו הומצאה כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך המסירה.

           (ב)  מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לצד לסכסוך בדואר רשום עם אישור מסירה, רואים אותו כאילו נמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה.

הזמנה להציג מסמך

6.    מי שהוזמן להציג מסמך בלבד, רואים אותו כאילו נענה להזמנה, אם הביא לידי הצגת המסמך, אף אם לא בא בעצמו להציגו.

זכויותיו וחובותיו של עד

7.    עד המעיד בבוררות חייב לענות תשובות מלאות ונכונות על כל השאלות שנשאל מלבד אם יש בהן כדי להפלילו.

ביטול ההזמנה

8.       הוזמן עד על ידי בורר, רשאי הרשם, על פי בקשת עד, לבטל את ההזמנה אם ראה שהיא באה תוך שימוש לרעה בהליכי הבוררות.

דרכי גביית עדות

9.    (א)  עדותו של עד או של צד לסכסוך תיגבה בכתב ותירשם ביד הבורר או מי שהוא הורה.

           (ב)  הבורר יזהיר את העד, לפני שיעיד, כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בדין.

דיון בהעדר צד

10.   (א)  צד לסכסוך שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר לדחות את הדיון או לדון באותה ישיבה בסכסוך בהעדרו; עד שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לדחות את הדיון או לפסוק בסכסוך בהעדרו.

           (ב)  הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר צד אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.

חוות דעת של מומחה

11.   היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת העניין לחוות דעתו של מומחה; עותק מחוות הדעת של המומחה יימסר לצדדים והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לעניין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לצדדים והם לא התנגדו.

אחריות הבורר

12.   בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי הצדדים בנאמנות.

סמכויות הבורר

13.   (א)  הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

           (ב)  הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא, באישור הרשם, לתת פסקי ביניים המכריעים בנושא הבוררות חלקים חלקים.

           (ג)   הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; הצדדים חייבים לשלם לבורר שכרו והוצאותיו חלק בחלק, זולת אם הבורר הורה הוראה אחרת.

שכר הבורר

14.   (א)  הצדדים חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן – השכר) במידה שאישר אותם הרשם, בסכומים או בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהבוררות.

           (ב)  צד רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שצד אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור אל הצד האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם.

הפחתת שכר והוצאות

15.   הרשם רשאי, על פי בקשת צד, להפחית שכר או הוצאות שקבע הבורר, אם ראה שהשכר או ההוצאות מוגזמים, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לחשבון השכר או ההוצאות; החלטתו של הרשם בענין קביעת השכר וההוצאות תהיה סופית.

זכות עיכוב

16.   (א)  לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו, רשאי הבורר לעכב את המשך הדיון או את מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור.

           (ב)  השתמש הבורר בסמכותו לפי תקנת משנה (א), רשאי הרשם להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את פסק הבוררות, או למסרו, הכל לפי הענין, בתנאי שהשכר כולו או מקצתו יופקד בחשבון של הרשם או שתינתן ערובה לתשלומו.

שכרו של בורר שהועבר מתפקידו

17.   בורר שהועבר מתפקידו, רשאי הרשם, על פי בקשת צד, לקבוע אם הוא זכאי לשכרו, כולו או מקצתו, אם לאו, ורשאי הרשם לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון שכרו.

סיום הדיון ומתן פסק בבוררות תק' תשמ"ז-1987

18.   (א)  הבורר חייב לסיים את הדיון בבוררות, להוציא פסק ולהמציאו לצדדים ולרשם תוך ששה חדשים מיום המינוי; הרשם רשאי, אם ראה טעם לכך, להאריך את התקופה האמורה. אי-הארכה בתום ששה החדשים לא תפגע בכשירות המינוי ובתוקפו של הפסק ובלבד שהרשם האריך את התקופה ושלח הודעה על כך לבורר.

           (ב)  הבורר רשאי לתקן בפסק כל טעות סופר.

