ביקורת

משרדנו מספק שירותי ביקורת, בדיקת נאותות ההצגה בדוח על המצב הכספי של התאגיד

משרדנו גם מספק שירותי ביקורת חשבונאית/ פיננסית/ ניהולית/ מותאמת למרכז רווח / לפרויקט / למיזם לחברות/  אגודות שיתופיות / עמותות / מפלגות

הנהלת התאגיד נדרשת לקבוע בקרה פנימית על הדיווח הכספי והגילוי אשר נועדה לספק בטחון סביר בדבר נכונות ומהימנות הדיווח הכספי והגילוי בהתאם להוראות הדין ולבצע מעקב שוטף אחר הבקרה הפנימית בתאגיד ולהבטיח את התאמתה של הבקרה הפנימית לשינויים החלים בתאגיד ובפעילותו.

שירותי ביקורת על הדוחות הכספיים " .דוחות כספיים" : דוח על המצב הכספי, דוח רווח והפסד, דוח על הרווח הכולל, דוח על השינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי המזומנים וכן הביאורים המצורפים אליהם הן כל דוח בפני עצמו והן כל הדוחות כמקשה אחת, ובנפרד לגבי כל תקופת דיווח הכלולה בדוחות הכספיים דוח על המצב הכספי, הדוח על הרווח הכולל, הדוח על שינוייים בהון העצמי ודוח על תזרים המזומנים

עמדה משפטית מספר 9-199 :עקרונות מנחים ליישום הערכת אפקטיביות של בקרה פנימית על הדיווח הכספי והגילוי על ידי הדירקטוריון וההנהלה, בהתאם לתקנה 9ב' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970

להלן תקני חשבונאות שפורסמו על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (מת"ח):

תקן חשבונאות 1 – אחזקותיהן של קרנות הון סיכון (השלמה לגל"ד 68 החלפת גל"ד בקשר עם קרנות הון סיכון)
תקן חשבונאות 2 – הקמת בניינים לבניה
תקן חשבונאות 3 – היוון עלויות אשראי
תקן חשבונאות 4 – עבודות על פי חוזה ביצוע
תקן חשבונאות 5 – תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי ע"י מלכ"רים (12/1999)נכסים נטו- סיווג, שינויים ועוד
תקן חשבונאות 6 – גילוי ההשפעה של תקני חשבונאות חדשים בתקופה שלפני יישומם
תקן חשבונאות 7 – אירועים לאחר תאריך המאזן.
תקן חשבונאות 8 –  פעילויות מופסקות(תחולה מ 1.1.2002)
תקן חשבונאות 9 – דוחות כספיים של מוסדות להשכלה גבוהה
תקן חשבונאות 11 – דיווח מגזרי – מגזר עסקי או מגזר גאוגרפי מתכונת ראשית ומשנית לדיווח מגזרי

תקן חשבונאות 12- הפסקת התאמת דוחות כספיים
תקן חשבונאות 13– השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חו̄ץ
תקן חשבונאות 14 – דיווח כספי לתקופות ביניים
תקן חשבונאות 15 – ירידת ערך נכסים
תקן חשבונאות 16 – נדל"ן להשקעה
תקן חשבונאות 17 – דחיית מועד הפסקת ההתאמה של דוחות כספיים, ודחיית מועד התחילה של תקן חשבונאות 13 ,השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חו̄ץ
תקן חשבונאות 18– דיווח כספי על ידי בתי חולים ציבוריים וקופות חולים
תקן חשבונאות 19 – מסים על ההכנסה
תקן חשבונאות 20 – הטיפול החשבונאי במוניטין ובנכסים בלתי מוחשיים ברכישה של חברה מוחזקת
תקן חשבונאות 21 – רווח למניה
תקן חשבונאות 22 – מכשירים פיננסיים: גילוי והצגה
תקן חשבונאות 23– הטיפול החשבונאי בעסקאות בין ישות לבין בעל השליטה בה
תקן חשבונאות 24 – תשלום מבוסס מניות
תקן חשבונאות 25 – הכנסות
תקן חשבונאות 26 – מלאי
תקן חשבונאות 27 – רכוש קבוע
תקן חשבונאות 28 – תיקון הוראות המעבר בתקן חשבונאות מספר 27 ,רכוש קבוע
תקן חשבונאות 29 – אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)
תקן חשבונאות 30 – נכסים בלתי מוחשיים
תקן חשבונאות 31 –  תיקון תקן חשבונאות מספר 22 , מכשירים פיננסיים: גילוי והצגה
תקן חשבונאות 32 – מתן אפשרות לאימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (SME for IFRS)
תקן חשבונאות 33 – הסדרי זיכיון למתן שירות
תקן חשבונאות 34 – הצגת דוחות כספיים
תקן חשבונאות 35 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
תקן חשבונאות 36 – תיקון גילוי דעת 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים ותקן חשבונאות 5 בדבר תיקונים והבהרות לגילוי דעת 69
תקן חשבונאות 37 – ישויות השקעה
תקן חשבונאות 38 – נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
תקן חשבונאות  39 – הטבות עובד
תקן חשבונאות 40 – כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים

