ריבר השקעות משפטיות

ל וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה–תָּמִיד.

ריבר השקעות משפטיות בע"מ מתמחה בהשקעות משפטיות ובמימון "ביניים" של צרכי תובעים מקבלת ההחלטה לתבוע בעילת תביעה טובה ומוצדקת, ועד לקבלת פיצוי על נזק, על עוולה על ליקוי או עד קבלת צו עשה או סעד שנתבקש. בתמורה תהא ריבר השקעות משפטיות בע"מ זכאית לקבלת חלק מפירות התביעה בהתאם לנוסחה המביאה בחשבון את גובה ומשך ההשקעה עד לתקרה של פי שלוש מההשקעה.

ריבר השקעות הוקמה למתן סיוע כספי לתובעים שיוכלו לממש את זכותם לתבוע תוך קבלת פיצוי באופן מהיר יעיל ונטול עוגמת נפש.

במידת הנדרש ובשים לב לסבירות הזכייה להערכתנו נסייע לתובע לקבל פיצוי מידי על נזק  גופני נפשי כספי או מימוני שנגרם לו על ידי מזיק וככל והוא מתקשה לעמוד בעלויות של ניהול משפט, נממן את עלויות ההליך לרבות את שכר טרחת עורך הדין, או מומחה. כן נממן עלויות ניהול הליך יישוב סכסוכים מחוץ לכתליי בימ"ש דוגמת בוררות או גישור בכפוף לאמור לעיל.

ריבר השקעות משפטיות בע"מ תעריך את סיכויי ההצלחה בתביעה או בערעור ותבחר לשאת בעבור התובע בהוצאות באגרות ותאפשר מחייתו בכבוד. החברה מעריכה את שווי התביעה של תובע מסוים ומוכנה, תחת תנאים מסוימים, לרכוש ממנו את הזכות לקבל החזר ההשקעה מהפיצוי שיתקבל, להשקיע בו ולתת לו את הפיצוי כבר עכשיו.

ריבר השקעות משפטיות בע"מ משקיעה בתביעה באמצעות מימונה ואינה מעניקה הלוואות או שירותים משפטיים ההחלטה האם לתבוע האם לשכור עורך דין/ מומחה משפטי באיזה יועץ לבחור ובאיזה הליך לתבוע הינה החלטה בשיקול דעת בלעדי של התובע.

כך לדוגמא, אדם שמעוניין לתבוע יידרש במקרים רבים לקבל תשלומים שיאפשרו את מחייתו בכבוד בתקופת הביניים ולשלם תשלומים עוד בטרם הגשת התביעה וגם במהלכה: אגרות בית משפט, חוות דעת מומחים ושמאים, שכר טרחת עורכי דין וכיוב'.

איך זה עובד?

תובע, שידו אינה משגת לממן עלויות תביעה, החפץ לקבל מימון אודות תביעה שהוא מנהל או עתיד לנהל, יוכל לפנות לחברת ריבר השקעות משפטיות בע"מ וזו תבחן האם לרכוש מהתובע את חלק מזכויותיו לקבלת פיצוי בעתיד. התובע מקבל כבר היום, עוד בטרם הגשת התביעה או בסמוך לה מימון להוצאותיו. כך גם לגבי מקרה של תביעה עם ריבוי תובעים.

ריבר השקעות מקדימים פיצוי כספי על נזק סמוך למועד ההתקשרות מבלי התניה לפתיחה בהליכים משפטיים.

איזה הוצאות מממנת החברה?

החברה מממנת הוצאות, כגון: אגרת בית המשפט, חוות דעת מומחים שמאים, שכר טרחת עורכי דין ואפילו תממן הוצאות מחיה של תובע במקרים מסוימים.

איך החברה תרוויח?

ריבר השקעות משפטיות בע"מ רוכשת מהתובע זכות לקבל חלק מהפיצוי לו הוא זכאי.

גודל החלק תלוי בגובה ובמשך מימון. כך לדוגמה תובע תבע בגין ליקויי בנייה וזכה בחצי מיליון ₪ משך הזמן שחלף מהגעתו לקבלת מימון עד קבלת הפיצוי שנתיים. עד לקבלת הפיצוי נזקק למימון הוצאות משפטיות קשורות בסך 75,000 ₪ , ריבר השקעות תקבל כפל ההשקעה שלה בתביעת התובע, 150 אלפי ש"ח לדוגמה.