פסק הבוררות

19.   (א)  פסק הבוררות יינתן בכתב וייחתם ביד הבורר בציון תאריך החתימה, ותצויין בו זכות הצדדים להשיג בפני הרשם תוך עשרה ימים.

           (ב)  בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.

           (ג)   הפסק יכיל את שמות הצדדים לסכסוך ומעניהם, הרצאה תמציתית של הסכסוך, השאלות שעמדו להכרעה, ממצאי הבורר לגבי העובדות המהותיות, טענות הצדדים וההחלטה.

זכות עיון בתיק הבוררות

20.   הרשם והבורר שהוא מינה יעמידו את תיק הבוררות לרשות הצדדים ובאי כוחם בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.

שמירת תיק הבוררות

21.   עם סיום הדיון ומתן פסק הבוררות, יעביר הבורר את תיק הבוררות לרשם; הרשם ישמור את תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות.

עונשין

22.   העובר על הוראות תקנות אלה, דינו – קנס 200 לירות או חודש מאסר.

ביטול

23.   תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות, 1934 – בטלה.

השם

24.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972".

ו' באדר תשל"ב (21 בפברואר 1972)                                    יוסף אלמוגי

                                                                                                                    שר העבודה

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 

1. בתקנות אלה:

          "גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;

          "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור;

          "יחידת הגישור", "רשימת המגשרים" – כהגדרתם בתקנות רשימת המגשרים;

          "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

          "שכר טרחה מרבי" – כמשמעותו בתקנה 12 לתקנות רשימת המגשרים;

          "תקנות רשימת המגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע"ח-2017.

מהות הגישור 

2. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

העברת ענין למגשר 

3. (א)  הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

          (ב)  בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.

          (ג)   הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.

          (ד)  לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, יופנו ליחידת הגישור כדי שתביא לפניהם, מתוך רשימת המגשרים, את שמותיהם של כל המגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (3) וכן שמו של מגשר אחד או יותר המתאימים למאפייני הסכסוך שבין הצדדים לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (4) ובלבד ששכר הטרחה של מגשר אחד לפחות אינו עולה על שכר הטרחה המרבי.

          (ד1) לצורך מתן המלצה לצדדים לפי תקנת משנה (ד), תשקול יחידת הגישור את השיקולים האלה:

(1)   תחומי התמחותו של המגשר ותחום עיסוקו;

(2)   אזורי פעילותו;

(3)   השפות שהוא דובר;

(4)   מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה לפי פניית השופט.

          (ד2) המלצת יחידת הגישור על רשימה מצומצמת של כמה מגשרים לפי תקנת משנה (ד) תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ד1).

          (ד3) פרטי המגשר שאליו הועבר עניין לגישור על יסוד המלצה של יחידת הגישור יפורסמו באתר בתי המשפט.

          (ה)  אין באמור בתקנת משנה (ד) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

          (ו)   אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

עיכוב הליכים 

4. (א)  מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.

          (ב)  חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.

חובות המגשר 

5. (א)  במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

          (ב)  המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –

(1)   היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

(2)   הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר.

          (ג)   המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

          (ד)  המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

          (ה)  המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

          (ו)   מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

          (ז)   המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

          (ח)  המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

תחילת הגישור 

6. בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –

(1)  בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);

(2)  המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.

שכר טרחה הוצאות ופקדון 

7. (א)  שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

          (ב)  בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

          (ג)   בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

          (ד)  בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

          (ה)  התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.

הפסקת הגישור 

8. (א)  בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

          (ב)  המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

(2)   בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)   בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

(4)   אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

(4א) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;

(5)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;

(7)   כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(8)   בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

          (ג)   החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

          (ד)  הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.

הסדר הגישור 

9. (א)  הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.

          (ב)  נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.

          (ג)   בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.

10. 10.    (א)  בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.

          (ב)  בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

          (ג)   בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

          (ד)  בתקנה זו, "סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.