גילוי דעת 10 הצגת מס שרותים בדוח מוסד בנקאי או חברת ביטוח – מס שכר יוצג בסעיף ההוצאות מס רווח יוצג בסעיף הוצאות מס על הכנסה
גילוי דעת 14 הטיפול החשבונאי בהפרשי שער ובהפרשי מדד – תוקן בגל"ד 16, הבהרה
גילוי דעת 19 הטיפול החשבונאי וכללי דיווח לגבי זכאות עובדים לחופשה
גילוי דעת 20 הטיפול החשבונאי וכללי דיווח לגבי פיצויי פיטורים, פרישה ופנסיה
גילוי דעת 26 התקנים של הוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות יאס"ק International Accounting Standards Comity
גילוי דעת 33 הטיפול החשבונאי וכללי הדיווח לגבי ני"ע הרשומים למסחר בבורסה לני"ע ותעודות בקרנות השקעה בנאמנות
גילוי דעת 35 הטיפול החשבונאי במענק השקעות
גילוי דעת 42 הטיפול החשבונאי ע"י משקיע בהשקעה ביח' השתתפות במחקר מדעי
גילוי דעת 44  תיקון גילוי דעת 33 הטיפול החשבונאי וכללי הדיווח לגבי ני"ע הרשומים למסחר בבורסה לני"ע ותעודות השתתפות בקרנות נאמנות
גילוי דעת 48 – הטפול החשבונאי בכתבי אופציה
גילוי דעת 51- דין וחשבון על תזרימי המזומנים: פעילו שוטפת, פעילות השקעה, פעילות מימון
גילוי דעת 53- הטיפול החשבונאי בהתח' הניתנות להמרה – הטיפול החשבונאי ע ידי החברה המנפיקה בהתאם לתנאי ההתחייבות, משקיע שאינו חברה מחזיקה, הפרשה להפסד
גילוי דעת 57 – דינים וחשבון מאוחדים
גילוי דעת 59 – תיקון גל"ד 57
גילוי דעת 68  שיטת השווי המאזני

תקן ביקורת 100 אירועים לאחר תאריך המאזן או לאחר תאריך דוח רואה החשבון המבקר Subsequent Events

תקן ביקורת 250 התייחסות להוראות חוק ורגולציה במסגרת ביקורת של דוחות כספיים

תקן ביקורת ישראל 260 – תקשורת בנושאי ביקורת עם גורמים המופקדים על בקרת העל בגוף המבוקר

תקן ביקורת 265 – תקשור ליקויים בבקרה פנימית עם המופקדים על ממשל תאגידי וההנהלה

תקן ביקורת ישראל 500 – ראיות ביקורת Audit Evidence

תקן ביקורת ישראל  600 – הסתמכות המבקר על מבקרים אחרים בדוחות כספיים מאוחדים

תקן ביקורת ישראל 700 – הנוסח האחיד בלתי מסוייג של דוח רואה חשבון מבקר על דוחות כספיים

תקן ביקורת ישראל 705 – דוח רואה חשבון מבקר הכולל שינוי מהנוסח האחיד

• תקן סקירה 1 בדבר סקירה של מידע כספי לתקופות ביניים הנערכת על ידי רואה החשבון המבקר של הישות.
• תקן סקירה 2 בדבר תיקון תקן סקירה 1 בדבר סקירה של מידע כספי לתקופות ביניים הנערכת על ידי רואה החשבון המבקר של הישות.
• תקן ביקורת 110 בדבר מטרות ראשיות של רואה החשבון המבקר ועריכת ביקורת בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל.
• תקן ביקורת 123 בדבר התייחסות להוראות חוק ורגולציה במסגרת ביקורת של דוחות כספיים.
• תקן ביקורת 125 בדבר תיקונים בתקני ביקורת ובתקן סקירה
• תקן סקירה (ישראל) 2410 

