שאלות ותשובות

מה זה בן זוג רשום?

במס הכנסה בני זוג נשואים הינם יחידה כלכלית אחת לפיכך השם של תיק מס הכנסה יהיה על שם בן זוג רשום שהינו בן הזוג שלו הכנסה חייבת הגבוהה מבין השניים.

האם ניתן לשנות את בן הזוג הרשום?

ניתן לשנות את הבחירה בבקשה בטופס.

האם ניתן להגיש דיווח בנפרד מבן הזוג הרשום?

ניתן להגיש בנפרד. בן/בת זוגי מגיש דוח נפרד – ולצרף הדוח/הצהרה של בן/בת זוגי

האם יש חובה לחלוקה פנסיונית בין בני זוג שנפרדו ?

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 קובע  הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם לרבות גוף המשלם תשלומים לפי הסדר פנסיה תקציבית בחוק או לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות. מומלץ במקרים רבים להתייעץ.

האם ניתן לדרוש הוצאות ללא חשבונית מס מנותן השירות / מוכר הטובין?

הכלל – תשלום תמורת חשבונית מס (עוסק מורשה יחיד או חברה) או רשימון יבוא (יבוא טובין ספק מחו"ל) או חשבונית או קבלה (כאשר מדובר בעוסק פטור או ספק מחו"ל בענין שירות)

החריג לכלל – כאשר מישהו לא מציג חשבונית ניתן לדרוש ההוצאה בתנאי שעומד ברשימת מרצועות מוגדרת ונותן הצהרה שעיקר הכנסתו ממשכורת בכפוף לחובת ניכוי מס במקור

כאשר מתקיימים יחסי עובד מעביד- יש להפיק תלוש שכר

מי חייב בהגשת דין וחשבון שנתי?

חייבים בהגשת דין וחשבון מי שלא נוכה במקור מהכנסותיו מס בשיעור המירבי או בעלי הכנסות ונכסים מסוימים וזאת בהתאם לתקנות.

מי שלדעתו נוכה לו מס במקור ביתר רשאי להגיש דין וחשבון.

איך לבחור רואה חשבון ?

איך ניתן להגיש את הדוח?

יש לדאוג לפתיחת התיק במשרדי פקיד השומה ולשדר הדוחות.

מי חייב בהגשת הצהרת הון?

הצהרת הון הינה דרישה שמגיעה מפקיד השומה בדרך כלל בסמוך לפתיחת תיק ומדי ארבע שנים ממועד הגשת ההצהרה האחרונה. יש להגיש ההצהרה 120 יום ממועד הדרישה. ניתן להגיש בקשה לארכה.

בדוח השנתי יש לענות על השאלות ולצרף טופס / נספח במידה והתשובה לשאלה חיובית.

יש לי הכנסות מבניין לפי סעיף 8א(ג) לפקודת מס הכנסה: הדוח כולל דיווח על סיום בניית פרויקט. מצ"ב טופס 702

קיימת פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח מכוח סעיף 131(ז) לפקודה.

אם קיימת פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח מכוח סעיף 131(ז) לפקודה, עליך לציין זאת במשבצת המתאימה ולצרף 1213 תכנון מס חייב בדיווח מס הכנסה

עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל כמשמעותן בסעיף 85א.

חובה לפרט בדוח השנתי ביצוע עסקאות בינלאומיות בהתאם לתנאי השוק וכן לצרף לדוח את הנספח (טופס 1385) בו מצהירה החברה כי עסקאות עם הצדדים הקשורים בחו"ל נערכו בתנאי שוק כפי שאלה נקבעו והוגדרו בפקודה בתקנות. הטופס מתייחס לכל חוזה (עסקה) עם צד קשור ויש לציין אם מדובר בעסקה חד פעמית. לכל עסקה יש לצרף טופס/הצהרה נפרד. לגבי כל חוזה/עסקה יש לפרט בקצרה את העסקה, פרטי הצד הקשור (לרבות מקום מושבו) וכן את מחיר העסקה שנקבע בין הצדדים.