תוספת

(תקנה 3(ו))

ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר

1. בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.
2. בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

2א.      בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

3. בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.
4. בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דין.
5. בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף לסעיף 6 להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.
6. המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.
7. המגשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.
8. המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.
9. הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור מחייבת את בעלי הדין.
10. המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.
11. הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

(א)  המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;

(ב)  המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין;

          (ג)   המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הגישור; מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המגשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין;

          (ד)  המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

12. המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.

ט' בתמוז תשנ"ג (28 ביוני 1993)                            דוד ליבאי                                                                                            שר המשפטים

חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומית, התשפ"ד – 2024

התקבל בכנסת ביום ג' באדר א' התשפ"ד 12 בפברואר 2024; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – ,1651 מיום ו' באב התשפ"ג 24 ביולי 2023, עמ' 1240.

מטרת החוק ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין־לאומית בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק לדוגמה בעניין בוררות מסחרית בין־לאומית (Arbitration Commercial International on Law Model UNCITRAL), שאותו אימצה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין־לאומי מסחרי (Nations United UNCITRAL – Law Trade International on Commission), ביום ב' בתמוז התשמ"ה (21 ביוני 1985), וכפי שתוקן נוסחו בידי הוועדה האמורה ביום י"א בתמוז התשס"ו (7 ביולי 2006).

"בוררות" – בין שהיא מנוהלת על ידי מוסד בוררות קבוע ובין שלא;
"בוררות בין־לאומית" – כמשמעותה בסעיף 3(ג);
"בית משפט" – כמשמעותו בסעיף 7;
"בית משפט זר" – בית משפט מחוץ לישראל;
"הסכם בוררות" – כמשמעותו בסעיף 8(א) רישה;
"הרכב הבוררים" – בורר יחיד או מספר בוררים;
"מושב הבוררות" – כמשמעותו בסעיף 29(א).
בכל מקום בחוק זה, למעט סעיף ,37 שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם בוררות רשאים להחליט בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי, ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין.
בכל מקום בחוק זה שבו נקבעה הוראה שעניינה הסכמת הצדדים, ובכלל זה עניין שהצדדים הסכימו או רשאים להסכים לגביו, יראו הסכמה כאמור ככוללת כללי בוררות שהצדדים הסכימו להחיל.
בכל מקום בחוק זה, למעט סעיפים 34(1) ו־41(ב)(1), שבו נקבעה הוראה שעניינה תביעה, היא תחול גם על תביעה שכנגד, ובכל מקום שבו נקבעה כאמור הוראה שעניינה הגנה היא תחול גם על הגנה בתביעה שכנגד.
בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין־לאומי שלו ובצורך להבטיח שמירה על עקרון תום הלב, וכן לקדם אחידות ביישומם של אלה במישור הבין־ לאומי.
שאלות לגבי עניינים שחוק זה חל עליהם ואינם מוסדרים בו במפורש יידונו בהתאם לעקרונות הכלליים שעליהם הוא מבוסס.
תחולה וסייגים
חוק זה חל על בוררות בין־לאומית בעניין מסחרי, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קבעה אמנה בין־לאומית שמדינת ישראל צד לה הוראות המסדירות עניינים שחוק זה חל עליהם, יידונו עניינים אלה בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן

חוק זה יחול רק אם מושב הבוררות נמצא בישראל; על אף האמור, סעיפים ,9 ,10 24 עד 26, 44 ו־45 יחולו גם אם מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל.
בוררות בין־לאומית היא בוררות שמתקיים לגביה אחד מאלה:

• מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם האמור;
• אחד מהמקומות שלהלן נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות:
  • אם מושב הבוררות נקבע בהסכם הבוררות או מכוחו – מושב הבוררות;
  • המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות;
  • המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר;
• הצדדים להסכם הבוררות הסכימו במפורש בכתב כי נושא הסכם הבוררות קשור ליותר מתחום שיפוט אחד.
  לעניין סעיף קטן (ג) –
  (1) היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות יותר ממקום עסקים אחד, יראו כמקום העסקים שלו את מקום העסקים שהקשר שלו להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר;
  (2) לא היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות מקום עסקים, יראו כמקום העסקים שלו את מקום מגוריו הרגיל.
• אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שלפיהן לא ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות או מהוראות חוק שלפיהן ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות רק בהתאם להוראות הקבועות באותו חוק או שנקבעו מכוחו.