צדדים קשורים

נוסח משולב של גילוי דעת 29 גילוי דעת 52

א. מ ב ו א

1 .עיסקאות נקשרות או מבוצעות לעתים קרובות בין צדדים שאינם בלתי-תלויים זה בזה בגלל קשרים מסוימים ביניהם – להלן "צדדים קשורים". אלמלא קשרים אלה ייתכן שהעיסקאות היו נעשות באופן שונה. השפעת העיסקאות בין "צדדים קשורים" על המצב הכספי או על השינויים בו או על התוצאות העיסקיות של הצדדים עשויה להיות בעלת משמעות.

2 .גילוי דעת זה קובע:
(1 ) הגדרה של "צדדים קשורים" לצורך גילוי דעת זה;
(2) כללים לגילוי נאות העשוי לסייע בידי קורא הדוחות הכספיים בהבנת ההשפעה של העיסקאות בין "צדדים קשורים" על המצב הכספי והשינויים בו ועל התוצאות העיסקיות של כל צד מדווח;
(3 ) בוטל
"צדדים קשורים" – הגדרה
בדרך כלל ניתן לראות בצדדים "צדדים קשורים", כשלאחד מהם היכולת להשתמש, במישרין או בעקיפין, בשליטה או בהשפעה מהותית לצורך קבלת החלטות תפעוליות או כספיות של הצד האחר, או כששני הצדדים נתונים לשליטתו או להשפעתו המהותית של צד שלישי. ברם הבחנה זו מופשטת ולכן קשה, אם לא בלתי אפשרי, מבחינה מעשית נ
בוטל על ידי סעיף 15 לגילוי דעת 52 .
צדדים קשורים
"צדדים קשורים" לצורך גילוי דעת זה הם:

(1 )צדדים, שאחד מהם, במישרין או בעקיפין:
(א) מחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של הצד האחר או מכוח הצבעה בו או מהסמכות למנות בו מנהלים, או
(ב) רשאי למנות את המנהל הכללי, או
(ג) מכהן כמנהל או כמנהל כללי.

(2 (כל תאגיד, שצד, כאמור בסעיף משנה (1 ) של סעיף זה, מחזיק בו עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו, או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות מנהליו.

(3 (בני זוג וקטיניהם.
ג. גילוי עיסקאות עם "צדדים קשורים"

בדוחות הכספיים יינתן גילוי לעיסקאות עם "צדדים קשורים", שנעשו בתקופה שעליה ניתנו הדוחות, או קודם לכן ושהשתקפו או היו צריכות להשתקף באותם דוחות בשל השפעתן על המצב הכספי או השינויים בו או על התוצאות העיסקיות.
חילופי טובין או שירותים עם "צדדים קשורים" נחשבים, בדרך כלל, לעיסקאות בין "צדדים קשורים" גם אם לא קיבלו ביטוי חשבונאי.
נעשו עיסקאות עם "צדדים קשורים" ונעשו עיסקאות דומות עם צדדים שאינם "צדדים קשורים" בתנאים זהים, ראוי לגלות את העובדה. לא נעשו עיסקאות דומות עם צדדים שאינם "צדדים קשורים", אין זה ראוי לציין, שתנאי העיסקאות עם "הצדדים הקשורים" לא היו פחות טובים ממה שהיה מושג אילו נקשרו העיסקאות עם צדדים שאינם "צדדים קשורים"
היו פעילויותיו של הצד שניתן עליו דוח, תלויות בהיקף משמעותי בעסקים של צד אחר, יש לגלות ולהבהיר את התלות הכלכלית הקיימת, גם אם שני הצדדים אינם "צדדים קשורים".

צורת הגילוי והיקפו תלויים בנסיבות של כל מקרה. כמו- כן מן הראוי, שהגילוי ינוסח בתמציתיות כדי למנוע שנוסח הדוחות הכספיים יהיה מסורבל, מחמת הוספת מידע, בצורה ובכמות העלולות לעמעם את בהירותם של דוחות אלה ולהקשות על המשתמש בהם. לדוגמה, הגילוי של מכירות ל"צדדים קשורים" או של הלוואות למנהלים יינתן בסכומים כוללים, אולם הגילוי של עיסקאות בעלות משמעות עם "צדדים קשורים" יינתן על בסיס נפרד.