קבלת "חוות דעת" חייבת בדיווח המאפשרת יתרון מס, כאמור בסעיף 131ד לפקודה מצ"ב טופס 1345

נקיטת בעמדה חייבת בדיווח הכלולה ברשימה שפרסמה רשות המסים כאמור בסעיף 131ד לפקודה

מי שנקט בעמדה מנוגדת, חייב לציין זאת בדוח השנתי. הדיווח נדרש כאשר יתרון המס הנובע מנקיטת אותה עמדה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך 4 שנות מס לכל היותר. רשימת העמדות מפורסמת באתר רשות המסים. דברי הסבר נוספים ראה בגב טופס 1346.

קיימות הוצאות שכר שלא מותרות בניכוי לפי סעיף 32(17) לפקודה

תאגיד שליטה או תאגיד פיננסי ידווח על נושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי שעלות השכר שלו עולה על התקרה לתשלום (2.5 מיליון ₪). הדיווח יעשה באמצעות טופס 1347 ובו יפורטו התאגידים, נושאי המשרה/עובדים, עלות השכר וחלק ההוצאה שלא יותר. יש לצרף העתק טופס זה לדוח השנתי של כל אחד מהתאגידים המצוינים בו. הסבר מפורט ראה בגב הטופס.

בעל שליטה / זכויות בחבר בני אדם בחו"ל – טופס 150

יישום תקני דיווח בינלאומיים (IFRS) ו/או תקני חשבונאות ישראלים המבוססים עליהם בדוחות הכספיים

קיבלתי הביתה טופס 5329 דרישת פרטים אישיים, מה עליי לעשות?

למלא את הטופס ולהחזירו לרשות המסים, לבקש פתיחת תיק ולהשלים הגשת דוחות במידת הצורך

מי חייב בדיווח מפורט של קובץ 874PCN ומתי?

חובת הדיווח לשנת 2016 חלה על תאגידים שהמחזור לשנת 2014 גבוה מ- 1.5 מיליון ₪. יחידים שהמחזור לשנת 2014 גבוה מ- 2.5 מיליון ₪, מלכ"רים, אשר מחזורם השנתי עולה על 20 מיליון ₪ . מוסדות כספיים, אשר מחזורם השנתי עולה על 4 מיליון ₪.

האם ניתן לקזז עמלות מהכנסות ממימוש ניירות ערך ?

לא ניתן לקזז עמלות אם רוצה להיות חייב במס בשיעור 25%

מה דין של תקבול המתקבל מאת מעסיק לשעבר?

סיווג תקבול כהוני או כפירותי מותנה בבחינת מספר מבחנים אשר יאפשרו הכרעה לגופו של עניין. סיווג הינו בחירת הנישום בהתאם לבחינה סובייקטיבית ואובייקטיבית של התקבול וההתנייות בגינו בהתאם לדין הכללי לדיני עבודה ולדיני המס.  נטיית רשות המיסים תהא לסווג את התקבול כפירותי בהסתמך על פרטי המשלם ולפטורים ממס להם זכאי.

מה התנאים לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה?

התנאים לפטור ממס שבח הינם שמדובר בדירת מגורים מזכה (הגדרה להלן) יחידה וכן שחלפו שנה וחצי מאז התקבלה בידי המוכר. לאחר תיקון מס שבח וביטול פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה כל ארבע שנים. הוראות החוק הרלוונטיות מובאות כלשונן

פרק חמישי 1: פטור לדירת מגורים מזכה
הגדרה וחזקה
(א)  לענין פרק זה,

           "בעלות" – לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת "זכות במקרקעין";
           "היום הקובע" – יום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998);
           "דירת מגורים מזכה" – דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
(1)   ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
(2)   ארבע השנים שקדמו למכירתה;
           לענין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו, או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שימשה הדירה למגורים; לענין התקופה הקבועה בפסקה (1) – לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום הקובע, ולענין התקופה הקבועה בפסקה (2) – לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר.
           (ב)  לענין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים – כמוכר אחד.

תנאים לפטור
49א.   (א)  תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים בפרק זה, יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.
           (א1)        על אף האמור בסעיף 49ב, עלה סכום שווי המכירה על 4,500,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), ויעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.
          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף 49ב, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.