הסכם בוררות הוא הסכם למסור לבוררות סכסוכים שהתגלעו בין צדדים ליחסים משפטיים מוגדרים, חוזיים או אחרים, כולם או חלקם, או סכסוכים כאמור שעשויים להתגלע ביניהם בעתיד, בנוגע לאותם יחסים; הסכם בוררות יכול שייערך בצורה של תניה בחוזה שלפיה יש למסור לבוררות סכסוכים כאמור (להלן – תניית בוררות) או כהסכם נפרד.
הסכם בוררות יהיה בכתב.
יראו הסכם בוררות כהסכם בכתב אם תוכנו מתועד בדרך כלשהי, גם אם נכרת בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
הסכם בוררות שנכרת באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, יראו אותו כאילו נעשה בכתב, אם המסר האמור ניתן לשמירה ולאחזור.
נכללה בכתב תביעה או בכתב הגנה במסגרת הליך משפטי טענה לקיומו של הסכם בוררות, והצד השני להליך לא הכחיש זאת, יראו את ההסכם האמור כאילו נעשה בכתב.
נכללה בחוזה הוראה שלפיה יחולו לעניין אותו חוזה הוראות מסמך הכולל תניית בוררות, יראו הוראה כאמור כהסכם בוררות בכתב

הוגשה לבית משפט תובענה בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות, יעכב בית המשפט, לבקשת בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות, את ההליכים בתובענה ויפנה את הצדדים להליך של בוררות, והכול אלא אם כן מצא בית המשפט כי הסכם הבוררות בטל ומבוטל, משולל כוח פעולה או שאיננו בר־ביצוע; בקשת צד לפי סעיף קטן זה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת כתב הטענות הראשון שלו הכולל טענות לגופו של הסכסוך.
אין בהגשת תובענה לבית המשפט כאמור כדי למנוע את פתיחתו של הליך בוררות או את המשך ניהולו, ובכלל זה מתן פסק בוררות, אף בזמן שהתובענה תלויה ועומדת בבית המשפט

הגיש צד בקשה לסעד זמני לבית משפט, לפני תחילת הליך הבוררות או במהלכו, לא יראו הגשת בקשה כאמור או מתן סעד זמני במועד כאמור בידי בית המשפט מעשה שאינו מתיישב עם הסכם הבוררות; בסעיף זה –
"בית משפט" – לרבות בית משפט זר; "סעד זמני" – לרבות סעד דומה במהותו שנתן בית משפט זר.

פרק ג': מינוי הרכב הבוררים

מספר הבוררים .

הצדדים רשאים לקבוע את מספר הבוררים בהרכב הבוררים.
הסכימו הצדדים על מספר הבוררים גם בהסכם ביניהם וגם באמצעות הפניה לכללי הבוררות שיחולו על הסכסוך, יגברו הוראות ההסכם, אלא אם כן נקבע בכללי הבוררות כי הם גוברים על הסכמת הצדדים.
באין הסכמה כאמור על מספר הבוררים, ימנה הרכב הבוררים שלושה בוררים.