התשלום הינו בגין הצלחה בלבד.

ככל והתביעה לא התבררה נכונה או לא התקבל פיצוי ריבר השקעות בע"מ הפסידה את השקעתה ולא תבקש את החזר ההוצאות מהתובע שתביעתו נדחתה.

מהם מקורות ההון של החברה?

ריבר השקעות משפטיות בע"מ ממומנת בהלוואות בעלים או בהשקעות מגורמים חיצוניים על בסיס היכרות אישית של בעלי השליטה בחברה ותוך מתן שקיפות מלאה למשקיעים וחשיפה לנתונים הכספיים. גורמים מממנים בחברה בעלי הזכות לרכוש חלק מהון המניות של החברה.

מה הערך המוסף של ריבר השקעות משפטיות בע"מ לתובע?

היתרונות לעבודה מולנו הינם רבים. כך לדוגמא נוכל לייעץ בבחירת נותני השירותים הטובים ביותר בענף ואף לסייע בהפניה למומחים שיחוו דעתם המשפטית ההנדסית הרפואית בהתאם לעניים. אנחנו מקושרים למומחים המובילים בתחומם.

על מי חל הסיכון?

הסיכון בדחיית התביעה חל על ריבר השקעות משפטיות בע"מ. החברה תבחן היטב את סיכויי התביעה ובמקרים בהם הבחינה תעלה כי יתכן והתביעה תדחה, החברה תבחר לא לממן את התביעה.

במקרה של משיכת התביעה ללא אישור החברה, התובע יאלץ לשלם לחברה את שקיבל בתוספת פיצוי מוסכם.

החברה מוכנה לממן קבוצות תובעים?

בהחלט.

לדוגמה: מימון תביעת קבוצת משקיעים שמעוניינים לתבוע נושא משרה בגין הפרת חובת הזהירות / חובת הנאמנות / חובת אמון.

לדוגמא: ועד בית שתובע את הקבלן בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף, יתקשה לגבות את הכסף מהדיירים במועד הגשת התביעה ויעדיף לקבל מימון מגורם חיצוני, שיישא בעלויות של: ניהול התביעה, חוות דעת מהנדסים, חוות דעת שמאיות בגין ירידת הערך ואגרת בית המשפט.

ועד הבית נמנע מהצורך לגבות הוצאות ההליך מהדיירים בבית כל אחד לפי חלקו. פועל יוצא בסוף התהליך כל אחד יקבל פיצוי קטן יותר בגובה החזר ההשקעה.

החברה תממן גם הליך שיסתיים בפשרה?