בין היתר יינתן גילוי בדוחות הכספיים בדבר:

(1 ) השכר והמשכורת לחברי הדירקטוריון וההוצאות הנילוות להם, למעט סכומים המשתלמים בעד מילוי משרה.
(2 ) דמי ניהול, השתתפות בהוצאות, ריבית ופריטים אחרים דומים המשתלמים ל"צדדים קשורים" או המתקבלים מ"צדדים קשורים".
(3 ) עיסקאות שלא במהלך העסקים הרגיל, שנעשו עם "צדדים קשורים", לרבות תיאור העיסקה, המחזור והתוצאה.
(4 )עיסקאות ללא תמורה, שנעשו עם "צדדים קשורים".
(5 )הלוואות וערבויות, שניתנו ל"צדדים קשורים", לגבי היתרות, שהיו קיימות במשך תקופת הדוח, לרבות אלה שנסגרו לתאריך המאזן.
(6 )היקפן של עיסקאות בדרך העסקים הרגילה שנעשו עם "צדדים קשורים", אם הוא עולה על %10 מהמחזור הכללי (הכנסות, מכירות או קניות) לגבי כל ה"צדדים הקשורים" ביחד.

נוהלי ביקורת לקביעת קיומם של "צדדים קשורים" ושל עיסקאות עם "צדדים קשורים"
15 – 11 בוטלו.

ה. ת ח ו ל ה

16 .גילוי דעת זה יחול על דוחות כספיים שייערכו ליום שלאחר 31 במארס 1983 .יחד עם זאת מעודדת הלשכה את החלתו על דוחות כספיים שיוצאו לאחר פרסומו.

בוטלו על ידי סעיף 15 לגילוי דעת 52 .

" מרואה חשבון נדרשת רמת מיומנות של רואה חשבון סביר ולא של רואה חשבון מושלם. אמצעי הזהירות הסבירים בהם נדרש רואה חשבון לנקוט אין משמעם אמצעים החייבים להסיר את הסיכון אלא אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות. רואה החשבון אינו ערב לכך שהדו"חות הכספיים משקפים את מצבו האמיתי של הגוף המבוקר ושהם חסרי טעויות. חובתו היא לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת שהדו"חות הכספיים יהיו נעדרי טעויות וישקפו את מצבו של המבוקר. … על רואה חשבון מבקר לנקוט באמצעי זהירות סבירים בהתחשב בנסיבות, ואם פעל לפי תקני הביקורת שפרסמה לשכת רואי החשבון הרי שקמה חזקה, ניתנת לסתירה, כי הוא פעל בסבירות. לא בכל מקרה שבו חוות דעתו של רואה החשבון המבקר תתברר בדיעבד כשגויה, תוטל עליו אחריות כאמור. שכן, חובתו של רואה החשבון היא לנקוט באמצעי זהירות סבירים בכדי שדוחותיה הכספיים של החברה לא יכילו טעויות וישקפו נכונה את מצבה הפיננסי, אך הוא אינו ערב להגשמת מטרה זו. המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, כמי שמבקשים לאשר את תביעותיהם כתובענות ייצוגיות, להראות שהמבקר התרשל בענייננו. הוכח, כי המבקר ביצע את עבודתו נאמנה, התמקד בסיכוני הביקורת שהייתה סיבה להאמין שהם הסיכונים העיקריים העומדים בפני החברה וגילה מחויבות לוודא כי מתבצעת ביקורת נאותה בחברת הבת על פי הנסיבות שהיו בידיעתו."