מינוי בוררים

בכפוף להוראות סעיפים קטנים )ג( ו–)ד(, הצדדים רשאים להסכים על הליך למינוי הרכב הבוררים.
באין הסכמה כאמור בסעיף קטן )א(, יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין:
לעניין הרכב בוררים המונה שלושה בוררים – כל צד ימנה בורר אחד, והבוררים שמינו הצדדים כאמור ימנו את הבורר השלישי, והוא יהיה יושב ראש הרכב הבוררים; לא מינה אחד הצדדים בורר בתוך 30 ימים מהיום שבו
קיבל מהצד השני בקשה לעשות כן, או לא הגיעו שני הבוררים שמינו הצדדים להסכמה על זהות הבורר השלישי בתוך 30 ימים מיום מינוים, ימנה בית המשפט, לבקשת אחד הצדדים, את הבורר;
לעניין הרכב בוררים המונה בורר יחיד – הבורר ימונה בהסכמה בין הצדדים; לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבלה בקשת אחד הצדדים לעשות כן אצל הצדדים האחרים, ימנה בית המשפט את הבורר, לבקשת אחד הצדדים.
הסכימו הצדדים על הליך למינוי הרכב הבוררים, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה – הליך מינוי מוסכם), רשאי צד, אם מתקיימת אחת הנסיבות שלהלן, לבקש מבית המשפט לתת כל החלטה או הוראה הנדרשת לשם מינוי ההרכב כאמור:
אחד מהצדדים לא פעל כנדרש ממנו בהתאם להליך המינוי המוסכם;
הצדדים, או הבוררים שמונו, לא הצליחו להגיע להסכמה הנדרשת מהם בהתאם להליך המינוי המוסכם;
גורם שלישי לא מילא תפקיד שהוטל עליו לפי הליך המינוי המוסכם;
והכול אלא אם כן קבעו הצדדים, במסגרת הסכמתם על הליך המינוי כאמור, דרך אחרת להבטחת המינוי.
בהחלטה על מינוי בורר לפי סעיף קטן (ב) (ג) יתחשב בית המשפט בכישורים הנדרשים מהבורר לפי הסכמת הצדדים וישקול שיקולים שיש בהם כדי להבטיח, ככל האפשר, מינוי בורר חסר פניות ובלתי תלוי; בהחלטה כאמור שעניינה מינוי של בורר יחיד או מינוי של בורר שלישי בהרכב בוררים המונה שלושה בוררים, ישקול בית המשפט, נוסף על השיקולים האמורים, אם יש מקום למנות בורר שמדינת אזרחותו שונה מזו של הצדדים.
החלטת בית המשפט כאמור ניתנת לערעור אם ניתנה לכך רשות מאת בית משפט שלערעור.

פרק ו': ניהול הליך בוררות

יחס שווה לצדדים

הרכב הבוררים יעניק יחס שווה לצדדים וייתן לכל צד הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו לפניו

קביעת סדרי הדין

אם לא נאמר אחרת בחוק זה -הצדדים להליך בוררות רשאים להסכים על סדרי הדין שיחולו לעניין ניהול הליך הבוררות בידי הרכב הבוררים, ועל דיני הראיות שיחולו;
באין הסכמה כאמור הרכב הבוררים רשאי לנהל את הליך הבוררות כפי שימצא לנכון, ובכלל זה לקבוע את הקבילות, הרלוונטיות, החשיבות והמשקל של כל ראיה.

מושב הבוררות

הצדדים רשאים להסכים על מושב הבוררות; באין הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את מושב הבוררות, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות שיקולי נוחות של הצדדים.
על אף האמור הרכב הבוררים רשאי להתכנס בכל מקום שימצא לנכון לשם התייעצות בין חבריו, שמיעת עדים או מומחים או שמיעת הצדדים, או לשם בחינת מסמכים, טובין או נכס, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

תחילת הליך בוררות

הליך בוררות ייפתח בשליחת בקשה של התובע לנתבע להפניית הסכסוך לבוררות, ויראו את המועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה כאמור כמועד תחילתו של הליך הבוררות, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

שפה

הצדדים רשאים להסכים על השפה או השפות שישמשו בהליך הבוררות; באין הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את השפה או השפות כאמור; הסכימו הצדדים או קבע הרכב הבוררים כאמור, ישמשו השפה או השפות שהוסכם עליהן או שנקבעו כאמור בכל הודעה או הצהרה בכתב של צד, דיון, פסק בוררות, או החלטה או הודעה אחרת מטעם הרכב הבוררים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת או שהרכב הבוררים קבע אחרת, לעניין מסוים.