בהחלט

"פשרה משמיעה אותנו ויתורים הדדיים מצידם של שני בעלי-הפשרה על סיכוי לזכות ביותר ממה שמעניקה להם הפשרה, או כפי שנוהגים לכנות ויתור זה: "קניית סיכון" (ואנו נוסיף – "מכירת סיכוי") או "קניית הדין". ראו: דניאל פרידמן, "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות", עיוני משפט יד (תשמ"ט-1989) 459, 469 (פרידמן); דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים כרך ב (תשנ"ג-1992) 736 (פרידמן וכהן); בג"ץ 57/67 גרוס נ' נציב מס הכנסה, פ"ד כא(1) 558, 560-559 (השופט זילברג). השאלה אינה אלא על איזה סיכוי ויתרו בעלי-הפשרה, איזה סיכון נטלו על עצמם, איזה דין קנו? בשאלה זו טמונה אף התשובה לשאלה: "טעות בכדאיות" – מהי. מקובלת עלינו הגדרתם של פרידמן וכהן, כי "טעות בכדאיות היא … טעות ביחס לסיכון שהצד נטל על עצמו, בין במפורש ובין לפי פירושו הנכון של החוזה או לאור ההבנה שיש לנו לגבי חוזים מסוג זה" (פרידמן, 466; פרידמן וכהן, 727). אשר לאותו סיכון שצד "נטל על עצמו", מוסיף ומלמדנו פרידמן (שם, שם) כי: "… אין הכוונה בהכרח שהצד נטל על עצמו סיכון זה מרצונו וביודעין. פעמים אכן כך הדבר, אולם במקרים אחרים מייחס לו הדין את נטילת הסיכון שמדובר בו. במילים אחרות, נוכח התפיסה שיש לנו ביחס לאופי החוזה ולאור הבנתנו בדבר הסיכונים הרגילים הכרוכים בו, אנו מניחים (אם לא נקבע אחרת) שסיכון מסוים מוטל על צד פלוני, אף אם לא היה אותו צד ער לכך ממש." השאלה בפשרה היא, אפוא, איזו עובדה, הלכה משפטית או התפתחות אפשרית בעתיד היו שנויות במחלוקת בין בעלי-הפשרה (פרידמן וכהן, 736). פשרה היא קניית סיכון, ואולם "השאלה היא תמיד מהו הסיכון שנקנה ומהן הנחות היסוד ששימשו לצורך אותה פשרה" (פרידמן, 470). וכך, טעות היא טעות "בכדאיות העיסקה" – אין היא טעות אופרטיבית – אם מקומה הוא בגדרות הסיכון שנטל כל צד על עצמו. ולהיפך: טעות שמחוץ לגדירות הסיכון לא תהא טעות "בכדאיות העיסקה". בלשונו של פרידמן (שם, 466): … אין מקום לטענת טעות ביחס לסיכון שצד נוטל על עצמו במסגרת חוזה (אפשר, אם רוצים, לכנות טעות זו "טעות בכדאיות"), אך יש מקום לטענת טעות לגבי נושא שאינו נכלל בגדר הסיכון שנטל הצד על עצמו. וכדבריהם של פרידמן וכהן בנושא הפשרה (שם, 737): … מקום שפשרה מושתתת על טעות יסודית, בנקודה שלא היתה שנויה במחלוקת ואשר לגביה לא התפשרו הצדדים, ניתנת הפשרה, כמוה ככל הסכם אחר, לביטול בתנאי שהתמלאו התנאים הדרושים לשם כך. ואפילו קיבלה הפשרה תוקף של פסק דין, ניתנים הפשרה ופסק הדין, המושתת עליה, לביטול מחמת טעות… פשרה היא אמנם קניית סיכון, אולם השאלה היא תמיד מהו הסיכון שנקנה ומהן הנחות היסוד ששימשו לצורך אותה הפשרה.

רע"א 8925/04   סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ. עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד    (27.02.2006)

 "הליכי הגילוי והליכי העיון שניים הם, כל אחד בעל עצמאות משלו (השוו: רע"א 5073/10 BERISFORD INVESTMENTS LIMITED נ' תיאופילוס ג'אנופולוס – פטריאך הכנסייה (27.03.11)). כך עולה גם מסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) התשס"ט-2009, שמבחין בין החלטה בעניין גילוי מסמכים ובין החלטה בעניין עיון במסמכים, ומתיר ליתן רשות ערעור רק על האחרונה (ראו: רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי בע"מ נ' טולידאנו (21.03.12)). בית המשפט המחוזי תיאר אל-נכון את המצב העובדתי בהליכי הגילוי והעיון, לפיו השני עוקב בדרך כלל את הראשון. לכן במרבית המקרים, טרם התרת עיון במסמך מבוקש, תיבחן הרלוונטיות שלו. אך בחינה זו, מבחינת מקומה המשפטי, תיערך בשלב שמתבקש גילוי המסמכים המצויים בחזקתו של בעל דין. ניתן לדמות את שני שלבי הגילוי והעיון לשתי דלתות עוקבות. בשלב הגילוי עומד המבקש בפתח הדלת הראשונה, על מנת לעוברה עליו לעמוד בדרישת הרלוונטיות ולהוכיח כי המסמך נוגע לעניין התביעה. דלת זו היא הכניסה להליכי הגילוי והעיון גם יחד. רק אם התשובה נמצאת חיובית, הדלת הראשונה נפתחת לרגליו. אז רשאי המבקש להמשיך לעבר הדלת השנייה כדי לעיין במסמך. בשלב זה בוחן בית המשפט את טענות בעל הדין שמנגד שתומכות באי-חשיפת המסמך מול האינטרסים לגילויו. באיזון ביניהם נשקלת מידת התרומה של העיון במסמך להליך. הנה כי כן, הדלתות שתיים הן. לכל אחת מהן תנאי מעבר שונה. אך יש בהן גם מן המשותף – בשתיהן עומד בית המשפט על היחס בין המסמך ובין ההליך. בדלת הראשונה, רלוונטיות המסמך להליך מהווה תנאי סף בלעדיו לא ניתן להמשיך. בדלת השנייה חיוניות המסמך להליך היא שיקול שנשקל מול טענת בעל הדין שמנגד לחיסוי המסמך. היא אינה שוללת את המעבר לבדה, אלא מכבידה עליו.