פטור לדירת מגורים מזכה

49ב.   המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:

(1)  (נמחקה);
(2)  הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א, והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פסקה זו; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה כאמור בסעיף 49ג(3) ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת תשנ"ז (1 בינואר 1997) אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה שבסעיף 49ג במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;
(3-4) – (נמחקה);
(5)  המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)   המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
(ב)   לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(ג)    אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

(6)  (א)   בפסקה זו –
        "מוסד ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 61(ד) או כמשמעותו בסעיף 61(ה);
        "דירת מגורים" – דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1, אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי.

(ב)   המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)    המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור בסעיף 9(2) לפקודה (להלן – דין וחשבון שנתי) והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
(2)    המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים (להלן – סכום התמורה) למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי;
(3)    לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(4)    אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
(5)    המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש כאמור בדין וחשבון השנתי.

חזקת דירת מגורים יחידה

49ג.   לענין סעיף 49ב(2), יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)  היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-18 החודשים שקדמו למכירה;
(2)  היא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997);
(3)  חלקו של המוכר בבעלותה הוא אינו עולה על שליש ולגבי דירה שהתקבלה בירושה – אינו עולה על מחצית;
(4)  היא דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי סעיף 49ב(5)(א) ו-(ב).

חזקת דירת מגורים נוספת

49ד.   לענין סעיף 49ב(2) יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997); לענין זה, "זכויות" – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים.

פטור חד פעמי   הוראה מיוחדת

49ה.   (א)  על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה – הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
(1)   במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה – הדירה הנוספת);
(2)   המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
(3)   סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 1,986,000 שקלים חדשים;
(4)   המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א (בסעיף זה – הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
           (א1)        על אף הוראות סעיף 49ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,303,000 שקלים חדשים, יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווי להפרש שבין 1,986,000 שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
           (א2)        הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום י"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2013) ויעוגלו ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.
           (ב)  פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת.

סייג לדירה שנתקבלה במתנה

49ו.   (א)  על אף האמור בהוראות הקודמות של פרק זה לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –
(1)   אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;
(2)   אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים.
           (ב)  מוכר כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, יתחיל לגביו מנין השנים האמורות מיום שמלאו לו 18 שנים.
           (ג)   לענין סעיף זה –
(1)   יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;
(2)   אם הבעלות בדירה הנמכרת משותפת לבני-זוג, יביאו בחשבון לענין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) את גילו של המבוגר שבהם.

כשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניה

49ז.   (א)  (1)   במכירת דירת מגורים מזכה, שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת), יהא המוכר זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור, בכפוף, להוראות סעיפים 49א ו-49ב, בשל סכום שווי המכירה, עד לסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה הנוספת כאמור (להלן – סכום שווי הדירה);
(2)   היה סכום שווי הדירה כאמור בפסקה (1) נמוך מ-1,777,600 שקלים חדשים יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה הנוספת כאמור, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין 1,777,600 שקלים חדשים לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך;
(3)   סכום הפטור הכולל לפי פסקאות (1) ו-(2) בשל מכירת דירה כאמור, שבנייתה הסתיימה לפני יום כ"ג באדר ב' תשנ"ז (1 באפריל 1997) ואשר יום רכישתה על ידי המוכר קדם למועד האמור, לא יפחת מ-445,000 שקלים חדשים;
(4)   יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת  הסכומים הפטורים ממס לפי פסקאות (1) עד (3), כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות;
(5)   הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה יתואמו אחת לשנה, ב- 16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בינואר של אותה שנה לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו ל- 100 השקלים החדשים הקרובים; המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים כפי שעודכנו; לענין פסקה זו –
                         "המדד" – כהגדרתו בסעיף 9(ג2);
                         "המדד הבסיסי" – המדד שיפורסם ביום י"ז בטבת תשנ"ח (15 בינואר 1998).
           (א1)        על אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה.
           (ב)  הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד.
פטור על תשלומי איזון
49ז1.  תשלומי איזון כמשמעותם בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ששולמו לבעל דירה, פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות ההרחבה, ממוכר מרצון לקונה מרצון.
כללים למגורי קבע
49ח.  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר מהותם של מגורי קבע לענין פרק זה.
49ט.  (בוטל).