תצ (ת"א) 61115-01-12‏ ‏ מיבל השקעות בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ

"אין חולק כי להבדיל מנושאי משרה ודירקטורים בחברה, רואי החשבון המבקרים אינם נהנים מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי. "

"כפי שציין בית משפט קמא, אין חולק כי להבדיל מנושאי משרה ודירקטורים בחברה, רואי החשבון המבקרים אינם נהנים מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי. למרות זאת, בית משפט קמא קיבל את בקשת הסילוק שהגישה המשיבה 22, ששימשה כרואה החשבון המבקר של החברות הישראליות בקבוצת בטר פלייס. נקבע כי טענות המערערות בדבר אי הכללת הערת עסק חי במועד לא הסבה נזק לחברה עצמה, אלא לצדדים שלישיים בלבד (משקיעים ונושים); כי הטענה בדבר העדר דוחות על תזרימי מזומנים נטענה על ידי המערערות בשם צדדים שלישיים; וכי כתב התביעה לא כלל התייחסות לשאלה מהו הנזק הנטען שהסבו רואי החשבון למערערות. לטעמי, קביעה זו של בית משפט קמא מעוררת גם היא קושי מסוים. סעיף 170 לחוק החברות, שכותרתו "אחריות בשל חוות דעת", קובע בס"ק (א) כי "רואה החשבון המבקר אחראי כלפי החברה ובעלי מניותיה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים". לשונו המפורשת של הסעיף מטילה אפוא על רואה החשבון אחריות ישירה, הן כלפי החברה הן כלפי בעלי מניותיה. כפי שהוסבר בפסיקה, "תפקידו של רואה חשבון מבקר של חברה, כמו גם תפקידם של הדירקטורים, הוא להיות גורם מפקח ומבקר כלפי נושאי המשרה והאורגנים בחברה" (ע"א 4024/13 תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ, פסקה 79 (‏29.8.2016(). עוד הוסבר כי "לשון הסעיף משמיעה כי תחום אחריותו של רואה החשבון מכוחו של הסעיף מתפרש על נזקים שנגרמו כתוצאה ממצג מטעה שהופיע בחוות דעתו ביחס לדו"חות הכספיים בין כתוצאה מרשלנות ובין בכוונת זדון. כך, למשל, מקום שבו היה על רואה החשבון להסתייג ממידע מסוים שנמסר בדו"חות הכספיים, והוא לא עשה כן" (ע"א 3506/09 צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, פסקה 21 (4.4.2011); לדיון בשאלת אחריותו של רואה החשבון המבקר כלפי צדדים שלישיים, ראו נילי קרקו-אייל "הגבלת חבותו הנזיקית של רואה החשבון המבקר כלפי צדדים שלישיים" משפטים מא 517 ((2011). על פני הדברים, בהינתן קיומה של אחריות ישירה של רואה החשבון המבקר כלפי החברה, שלילה א-פריורית של עילת תביעה של החברה נגד רואה החשבון המבקר בגין רשלנותו, בטענה כי עילת התביעה מסורה לצדדים שלישיים בלבד, אינה נטולת קושי.

למקרא כתב התביעה עולה כי המערערות העלו כנגד המשיבה 22 שורה של טענות להתרשלותה. בין היתר, נטען להעדר גילוי בדוחות הכספיים במספר נושאים; לכך שלא נערכה בדיקה יסודית של המידע שהונח לפניה; ולכך שהיא נשמעה להנחיות רואה החשבון המבקר של חברת האם (KPMG – המשיבה 21) שלא לבחון את הצורך ברישום הערת עסק חי. אין לכחד כי המערערות טענו בכתב התביעה כי המשיבה 22 הפרה את חובת הזהירות שלה "כלפי הנושים של [המערערות]" והציגה "מצג שווא רשלני כלפי צדדים שלישיים לרבות הספקים והלקוחות של [המערערות]" (סעיף 248 לכתב התביעה, ההדגשה הוספה).

בית משפט קמא קבע כי "עילת התביעה בגין אי פרסום הערת עסק חי במועד אינה נתונה [למערערות] כי אם לצדדים שלישיים" (שם, פסקה 137 לפסק הדין). ברם, אם בית המשפט יהיה נכון להכיר בכך שהמפרק מייצג את הנושים, אם ישירות ואם מכוח המחאת זכות, הרי שלנושים עומדת לכאורה עילת תביעה כנגד רואי החשבון בגין אי פרסום הערת עסק חי, הגם שבפניהם יעמוד מכשול של ממש לנוכח הטענה כי המדובר בחברות פרטיות שהדוחות שלהן לא פורסמו לציבור.