 מי אנחנו?

אסף אפרתי, רואה חשבון ועורך דין, בעלים ומנכ"ל משותף של החברה, בעל ניסיון עשיר בהערכת שווי ובניית שומות, יוצא רשות המסים בישראל, בוגר קורס מפקחי מס הכנסה, בעל תואר שני במנהל עסקים ותואר שני במשפטים, בוגר הכשרת בוררים בלשכת עורכי דין. מייצג בבתי משפט ובבוררויות.

ועדת ההשקעות

ריבר השקעות משפטיות בע"מ מכנסת אחת לתקופה ובהתאם לצרכי ועדה של מספר מומחים בעלי ידע בתחום התביעה הרלוונטית, חברי ועדת ההשקעות יכללו עורכי דין מנוסים, שופטים בדימוס, או מומחים ספציפיים בתחום התביעה , לדוגמא כורך דין שהוא רופא יסייע לתובע במתן חוות דעת בתביעה על רשלנות רפואית.

הערכות שווי תביעות

בכל צומת דרכים חשובה ניתן לפנות אלינו לקבלת חוות דעת , בין אם הינך תובע או נתבע, על מנת לדעת מהו שווי התביעה, אנחנו בעלי הידע והיכולת להעריך את שווי התביעה שהוגשה נגדך או תוגש על ידך ונוכל לייעץ ולהעריך את גובה התביעה הזכייה הצפויה, משך הזמן ולעיתים להמליץ לך כי תגיע אל הפשרה הטובה ביותר בזכות ידע וכלים נכונים.

ריבר השקעות משפטיות בע"מ תישא בסיכון שהפיצוי שיתקבל יהיה נמוך יותר או לא יתקבל ושמורה לה הזכות לא לבצע השקעה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.

כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות, עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עולם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעל הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו" (רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל)

החברה הבטיחה לספק דירה תקינה, הרוכשים קיבלו דירה באיכות ירודה, ונאלצו לתבוע על ליקויי בנייה

חשיבותה של התובענה הייצוגית טמונה בהיותה מכשיר דיוני שמאפשר ליחיד לנהל תביעה בשם קבוצת נפגעים, במקרים שבהם אין לחברי הקבוצה תמריץ כספי או אחר לממש את עילת התביעה הנתונה להם. בכך מסייעת התובענה הייצוגית בהגנה על זכויות, בקידום אכיפת הדין ובהרתעה מפני הפרתו. לצד זאת ובדומה לכל הליך משפטי אחר, תוצאות ההליך הייצוגי אינן מובטחות, וגם תובענה המבוססת על עילה טובה עשויה להידחות – בין בשל קשיי הוכחה, בין מטעמים אחרים. הסדר פשרה בהליך ייצוגי מאפשר לחברי הקבוצה "לקנות" את הסיכון בהליך, ולקבל סעד ודאי ומהיר. נוסף על כך, סיום הליך בפשרה טומן בחובו חיסכון ניכר בעלויות ההליך, שבהליכים ייצוגיים נוטות להיות משמעותיות במיוחד (ראו: ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פסקה 6 לחוות דעתי (30.11.2022) (להלן: עניין שולץ); בר"מ 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקה 16 (10.3.2021) (להלן: עניין בריל)). חשיבותה של התובענה הייצוגית טמונה בהיותה מכשיר דיוני שמאפשר ליחיד לנהל תביעה בשם קבוצת נפגעים, במקרים שבהם אין לחברי הקבוצה תמריץ כספי או אחר לממש את עילת התביעה הנתונה להם. בכך מסייעת התובענה הייצוגית בהגנה על זכויות, בקידום אכיפת הדין ובהרתעה מפני הפרתו. לצד זאת ובדומה לכל הליך משפטי אחר, תוצאות ההליך הייצוגי אינן מובטחות, וגם תובענה המבוססת על עילה טובה עשויה להידחות – בין בשל קשיי הוכחה, בין מטעמים אחרים. הסדר פשרה בהליך ייצוגי מאפשר לחברי הקבוצה "לקנות" את הסיכון בהליך, ולקבל סעד ודאי ומהיר. נוסף על כך, סיום הליך בפשרה טומן בחובו חיסכון ניכר בעלויות ההליך, שבהליכים ייצוגיים נוטות להיות משמעותיות במיוחד (ראו: ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פסקה 6 לחוות דעתי (30.11.2022) (להלן: עניין שולץ); בר"מ 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקה 16 (10.3.2021) (להלן: עניין בריל)). רע"א 335/23   דאבלטק בע"מ נ. יובל לב    (27.07.2023)

מציאות החיים מטילה לפתחי בית המשפט מצבים שמטיבם וטבעם אינם "שחור לבן", אלא גוני אפור – מצבים שפתרון מוחלט אינו הולם את מידתם. כפי שנזדמן לי לומר בדנ"א 4693/05 בי"ח כרמל חיפה נ' עדן מלול (2010) (להלן ענין מלול):"כנודע המציאות האנושית והמשפטית … לא אחת אינה שחור ולבן אלא גוני אפור. עשיית צדק מחייבת לעתים גמישות שאינה אפשרית בדגם הבינארי (הייתי שמח אילו נמצא לו מונח עברי מתאים) של 'הכל או לא כלום'" (פסקה א' לחוות דעתי, שאמנם נותרה בין דעות המיעוט שם). לטעמי, המקרה שבפנינו הוא במובהק מן המקרים המצויים "בתחום האפור", שבו הצדק יושג באמצעות אותו מיצוע; וכך נאמר בחוות דעתי בפרשת מלול לעניין צדק:

"שתפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים בצדק; 'שמֹע בין אחיכם ושפטתם צדק בין-איש ובין-אחיו ובין-גרו' (דברים א', ט"ז); 'צדק צדק תרדֹף' (דברים ט"ז, כ'). החקיקה והפסיקה מלאות ביטויי צדק. זו מהות השיפוט" (פסקה ל"ז).

הכלל הבסיסי הוא שהתובע הוא "אדון התביעה". לכן הוא המחליט בדרך-כלל מי הם הצדדים לתביעה, מהן עילות התביעה ומהם הסעדים המבוקשים (אלון קלמנט "צירוף צדדים זרים להליך משפטי" ספר שלמה לוין 171, 187 (אשר גרוניס, אליעזר ריבלין ומיכאיל קרייני עורכים, 2013). משכך, ככלל אין לכפות על תובע לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד (ראו: רע"א 1298/23 תלמוד תורה מחזיקי הדת דחסידי בעלזא תל אביב נ' פלוני, פסקה 14 (9.3.2023); רע"א 1949/16 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' רחמים, פסקה 14 (7.4.2016)). צירוף נתבע בניגוד לעמדתו וחרף רצונו של התובע עלול גם להיות בלתי יעיל, אם התובע לא יעמוד על טענות נגד נתבע זה.

ע"א 3464/22 חמי (נחמיה) אידל נ. מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ

שיהיה במזל: על אקראיות בסדרי הדין / אורי אהרונסון

אין לראות במידע זה התחייבות למתן שירות ואו התחייבות לאפשר מימוש זכות תביעה בארץ או בחו"ל ו/או התחייבות לממן תביעה בעילה מסוימת ואו התחייבות ליתן לממן או להמליץ על ייעוץ משפטי על ידי אדם כלשהו או בעניין מסוים ו/או הצעה ומכירה כמשמעות המושג בחוק ניירות ערך ו/או התחייבות התאגיד לשלם לציבור ו/או למבקש סכום כסף, במועד כלשהו ואו התחייבות להעריך את הסיכוי לזכות בתביעה ואו לאשר הסתברות לקיום נזק ואו לאשר טענה ואו מענה ואו עובדה ואו לאשר כדאיות לניהול הליך והכל בהתאם לדין ולשכל הישר.