מכל מקום, ניתן להבין את קביעתו של בית משפט קמא כי לא מצא בכתב התביעה התייחסות לשאלה מהו הנזק הנטען שהסבו רואי החשבון למערערות (סעיף 164 לפסק דינו). מה עוד, שעל פניו, הערת עסק חי הייתה מן הסתם מזרזת את קריסתה של החברה. אעיר כי בהמשך כתב התביעה, בפרק העוסק בגובה הנזק, נטען באופן כללי כלפי כלל המשיבים כי מעשיהם, מחדליהם ומצגי השווא שהציגו "הביאו לקריסת הקבוצה" (סעיף 251 לכתב התביעה), אך ברי כי לא די באמירה כללית כגון דא כדי להעמיד טיעון בדבר נזק שגרמו רואי החשבון המבקרים.

אחת הטענות שהעלו המערערות בעניין זה היא כי אם בית משפט קמא סבר שכתב התביעה אינו ברור דיו לגבי הנזק הנטען של החברה, היה מקום לאפשר את תיקון כתב התביעה. ברוח דבריי לגבי הטענה בדבר אי הפעלת שיקול דעת עצמאי, ובהינתן החריגוּת הדיונית שאפיינה את ההליך בבית משפט קמא כמפורט לעיל, דומני כי יש ליתן למערערות הזדמנות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה גם בנקודה זו. מובן כי אין בדברים משום הבעת עמדה לגבי תוחלת הטענות נגד רואי החשבון המבקרים, או לגבי התקיימות היסודות הנדרשים לביסוסן, ובכלל זה רכיבי הנזק והקשר הסיבתי בהקשר הנדון (ראו והשוו: עניין צאייג, פסקה 24; רע"א 3800/15 טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי, פסקה 37 (8.2.2017)).

בטר פלייס נגד שי אגסי ואחרים ע"א 7829/18 3860/19

י"תנאי מוקדם והכרחי לקביעתן ולהחלתן של הנחיות פנימיות הוא בהבאתן של אותן הנחיות לידיעת המעוניינים, בין בפירסומן לרבים בין אחרת. מדברים אנו, כמובן, בהנחיות שיש בהן כדי לאצול על זכות הפרט".

בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501 (1992),

תקן דיווח כספי בינלאומי 1 אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים

תקן דיווח כספי בינלאומי 2 תשלום מבוסס מניות

3 IFRS תקן דיווח כספי בינלאומי 3 צירופי עסקים

תקן דיווח כספי בינלאומי 4 חוזי ביטוח (הוחלף ב IFRS 17)

תקן דיווח כספי בינלאומי 5 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

תקן דיווח כספי בינלאומי 6 חיפוש משאבים מינרליים והערכתם

תקן דיווח כספי בינלאומי 7 מכשירים פיננסיים: גילויים

תקן דיווח כספי בינלאומי 8 מגזרי פעילות

תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסים Financial Instruments

לתקן דיווח כספי בינלאומי 10 דוחות כספיים מאוחדים

IFRS 11  תקן דיווח כספי בינלאומי 11 הסדרים משותפים

IFRS 12 תקן דיווח כספי בינלאומי 12  גילוי של זכויות בישויות אחרות

IFRS 13 תקן דיווח כספי בינלאומי 13 מדידת שווי הוגן Fair Value Measurement

תקן דיווח כספי בינלאומי 14 חשבונות פיקוח נדחים Regulatory Deferral Accounts

תקן דיווח כספי בינלאומי 15 הכנסות מחוזים עם לקוחות

תקן דיווח כספי בינלאומי 16 חכירות

IFRS 17 תקן דיווח כספי בינלאומי 17 חוזי ביטוח Insurance Contracts מפת דרכים לאימוץ תקן חשבונאות בינלאומי 17 חוזי ביטוח

תקן דיווח כספי בינלאומי 35 מדידת שווי הוגן

IAS 1  תקן חשבונאות בינלאומי 1 הצגת דוחות כספיים Presentation of Financial Statements

תקן חשבונאות בינלאומי 2 מלאי  Inventories

תקן חשבונאות בינלאומי 27 דוחות כספיים נפרדים International Accounting Standard Separate Financial Statements

תקן חשבונאות בינלאומי 28 השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות

תקן חשבונאות בינלאומי 32 מכשירים פיננסיים: הצגה Financial Instruments  Presentation

36 IAS תקן חשבונאות בינלאומי 36 ירידת ערך נכסים.

IAS 39 תקן חשבונאות בינלאומי 39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה Financial Instruments: Recognition and Measurement